מי הם עובדי הבומרנג ומה מניע אותם?
תופעת עובדי הבומרנג היא תופעה מוכרת מזה שנים רבות אך לאחרונה - והודות למגפת הקורונה - זכתה התופעה לפופולאריות רבה הרבה יותר. עובדי הבומרנג הם עובדים שעזבו את החברה, עבדו במשך תקופה מסוימת במקום אחר ולאחר תקופת העבודה שם הם מעוניינים לחזור. אם עד כה דרכי ההתפתחות המקובלות של עובדים היו גדילה בתוך הצוות או תזוזה פנימית בתוך הארגון, העובדים מצאו דרך חדשה להתפתח - תזוזה החוצה מהארגון וחזרה פנימה, כשהם חוזרים עם ידע וכלים חדשים שרכשו בחוץ. העובדים חוזרים למקום העבודה אותו הם כבר מכירים, לאותו תפקיד שעזבו, לתפקיד בכיר יותר או לתפקיד בתחום שונה.
בתקופת הקורונה פוטרו עובדים רבים ממקום עבודתם. עובדים אלו מצאו עיסוקים אחרים בחלקם או קיבלו אבטלה בחלקם האחר, אך עם דעיכת המגפה חזרו המעסיקים לחפש עובדים - דבר שהגדיל להם את התיאבון. עובדים רבים חזרו למקום העבודה עם ניסיון רחב יותר שצברו בתקופה בה לא שהו בו, פיתחו יכולות לעצמם בין אם בצורה עצמאית או במקום עבודה זמני בו הועסקו, ודרשו סכומים גבוהים יותר.
במקביל, גם עובדים אשר לא צברו ניסיון וכישורים חדשים בתקופה בה לא הועסקו, ראו את המעסיקים משוועים לעובדים, זיהו את הפרצה, ודרשו שכר גבוה מזה שהועסקו בו קודם לכן. המעסיקים מצדם הסכימו שכן מדובר כבר בעובדים המכירים את העבודה ואין להם צורך להשקיע בהכשרת עובדים חדשים.
מחקרים שפורסמו מראים כי עובדים רבים בוחנים את אפשרויות הקידום שלהם בתוך הארגון כבר בראיון העבודה, גם אם הדבר יצריך עזיבה שלו וחזרה לאחר תקופה מסוימת מחוצה לו ועובדה במקום אחר על מנת לשפר את תנאיהם.
- 7 סימנים שהגיע הזמן לעזוב את מקום העבודה (לפני שמאוחר מדי)
- על רקע הצניחה במכירות - מנכ"ל סטלנטיס מתפטר; מה יקרה למניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סקר שפורסם מראה כי 77% מהעובדים שעזבו את מקום עבודתם וחזרו היו מתחת לגיל 30 בזמן העזיבה, 60% חזרו בגלל תנאי שכר משופרים, 20% מכיוון שלא הצליחו למצוא משהו טוב יותר ו-20% בגלל געגוע למקום העבודה הקודם שהם "רואים בו בית". השכר הוא אכן שיקול מרכזי לעזיבה אבל ישנם שיקולים חשובים לא פחות שמשפיעים על החלטת העובד כמו ביטחון תעסוקתי, זמן לפנאי ולמשפחה ותחושת המשפחתיות במקום העבודה. אם בעבר כ-70% מהחברות והארגונים סירבו לקבל חזרה עובדי בומרנג, היום כ-75% מוכנים לקבל אותם ואף בתנאים משופרים. עם זאת יש להבהיר כי רובם המוחלט של עובדי הבומרנג הם עובדים שהתפטרו ולא עובדים שפוטרו.
- 2.אלף 11/10/2022 12:21הגב לתגובה זואם היו מקשיבים קצת יותר לעובדים הטובים היו מגלים שאפשר להשאיר אותם במחיר נמוך בהרבה מאשר לקבל אותם כבומרנג.
- 1.המשק הישראלי הצליח להתגבר על ההרס של ביבי (ל"ת)8 09/10/2022 13:04הגב לתגובה זו
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
