מדד אוקטובר צפוי לעלות ב-0.5%: המשק מראה סימני התקררות
לאחר שמדד המחירים לצרכן ירד ב-0.2% בספטמבר 2024, להפתעת הכלכלנים שציפו למדד ללא שינוי, התחזית למדד אוקטובר מצביעה על עלייה של 0.5-0.6%. נתוני ספטמבר הביאו את האינפלציה השנתית לרמה של 3.5%, נמוך מהצפי של 3.7%, כאשר מדד מחירי הדירות באותו חודש הראה עלייה שנתית של 6.3%.
מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר צפוי כאמור לעלות ב-0.5-0.6%, כך על פי תחזיות הכלכלנים, על רקע סימנים מתרבים להתקררות בפעילות הכלכלית במשק. התחזיות מצביעות על המשך מגמת ההתמתנות באינפלציה, כאשר האומדנים ל-12 החודשים הקרובים יורדים מ-3.2% ל-3.0%.
הנתונים האחרונים מצביעים על התכווצות בפעילות הכלכלית, כאשר סקר הערכת המגמות בעסקים מראה ירידה עקבית בציון שנותנות החברות למצבן הנוכחי. למרות שהסקר הושפע מהמלחמה בצפון, הירידה בפעילות ניכרת גם במחוזות שאינם בקו העימות, מה שמעיד על האטה רוחבית יותר במשק.
גורם משמעותי שצפוי להשפיע על רמת המחירים בחודשים הקרובים הוא ההיחלשות המסתמנת בשוק העבודה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על ירידה במספר המשרות בסקטור העסקי, כאשר המגמה השלילית נרשמה בענפים רבים. בנוסף, שיעור האבטלה עלה במעט בספטמבר ל-2.7%.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, מעריך כי חלק מההשפעה האינפלציונית בנטל המס ב-2025 יקוזז על ידי השפעת ירידה בכוח הקנייה של הציבור, בעקבות צעדי האוצר כמו הקפאת שכר ציבורי ושחיקת קצבאות. תחזית האינפלציה לשנה קדימה יורדת ל-2.95%.
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, ציין כי "הנתונים ממשיכים להצביע על התכווצות בפעילות הכלכלית במשק", וכי "מתרבים הסימנים שמצביעים על עצירה בהתאוששות המשק עוד לפני תחילת המערכה בלבנון". לדבריו, העסקים צופים ירידה בפעילות בחודשים הקרובים, כאשר מנתוני הסקר עולה שהחברות חוות ירידה בביקושים מקומיים.
העיוותים בנתוני הלמ"ס
חשוב להדגיש כי המתודולוגיה החדשה של הלמ"ס למדידת מחירי טיסות יצרה בחודשים האחרונים תנודתיות חריגה במדד המחירים לצרכן. למשל, באוגוסט דווח על עלייה של 22% במחירי הטיסות, בעוד שבספטמבר נרשמה ירידה חדה של 17%. תנודתיות זו, שנובעת מהחלטת הלמ"ס למדוד את המחירים לפי מועד הטיסה ולא לפי מועד ההזמנה, יצרה פער משמעותי בין המציאות בשטח לבין הנתונים המדווחים. בעוד חברות תעופה כמו אל על מדווחות בדוחותיהן על עליות מחירים משמעותיות, נתוני הלמ"ס מציגים תמונה הפוכה.
הבעיה במדידת מחירים אינה מוגבלת רק לענף התעופה. בשוק הנדל"ן, למשל, התגלה כי הלמ"ס לא כללה במדידותיה את ההנחות המשמעותיות שמציעים הקבלנים, כולל מבצעי מימון המגיעים להנחות של 5%-10% בפועל. עיוות זה הוביל להצגת עליות מחירים גבוהות מהמציאות, מה שעודד ביקושים מוגברים ותרם להמשך עליות המחירים בשוק. רק ב-2025 מתכננת הלמ"ס לעדכן את שיטת המדידה ולכלול את מבצעי הקבלנים בחישוביה.
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
העיוותים במדידת המחירים של הלמ"ס משפיעים באופן ישיר על קבלת החלטות כלכליות ברמה הלאומית. נתונים אלה משמשים בסיס להחלטות מוניטריות של בנק ישראל, להצמדות שכר, לחוזים צמודי מדד ולתכנון כלכלי ארוך טווח. כאשר הנתונים אינם משקפים במדויק את המציאות בשטח, הדבר עלול להוביל להחלטות שגויות ולהשפיע על כלל המשק. בתקופה של אי-ודאות כלכלית ולחצים אינפלציוניים, הצורך בדיוק ושקיפות בנתוני הלמ"ס הופך קריטי יותר מתמיד.
מדד נובמבר צפוי לרדת ב-0.2%
סימן נוסף להתמתנות בלחצי המחירים ניתן למצוא בסקר העסקים, שם נרשמת ירידה בשיעור החברות בענפי המסחר והשירותים המדווחות על כוונה להעלות מחירים ביחס לעונתיות הרגילה. במקביל, נתוני השכר מראים כי השכר הריאלי במשק עבר למגמת ירידה, מה שמעיד על היחלשות בכוח הקנייה של הציבור.
הגזרות הכלכליות הצפויות מצד האוצר, הכוללות העלאות מיסים והקפאת שכר במגזר הציבורי, צפויות להוביל לירידה בצריכה הפרטית ולמיתון בביקושים. מגמה זו, בשילוב עם הירידה המפתיעה במדד ספטמבר, צפויה לתמוך בהמשך ההתמתנות באינפלציה בחודשים הקרובים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
