גדי קוניא מנכל תנובה
צילום: לב אשין

אחרי העלאת המחירים: תנובה ממנה את גדי קוניא מונה למנכ"ל הקבוצה

קוניא יחליף את אייל מליס שמסיים את תפקידו לאחר 15 שנה בקבוצה, מתוכן 7 שנים כמנכ״ל

דור עצמון |
נושאים בכתבה גדי קוניא תנובה

דירקטוריון קבוצת תנובה הודיע על מינויו של גדי קוניא למנכ"ל הקבוצה. קוניא מחליף את אייל מליס, שיסיים את תפקידו לאחר 15 שנה בקבוצה, מתוכן 7 כמנכ"ל.

קוניא (53) מונה לתפקיד מנכ"ל אינפיניה (לשעבר נייר חדרה) בשנת 2016 על ידי קרן פימי של ישי דוידי. קודם לכן שימש קוניא במשך שנתיים כסמנכ"ל הכספים של החברה וכממלא מקום מנכ"ל. בעבר שימש קוניא כמנהלה של גזית גלוב בגרמניה במשך שנה עד ל 2013 וקודם לכן שימש מ"מ מנכ"ל וכסמנכ"ל הכספים של גזית גלוב במשך שלוש שנים.

קוניא הוביל באינפיניה תהליך טרנספורמציה תוך יישום צעדים אסטרטגים ותהליך התייעלות משמעותי שהביאו לשיפור ניכר בתוצאותיה הכספיות וירידה משמעותית במינוף. אינפיניה הרוויחה 117 מיליון שקל במחזור של 1.8 מיליארד שקל ב-2022, בהשוואה להפסד מצטבר של 250 מיליון שקל בשנים 2014-2013. לדברי תנובה, קוניא מביא עמו לתפקיד ניסיון רב המשלב ראייה עסקית מקומית ובינלאומית, הבנה עמוקה וניסיון רב בתחומי התפעול, פיננסים, פיתוח עסקי,  מפעלי ייצור, שרשרת אספקה ולוגיסטיקה.

בתחילת החודש העלתה תנובה את מחירי החלב הלא מפוקח ב-4.6% ובשבוע שעבר הודיעה על העלאה נוספת של מוצרי מעדנות, מאמא עוף, ואוליביה בשיעור ממוצע של 7.4%.

חיים גבריאלי, יו"ר קבוצת תנובה: "תנובה עשתה קפיצת מדרגה משמעותית בשנים האחרונות. הדבר בא לידי ביטוי בבניית תשתיות טכנולוגיות וייצור, התייעלות, חדשנות מוצרית ובניית מנועי צמיחה, שמהווים תשתית חזקה לקראת הצעדתה של הקבוצה לשלב הבא. זאת, תוך התמודדות עם מגמות עולמיות בצריכת מזון ובטחון המזון, לצד תהליכי דיגיטציה ארגונית. דירקטוריון תנובה בחר בגדי קוניא פה אחד מתוך אמונה שהוא יכול לממש חזון זה בזכות ניסיונו הרב באינפיניה ובתפקידים קודמים שביצע. גדי מצטרף לחברה מדהימה עם הנהלה איכותית ואלפי עובדים, המחויבים לספק כל בוקר לכל תושבי ישראל את מוצרי תנובה. לאחר תקופת חפיפה קוניא ייכנס לתפקיד. ברצוני להודות בשם דירקטוריון תנובה, עובדי ומנהלי הקבוצה כולה לאייל מליס על תרומתו האדירה לאורך השנים, שתאפשר לנו להמשיך ולצמוח גם בשנים הקרובות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.