יו״ר מכון היצוא הישראלי מסיימת את כהונתה
יו״ר מכון היצוא הישראלי, עו״ד איילת נחמיאס ורבין, מסיימת את כהונתה בתום הקדנציה. את מקומה יחליף אבי בלשניקוב, שנבחר הערב פה אחד במועצת מכון היצוא.
מועצת מכון הייצוא בחרה פה אחד את אבי בלשניקוב, לשעבר מנכ״ל משרד התקשורת ומנכ״ל הכנסת, ליו״ר החדש של המכון. במועצה חברים: משרד הכלכלה, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר בישראל וההסתדרות הכללית.
איילת נחמיאס ורבין מסרה:
"אחרי 4 שנים במועצת מכון היצוא, מתוכן שנתיים כיושבת הראש, אסיים את תפקידי ואתפנה למשימות כבדות משקל אשר לפני, במיוחד בהובלת הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית. אני משאירה אחרי ארגון שונה לחלוטין מזה שקיבלתי לידי. הנהלת המכון היום חדה וממוקדת במאמץ לדחוף קדימה את היצוא הישראלי. במהלך כהונתי עלתה כמות האירועים שהמכון היה שותף להם בכ-50%, בהשוואה לשנים שלפני הקורונה. לצד הצמיחה, הובלתי תהליכי התייעלות והוספנו פעילויות לשרשרת הערך כמו בניית אקו סיסטם ושותפות עם משקיעים מסוגים שונים, חידשנו ויצרנו שותפויות חיוניות עבור היצואנים."
עוד הוסיפה ורבין: "בחודשים ששימשתי מנכ״ל בפועל בניתי תשתית שאפשרה למדוד את הישגי המכון, האצת הפיתוח וההטמעה של מערכות מידע מתקדמות וקידום מנועי צמיחה משמעותיים. אבל יותר מכל, זכיתי למנות את המנכ״לית הראשונה, נילי שלו - לשמחתי אני משאירה אחרי הנהלה מלוכדת, ולראשונה אי פעם עם רוב נשי."
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:
״אני מודה ליו״ר היוצאת של מכון הייצוא, איילת נחמיאס ורבין, על הובלת המכון בשנתיים האחרונות בהצלחה רבה. מכון הייצוא הוא גוף חשוב לתעשייה הישראלית ושותף של משרד הכלכלה והתעשייה, בהגדלת הייצוא מישראל לעולם. בפני המכון אתגרים גדולים שהביאה עמם המלחמה ותפקידנו לפעול ביתר שאת כדי להגדיל את הייצוא מישראל, דווקא בעת הזו. אני מאחל הצלחה רבה לגברת ורבין בהמשך עשייתה הציבורית ושולח ברכות חמות ליו״ר הנכנס מר אבי בלשניקוב, שאני משוכנע שיוביל את המכון ביד רמה, בתקופה המאתגרת לפניה אנו ניצבים. אני לרשותכם״.
- תומר ראב"ד מונה לתפקיד יו״ר בזק
- סיון כרמון מונתה לדוברת ולממונה על החינוך הפיננסי ברשות לני"ע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר: ״ברצוני להודות לחברתי איילת נחמיאס ורבין, על כהונה מוצלחת כיו״ר מכון היצוא, במהלכה הגיעה להישגים רבים, ייצגה את מדינת ישראל בכבוד בשווקים הבינלאומיים וקידמה את היצוא שכל כך חשוב לישראל. נחמיאס ורבין נכנסה לתפקיד בתקופה מאתגרת במיוחד, כשמשבר הקורונה עדיין היה נוכח מאוד בחיינו ומייד אחריו הגיעו משברים עולמיים נוספים. היא עמדה בכל האתגרים והצליחה לנווט את הסירה שנקראת היצוא הישראלי במים הסוערים, עד שהעלתה אותנו ואת המכון על המסלול להצלחה ופתחה בפנינו שווקים חדשים."
- 2.טובה בעיקר בדיבורים בפנלים בטלויזיה (ל"ת)משה 11/12/2023 07:57הגב לתגובה זו
- 1.אבנר 10/12/2023 21:37הגב לתגובה זואבי חייב להוביל את המאבק לעצירת חלוקת הכספים הקואליציוניים.

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.