ניכוי הוצאות על בסיס כלכלי
הרשימה כוללת מספר פסקי דין העוסקים ביישום פרשנות תכליתית וכלכלית לדיני המס.
בשנים האחרונות התברכנו בכמה וכמה פסקי דין, שהמכנה המשותף שלהם הינו יישום פרשנות תכליתית וכלכלית לדיני המס.
להלן נסקור רשימה (בלתי ממצה) של כמה פסקי דין העוסקים בסוגיה של ניכוי הוצאות מההכנסה החייבת, ונתמקד בכאלו שהינם רלוונטיים במיוחד לקראת סוף השנה.
1. טלילות נגד פקיד השומה (עמ"ה 27/93)
בפסק הדין, שניתן מפיה של כב' השופטת ברכה אופיר-תום ביום 12.5.1996 (בבית המשפט המחוזי בתל-אביב), נקבע (בין היתר) כי כאשר נקטעת תקופת השכירות (החכירה), רשאי השוכר להפחית בבת אחת את יתרת עלות ההשקעה במוחכר, שטרם הופחתה, אלא אם כן הוכח כי קיצור תקופת החכירה נעשה בדרך של עסקה מלאכותית, או בדויה.
המסר העולה מפסק הדין מאפשר לחוכר לפנות את המוחכר, מבלי שיוטל עליו עוד מורא "ההוצאה ההונית", שאיננה ניתנת לניכוי לצרכי מס הכנסה. במאמר מוסגר יצויין, כי במקרה זה הפנים המחוקק את החלטת בית המשפט, ונתן לה ביטוי במסגרת תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניכוי הוצאות להתאמת מושכר), התשנ"ח - 1998.
לכן, מי שמתכונן לפנות את המוחכר בלאו הכי, עדיף שיעשה זאת בחודש דצמבר, ולא בחודש ינואר.
2. יעקבי יעקב ובניו בע"מ נגד פקיד השומה תל-אביב 3 (עמ"ה 1207/00)
בפסק הדין, שניתן אף הוא מפיה של כב' השופטת ברכה אופיר תום, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ביום 15.9.2003, נקבע כי ניתן לנכות הוצאות פרסום בהתאם לכללי החשבונאות השמרנית. כאשר ניתן לזהות ולאתר תועלת עתידית מובהקת שצמחה מהפרסום - או נכס כלכלי חדש ובר קיימא - רק אז יש סיבה מוצדקת שלא להתיר ניכוי שוטף, בשל עלויות הפרסום באותה שנה. המסר העולה מפסק הדין, הינו להשתדל ולבצע את הפרסום לפני תום שנת המס, בכפוף לעקרונות הללו.
3. עינבר, היכלי יופי לכלה 1986 בע"מ נגד פקיד השומה תל-אביב 3 (עמ"ה 1022/99)
בפסק הדין, שניתן אף הוא מפיה של כב' השופטת ברכה אופיר תום, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ביום 3.4.2003, נקבע כי על פקיד השומה להתיר לנישום ניכוי כלכלי בשל עלויות שמלות כלה (שהנישום ייצר ואף נהג להשכיר), על פי עקרון ההקבלה המוכר בחשבונאות הפיננסית ועל פי חשבונאות המס, וזאת לאורך התקופה של "שנות החיים" של אותן שמלות כלה.
במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט, כי אין חולק על כך ששיעורי הפחת, כפי שנקבעו בתקנות מס הכנסה, עשויים לחרוג משיעור הפחת הכלכלי, מתוך שיקולים שונים. ואולם, ככל שמדובר במקרים אשר יובילו לאבסורד מיסויי, אין לקבל את התוצאה הטכנית העולה מתקנות מס הכנסה, ויש להימנע ממיסוי הונו של הנישום.
בדרך זו פתח בית המשפט בפני הנישומים את הדרך לתבוע פחת על בסיס כלכלי, כל אימת שניתן להוכיח כי אימוץ שיעורי הפחת שנקבעו בתקנות יביא למיסוי ההון.
אף על פי שהדבר לא נאמר במפורש במסגרת פסק הדין, ניתן ליישם אותו, ככל הנראה, גם לגבי נכסים בלתי מוחשיים, שלהם לא נקבעו שיעורי פחת מלכתחילה (המשמשים בעסק), על בסיס כלכלי.
מכאן, שראוי לבחון לקראת סוף השנה אם יש בעסק נכסים שטרם הופחתו, אשר שווים הכלכלי המובהק נמוך מערכם בספרים.
4. יהונתן בן שלום נגד פקיד השומה כפר-סבא (ע"א 762/00)
במקרה זה מדובר בפסק דין שיצא מתחת לידיו של בית המשפט העליון, ביום 5.2.2003, וניתן על ידי כב' השופט י. אנגלרד, בהסכמת שני עמיתיו, ט. שטרסברג כהן ו-א. לוי.
המערער הקים שותפות בתחום הפרסום, שלא עלתה יפה, ולימים פורקה השותפות בהסכמה והמערער פרש עם לקוחותיו, ושילם לשותפו לשעבר תשלום גלובלי, אשר כלל מרכיב מסוים עבור התחייבותו של האחרון להימנע מתחרות, לגבי רשימה מוסכמת של לקוחות, לתקופה של 20 חודשים.
בית המשפט המחוזי קבע (מפי כב' השופטת ברכה אופיר-תום) כי המרכיב הספציפי הזה אינו מותר בניכוי, בהיותו בבחינת הוצאה הונית.
בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של יהונתן בו-שלום (השותף הפורש), וקבע כי העובדה שהשותפות פורקה אינה שוללת את האפשרות (בשונה ממה שגרס בית המשפט המחוזי) שמדובר בשמירה על הקיים.
אדרבא, העובדה כי המערער ביקש לשמור על לקוחות קיימים, שעמם היה בקשרי עבודה במסגרת השותפות ואשר עברו אליו לאחר פירוקה, מהווה ראיה לכך שאין מדובר בהתבססות של עסק חדש, אלא בשמירה על לקוחות קיימים.
מפסק הדין עולה כי ניתן לנכות תשלום שנעשה עבור אי תחרות, אף אם הנושא כרוך ביצירת מסגרת משפטית חדשה, ובלבד שמדובר בלקוחות קיימים.
ראוי לציין כי בפסק הדין לא נאמר דבר בעניין חלוקת ההוצאה לשתי שנות מס (או יותר), בהתאם לתקופת אי התחרות שהוסכמה בין השותפים לשעבר. מכאן ניתן להסיק, לפחות לכאורה, כי ההוצאה תותר בניכוי במלואה בשנת המס שבה נעשתה.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
