המועצה לצרכנות: עלייה של 4% במחירי המזון. הפער בין הרשת היקרה לזולה – 19%
המועצה הישראלית לצרכנות פרסמה נתונים מבדיקה השוואתית של 770 מוצרים מהנמכרים ביותר בשוק הישראלי. הנתונים התקבלו במהלך בדיקות שבוצעו ב-3 תאריכים: בשבוע השני של מאי, בתחילת הרבעון הראשון של 2022 ולפני כשנה. (11.5.2022, 12.1.2022, 19.5.2021). מהנתונים עולה כי הרשת הזולה ביותר היא רמי לוי, ואילו הרשת היקרה ביותר היא מגה בעיר. הפער בין הרשתות עומד על 19%. הרשת העירונית הזולה ביותר היא מחסני השוק בסיטי ואילו היקרה ביותר היא מגה בעיר. הפער במקרה הזה עומד על 9%. הפער בין רשת הדיסקאונט הזולה ביותר (רמי לוי) והיקרה ביותר (סאלח דאבח) עומד גם הוא על 9%.
דירוג הרשתות
ברשתות הדיסקאונט, רמי לוי היא הזולה ביותר, מיד אחריה נמצאת רשת יוחננוף ואחריה רשת ויקטורי. אחריהן נמצאות בדירוג רשת יינות ביתן, מחסני השוק והיפר כהן. בתחתית הרשימה ניתן למצוא את שופרסל דיל EXTRA, שופרסל דיל וחצי חינם.
ברשתות העירוניות: הראשונה בדירוג והזולה ביותר היא מחסני השוק בסיטי. אחריה נמצאות רשת שוק העיר, יינות ביתן בסיטי וסטופ מרקט. ביתן מרקט בסיטי, מחסני השוק בשבילך ושופרסל דיל. חותמת את הרשימה רשת מגה בעיר.
מתחילת השנה נרשמו תנודות במחירי המוצרים. מצד אחד, נרשמו במקרים מסוימים ירידות מחירים של עד 20%. מנגד, נמצאו גם מוצרים שהמחיר שלהם עלה בלא פחות מאשר 30%. השינויים המוצגים אינם אינם אחידים אלא משקפים ממוצע בין כלל הרשתות.
- מה יקבע האם הדולר ימשיך להתחזק או שדווקא ייחלש?
- מה משמעות העליות של יום שני? איך נכון ולא נכון להשתמש ב-RSI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחירי האורז נרשמו עליות של 13% במהלך השנה האחרונה. במחירי הדגנים (כוסמת, בורגול, קינואה וכו') נרשמה עלייה של 19% - מתוכן עלייה של 11% בשנה שעברה, והשאר עלייה מהשנה הנוכחית. בורגול סוגת רשם את העלייה הגבוהה ביותר.
בקטגוריית הפסטות נרשמה עלייה של 11% בשנה שעברה, וכן 5% נוספים השנה. פסטה ברילה 500 גרם קפצה בשיעור הגבוה ביותר – מ-5.9 שקלי ל-6.9 שקל ליחידה. בקטגוריית הקטניות חלה עלייה של 12%, כולל עליית מחירים השנה. בקטגוריית הקמח והסולת נרשמה עלייה שנתית של 6% ועוד 4% נוספים מתחילת השנה.
בקטגוריית סירופים ותרכיזי שתייה נמצאה עלייה ממוצעת של 64% ביחס למחירים של השנה שעברה. העלייה הבולטת ביותר היתה של סירופ וטטמינצ'יק, שעלה ממחיר של 13.6 שקלים ל-20 שקלים חדשים ליחידה. בקטגוריית המשקאות הקלים, כולל משקאות מוגזים, נרשמה עלייה ממוצעת של 22% ביחס למחירי השנה שעברה. העלייה הבולטת ביותר חלה במחיר של פאנטה תפוזים – 9 שקלים לבקבוק, ביחס ל-6 שקלים בשנה שעברה.
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
שופרסל מוכרת אותו מוצר בפער של 75 שקל
16 יחידות של סכיני גילוח ג'ילט פיוז'ן נמכרים בשופרסל אקספרס ב-240 שקל , לעומת 165 שקל בשאר תתי רשת של שופרסל . 75 שקל הפרש. גבינת גאודה תום עיזים חצי קשה 30% המחלבה במשקל (מחיר לקילו) 120 שקל ביוחננוף לעומת 165 שקל במגה בעיר. 45 שקל הפרש.
המועצה לצרכנות: "סל המוצרים נותן לצרכנים כלי לבדיקה השוואתית לא רק כשמדובר במוצר מסוים אלה של מגמות שינוי מחיר במוצרים ויצרנים. השוואת מחיר לפני קניה, פיצול קניה בין רשתות, מעקב אחרי מבצעים ובחירה במוצרים חלופיים תוזיל את הסל, ותסייע במלחמה ביוקר המחייה"
- 14.לקנות את שופרסל ואת רמי לוי (ל"ת)אבי 22/05/2022 15:45הגב לתגובה זו
- 13.אחד מהעם 22/05/2022 14:11הגב לתגובה זו״אין על ״מגה בעיר , רשת יקרה באופן מוגזם ביותר , חבל שלא מתארגנת שביתת צרכנים להחרים את הרשת היקרה הזו .
- 12.עוד פרמטרים 22/05/2022 13:51הגב לתגובה זונכון מחירים טובים הכי חשוב... אבל יש רשתות שבהן אורזים לך את המוצרים במקום בקופה שזה שירות חשוב ...והפטנט הידוע : שדרה של מוצרים זולים ולפרסום והשאר? יקר!!!
- 11.שלי 22/05/2022 12:22הגב לתגובה זוהממש הוא לא אמיתי.מחירי הפירות 36 שקל לאפרסק וכו המדד החודשי צריך להיות לפחות 2%ולא 0.8
- קפיטליסט מתוחכם 22/05/2022 16:23הגב לתגובה זולמי הם יימכרו אתה שואל? יטופל.
- 10.ראלף 22/05/2022 12:21הגב לתגובה זורמי לוי הוא אולי הזול ביותר, אבל גם האיכות לא משהו, והשרות ממש בושה,
- 9.לרון 22/05/2022 12:15הגב לתגובה זולקנות הרבה ולזרוק חצי,עבדו עפ"י רשימה שהוכנה מראש בבית
- 8.יוסי 22/05/2022 12:15הגב לתגובה זואם יעזבו אותם לקוחות. אני בפירות והירקות כבר לא שם, ובקרוב גם במוצרים האחרים.
- 7.כלכלן 22/05/2022 11:59הגב לתגובה זואנשים חוטפים מכל הבא ליד ובכל מחיר. משלמים מחירים מופקעים ולא דופקים חשבון. קונים רכבים חדשים ב 100% מימון, מפוצצים עגלות בסופר ולא יודעים להחזיק חרם צרכנים על המוצרים היקרים בזמן שמסיימים את החודש במינוס. אנשים לוקחים הלוואות על הלוואות וחא מוותרים על מותרות שלא יכולים להרשות לעצמם. תרבות השופוני הישראלית במלוא עליבותה.
- 6.מתן 22/05/2022 11:57הגב לתגובה זואני ברשת רמי לוי לא קונה גם לא נקי אצלו וגם עובדים ערבים. גם רשת יוחננוף אני מסנן סניפים, הערביות מגיעות לעבודה ללא חשק והשרות לא נעים. גם בהום סנטר יש ערביות עטופות בכפיות סביב הראש ואותם ביום שישי לא רואים זה יום אל ג' ומעע מכבדים אותם, יהודים חייבים לעבוד שבת. אני אומר חייבים חרם צרכנים לא חייבים לקנות במקום בו נימצא מוסטפה, אחמד, עם רובה מודפס על גב החולצה. נימאסתם כל הרשתות חארות.
- 5.בה 22/05/2022 11:47הגב לתגובה זושימו לב לתכולה של שקית במבה קטנה של אוסם , משקל ירד מ 25 גרם ל 15 גרם והמחיר ללא שינוי .
- 4.למה אין השוואה במחירי אתרי האונליין של הרשתות? (ל"ת)קונה 22/05/2022 11:43הגב לתגובה זו
- 3.אלון 22/05/2022 11:16הגב לתגובה זוהסתלקה הברכה, המחירים עלו
- צ'יפופו 22/05/2022 15:11הגב לתגובה זולפחות הממשלה הזאת עובדת ועושה משהו ולא כמ הממשלה ששלטה פה 12 שנים ולא עשתה כלום שאפילו תקציב לא העבירה.
- 2.מחירי המזון והצריכה ימשיכו לעלות בגלל העליות בעולם , ברור שאם מחירי החיטה והדגנים עולים בעולם אז גם אצלנו מחיר צריך לעלות.האינפלציה רק עומדת לעלות . (ל"ת)ישראל 22/05/2022 11:06הגב לתגובה זו
- פשוט לקנות עם שכל, ולא מכל הבא ליד כאילו יש מלחמה (ל"ת)יוסי 22/05/2022 12:04הגב לתגובה זו
- 1.שמוליק 22/05/2022 10:41הגב לתגובה זוזה אולי הפער בסל מוצרים מסוים. יש לא מעט מוצרים שהפערים במחיר הרבה יותר גבוהים משמעותית

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
