מי הם עובדי הבומרנג ומה מניע אותם?
תופעת עובדי הבומרנג היא תופעה מוכרת מזה שנים רבות אך לאחרונה - והודות למגפת הקורונה - זכתה התופעה לפופולאריות רבה הרבה יותר. עובדי הבומרנג הם עובדים שעזבו את החברה, עבדו במשך תקופה מסוימת במקום אחר ולאחר תקופת העבודה שם הם מעוניינים לחזור. אם עד כה דרכי ההתפתחות המקובלות של עובדים היו גדילה בתוך הצוות או תזוזה פנימית בתוך הארגון, העובדים מצאו דרך חדשה להתפתח - תזוזה החוצה מהארגון וחזרה פנימה, כשהם חוזרים עם ידע וכלים חדשים שרכשו בחוץ. העובדים חוזרים למקום העבודה אותו הם כבר מכירים, לאותו תפקיד שעזבו, לתפקיד בכיר יותר או לתפקיד בתחום שונה.
בתקופת הקורונה פוטרו עובדים רבים ממקום עבודתם. עובדים אלו מצאו עיסוקים אחרים בחלקם או קיבלו אבטלה בחלקם האחר, אך עם דעיכת המגפה חזרו המעסיקים לחפש עובדים - דבר שהגדיל להם את התיאבון. עובדים רבים חזרו למקום העבודה עם ניסיון רחב יותר שצברו בתקופה בה לא שהו בו, פיתחו יכולות לעצמם בין אם בצורה עצמאית או במקום עבודה זמני בו הועסקו, ודרשו סכומים גבוהים יותר.
במקביל, גם עובדים אשר לא צברו ניסיון וכישורים חדשים בתקופה בה לא הועסקו, ראו את המעסיקים משוועים לעובדים, זיהו את הפרצה, ודרשו שכר גבוה מזה שהועסקו בו קודם לכן. המעסיקים מצדם הסכימו שכן מדובר כבר בעובדים המכירים את העבודה ואין להם צורך להשקיע בהכשרת עובדים חדשים.
מחקרים שפורסמו מראים כי עובדים רבים בוחנים את אפשרויות הקידום שלהם בתוך הארגון כבר בראיון העבודה, גם אם הדבר יצריך עזיבה שלו וחזרה לאחר תקופה מסוימת מחוצה לו ועובדה במקום אחר על מנת לשפר את תנאיהם.
- על רקע הצניחה במכירות - מנכ"ל סטלנטיס מתפטר; מה יקרה למניה?
- נהג ההסעות נגד המעסיקה: האם הוא התפטר או פוטר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סקר שפורסם מראה כי 77% מהעובדים שעזבו את מקום עבודתם וחזרו היו מתחת לגיל 30 בזמן העזיבה, 60% חזרו בגלל תנאי שכר משופרים, 20% מכיוון שלא הצליחו למצוא משהו טוב יותר ו-20% בגלל געגוע למקום העבודה הקודם שהם "רואים בו בית". השכר הוא אכן שיקול מרכזי לעזיבה אבל ישנם שיקולים חשובים לא פחות שמשפיעים על החלטת העובד כמו ביטחון תעסוקתי, זמן לפנאי ולמשפחה ותחושת המשפחתיות במקום העבודה. אם בעבר כ-70% מהחברות והארגונים סירבו לקבל חזרה עובדי בומרנג, היום כ-75% מוכנים לקבל אותם ואף בתנאים משופרים. עם זאת יש להבהיר כי רובם המוחלט של עובדי הבומרנג הם עובדים שהתפטרו ולא עובדים שפוטרו.
- 2.אלף 11/10/2022 12:21הגב לתגובה זואם היו מקשיבים קצת יותר לעובדים הטובים היו מגלים שאפשר להשאיר אותם במחיר נמוך בהרבה מאשר לקבל אותם כבומרנג.
- 1.המשק הישראלי הצליח להתגבר על ההרס של ביבי (ל"ת)8 09/10/2022 13:04הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
ניתוח לייזר. צילום: Freepikאיך ניתוח לייזר בעיניים הפך לקצר, מדויק ובטוח יותר מאי פעם
ניתוחי לייזר להסרת משקפיים נחשבים כבר שנים להליך קצר ובטוח, אך אחד המכשירים המתקדמים בתחום מציב סטנדרט חדש: SCHWIND AMARIS 1050RS. המערכת משלבת מהירות של 1,050 פולסים בשנייה עם מנגנון מעקב בשבעה ממדים, מה שמאפשר לקצר את משך הטיפול,
לשמור על דיוק מרבי ולצמצם את תחושת האי נוחות בתקופת ההחלמה
בעשורים האחרונים הפכו ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים לטיפול שגרתי עבור מאות אלפי ישראלים. אבל מאחורי מה שנראה כמו פרוצדורה קצרה ופשוטה, עומדת טכנולוגיה רפואית מתקדמת במיוחד. אחד המכשירים שמושכים כיום תשומת לב בעולם הרפואי הוא SCHWIND AMARIS 1050RS, מערכת לייזר גרמנית שמציעה שילוב יוצא דופן של מהירות, דיוק ובטיחות.
מהירות של מיקרו שניות
כדי להבין את הייחוד, צריך לחזור ליסודות: תיקון הראייה בלייזר מבוסס על עיצוב מחדש של הקרנית, החלק השקוף בקדמת העין, כך שהאור יתמקד במדויק על הרשתית. הלייזר מסיר שכבות דקיקות של רקמה, בדיוק של מיקרונים, בהתאם לליקוי הראייה של המטופל. מערכות ישנות יותר עבדו בקצב של כמה מאות פולסים בשנייה. ב - AMARIS 1050RS המספר הזה הוכפל ואף יותר, 1,050 פולסים בשנייה. כל פולס מסיר חלק זעיר מהרקמה, כך שהטיפול כולו נמשך שניות ספורות בלבד. המשמעות היא שהעין נחשפת לקרן הלייזר בזמן קצר בהרבה, מה שמפחית סיכון להתייבשות הקרנית ומעלה את רמת הנוחות של המטופל.
מעקב בשבעה ממדים לשמירה על מיקוד מדויק
המהירות הזו הייתה יכולה להיות בעייתית אילו לא שולבה עם מנגנון בקרה מתקדם. העין אינה איבר יציב: גם כאשר המטופל מקבע את המבט, היא נעה קלות ואף מסתובבת סביב הציר שלה. אם הלייזר לא עוקב אחרי התנועות הללו, התוצאה עלולה להיות לא מדויקת. בדיוק לשם כך פותחה מערכת 7D Eye Tracking. מדובר במנגנון שעוקב אחרי העין בשבעה ממדים: ימינה ושמאלה, מעלה ומטה, קדימה ואחורה וגם בתנועות סיבוביות. בכל רגע שבו מתרחשת תזוזה, המערכת מתקנת את מיקוד הלייזר בזמן אמת. כך נשמר הדיוק ברמה של מיקרונים, גם כאשר העין זזה באופן טבעי.
שתי שיטות מובילות בניתוחי לייזר להסרת משקפיים
כיום מתבצעים ניתוחי לייזר להסרת משקפיים בשתי שיטות עיקריות:
- רואים תוצאות – מדוע ספורטאים רבים עושים ניתוח להסרת משקפיים
- לראות ולהאמין: עדשות מגע מהעתיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
Z LASIK: השיטה הנפוצה ביותר. תחילה נוצר flap, שכבה דקה בקרנית, באמצעות פמטו לייזר עדין מתוצרת Ziemer השווייצרית. לאחר מכן מופעל לייזר האקסימר AMARIS, שמבצע את העיצוב המדויק של הקרנית. השילוב הזה מאפשר יצירת flap יציבה מצד אחד, ועיצוב מהיר ומדויק מצד שני.
