עבודה, משרד, מחשבים
צילום: Annie Spratt, Unsplash

מי הם עובדי הבומרנג ומה מניע אותם?

מגפת הקורונה הרחיבה את תופעת עובדי הבומרנג שעזבו את מקום העבודה וחזרו אליו לאחר תקופה מסוימת עם ניסיון רב יותר ודרישות שכר גבוהות יותר
דור עצמון | (2)

תופעת עובדי הבומרנג היא תופעה מוכרת מזה שנים רבות אך לאחרונה - והודות למגפת הקורונה - זכתה התופעה לפופולאריות רבה הרבה יותר. עובדי הבומרנג הם עובדים שעזבו את החברה, עבדו במשך תקופה מסוימת במקום אחר ולאחר תקופת העבודה שם הם מעוניינים לחזור. אם עד כה דרכי ההתפתחות המקובלות של עובדים היו גדילה בתוך הצוות או תזוזה פנימית בתוך הארגון, העובדים מצאו דרך חדשה להתפתח - תזוזה החוצה מהארגון וחזרה פנימה, כשהם חוזרים עם ידע וכלים חדשים שרכשו בחוץ. העובדים חוזרים למקום העבודה אותו הם כבר מכירים, לאותו תפקיד שעזבו, לתפקיד בכיר יותר או לתפקיד בתחום שונה.

בתקופת הקורונה פוטרו עובדים רבים ממקום עבודתם. עובדים אלו מצאו עיסוקים אחרים בחלקם או קיבלו אבטלה בחלקם האחר, אך עם דעיכת המגפה חזרו המעסיקים לחפש עובדים - דבר שהגדיל להם את התיאבון. עובדים רבים חזרו למקום העבודה עם ניסיון רחב יותר שצברו בתקופה בה לא שהו בו, פיתחו יכולות לעצמם בין אם בצורה עצמאית או במקום עבודה זמני בו הועסקו, ודרשו סכומים גבוהים יותר.

במקביל, גם עובדים אשר לא צברו ניסיון וכישורים חדשים בתקופה בה לא הועסקו, ראו את המעסיקים משוועים לעובדים, זיהו את הפרצה, ודרשו שכר גבוה מזה שהועסקו בו קודם לכן. המעסיקים מצדם הסכימו שכן מדובר כבר בעובדים המכירים את העבודה ואין להם צורך להשקיע בהכשרת עובדים חדשים.

מחקרים שפורסמו מראים כי עובדים רבים בוחנים את אפשרויות הקידום שלהם בתוך הארגון כבר בראיון העבודה, גם אם הדבר יצריך עזיבה שלו וחזרה לאחר תקופה מסוימת מחוצה לו ועובדה במקום אחר על מנת לשפר את תנאיהם.

סקר שפורסם מראה כי 77% מהעובדים שעזבו את מקום עבודתם וחזרו היו מתחת לגיל 30 בזמן העזיבה, 60% חזרו בגלל תנאי שכר משופרים, 20% מכיוון שלא הצליחו למצוא משהו טוב יותר ו-20% בגלל געגוע למקום העבודה הקודם שהם "רואים בו בית". השכר הוא אכן שיקול מרכזי לעזיבה אבל ישנם שיקולים חשובים לא פחות שמשפיעים על החלטת העובד כמו ביטחון תעסוקתי, זמן לפנאי ולמשפחה ותחושת המשפחתיות במקום העבודה. אם בעבר כ-70% מהחברות והארגונים סירבו לקבל חזרה עובדי בומרנג, היום כ-75% מוכנים לקבל אותם ואף בתנאים משופרים. עם זאת יש להבהיר כי רובם המוחלט של עובדי הבומרנג הם עובדים שהתפטרו ולא עובדים שפוטרו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלף 11/10/2022 12:21
    הגב לתגובה זו
    אם היו מקשיבים קצת יותר לעובדים הטובים היו מגלים שאפשר להשאיר אותם במחיר נמוך בהרבה מאשר לקבל אותם כבומרנג.
  • 1.
    המשק הישראלי הצליח להתגבר על ההרס של ביבי (ל"ת)
    8 09/10/2022 13:04
    הגב לתגובה זו
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".