החלטת הריבית - מה צפוי הנגיד להגיד ומה הוא צפוי לרמוז?
המכירות הקמעונאיות בארה"ב זינקו באוקטובר בשיעור גבוה מהצפוי 1.7%, היצור התעשייתי עלה מעל לציפיות, מדד האינדיקטורים המובילים האיץ מהר מהצפוי ובסה"כ מדד הפתעות המאקרו של סיטי חזר בימים האחרונים לטריטוריה החיובית ועדיין בשווקים סימני סדקים
מחיר הנפט (ברנט) נפל בשישי לרמה של 75 דולר לחבית, לעומת 87 דולר בסוף אוקטובר. לפי כלכלני גולדמן מדובר בירידה חדה מזאת שהיתה מתקבלת אילו ארה"ב היתה מיישמת את הרעיון לשחרר נפט ממאגרי החירום שלה. במונחים שקליים מדובר על ירידה משמעותית יותר שאם תתמיד עד לסוף החודש תשפיע על קירור מדד המחירים לצרכן בדצמבר. במקביל לירידה בנפט ראינו ירידות בולטות גם בחוזים העתידיים על שוקי המניות, בתשואות האג"ח ובמחירי הסחורות, כשברקע אוסטריה הודיעה על סגר כללי וחשש שזה יאומץ במדינות נוספות באיחוד.
התשואה ל-10 שנים ירדה עד 1.52%, אך לקראת סוף המסחר עלתה מעט לאחר שסגן יו"ר הפד, ריצ'רד קלרידה, ענה שייתכן שיהיה מתאים עבור הפד לדון בחודש הבא בהאצת קצב הפחתת הרכישות במידה והנתונים עד אז ימשיכו לתאר האצה בקצב האינפלציה וגידול במספר המשרות. לחצים נוספים לתיקון בתשואות הגיע אולי מהודעה של שני סנאטורים דמוקרטיים כי הם מתנגדים להארכת המינוי של יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול לכהונה שנייה, מכיוון שהוא "מסרב להכיר בשינויי האקלים", ומאינדיקציות מגרמניה כי הם לא ימהרו להכריז על סגר כולל לאור האפשרות הקיימת כיום להתחסן.
טירוף הנפילה בתשואות הריאליות - הירידה המשמעותית במחיר הנפט לא הספיקה מסתבר כדי לקרר את ציפיות האינפלציה בשוק, כשמולה החשש שסגרים גם ישבשו עוד את שרשרת היצור והאספקה. אסטרטג דוייטשה בנק, ג'ים ריד, מעריך שגם אם לחצים להתקררות מחירים יגיעו עדיין נמשיך לראות את התשואות הריאליות שליליות ותגובת השוק לשינוי כזה תגיע דרך ירידת התשואות הנומינאליות, בצורה שלמשל התשואה ל-10 שנים תרד אל מתחת לאחד אחוז. לטענתו עלייה בתשואה הריאלית לא תותיר לפד ברירה אלא להתערב במתווה העלאות מתון שכן האלטרנטיבה תהיה התרסקות של כל נכסי הסיכון. מעניין בהקשר הזה לראות ששיפועי עקומי התשואות ממשיכים לרדת בחדות, ובולטים בעיקר אלה בטווחים הארוכים, כמו ה-5-10.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר החלטת ריבית בנק ישראל על רקע התקררות לחצי האינפלציה במדד אוקטובר, המשך הזינוק החד בשקל מאז ההחלטה הקודמת, הנסיגה של בריטניה מהעלאת ריבית מגולמת, עליית שיעור האבטלה בספטמבר (מחר פרסום נתון אוקטובר) והתפרצות הקורונה הקשה באירופה, יחד עם עליית מקדם ההדבקה בישראל מעל 1. נראה שהבנק יכול עדיין להצדיק אי הפחתת ריבית, אך יהיה לו קשה להצדיק את סיום תכנית רכישות האג"ח והמט"ח אותן הוא למעשה כבר השיק. נסיגה מהצמצום תלחץ לירידת תשואות מקומית והיחלשות השקל.
אמיר כהנוביץ
- 11.עמאר 21/11/2021 18:49הגב לתגובה זויושן במשרד כנראה וכשמתפתח משהו כלי התקשורת מעוררים אותו
- 10.אלישע 21/11/2021 14:03הגב לתגובה זושקונה דולרים נגד מגמה עולמית הוא או בור או אינטרסנט....
- שחר 22/11/2021 08:35הגב לתגובה זובקלות יכול להיות "גם"...
- 9.אבי 21/11/2021 12:55הגב לתגובה זורומז שהוא נכשל ומתפטר ??.או שפשוט ימשיך להעביר ביקורת על הדרג הפוליטי ויאשים את כל העולם ואחותו במחדליו.
- 8.דוד קפלן 21/11/2021 12:55הגב לתגובה זובעיה שהוא לא עושה כלום ..לאנשים שמאמינים בכללה חופשית כישלו הגדול שלו שדולר פוגע ביצוא ,וזה יחזור כמו בורנג לכללה שלנו ...
- 7.אין ריבית בארץ.לפני כמה שנים הריבית בארץ הייתה הרב 21/11/2021 12:40הגב לתגובה זואין ריבית בארץ.לפני כמה שנים הריבית בארץ הייתה הרבה יותר גבוהה מאמריקה.האגח ל10 שנים בארץ נותן תשואה פחות מאמריקה אין שום פרמיית סיכון לישראל עם הפיגועים ואירן זה לא הגיוני
- 6.גידי 21/11/2021 12:29הגב לתגובה זוסיבובים במט"ח בגללו
- 5.נגיד חוסר אחריות אינפלציה יותר מ2% נגיד לא מעלה ריבית (ל"ת)שרון 21/11/2021 12:29הגב לתגובה זו
- 4.יאללה שיעשו הרחבה קטנה (ל"ת)אוהד 21/11/2021 11:48הגב לתגובה זו
- 3.פישרקינג 21/11/2021 11:37הגב לתגובה זוהנגיד הזה לא יזיז כלום. אלטיסט שמחופר באגו של עצמו,חסר מעוף ויצירתיות. לפי מדד השוק הוא צריך להוריד באמת בחצי אחוז את הריבית אבל ימצא תירוצים מפה ועד ים כינרת הגואה.
- 2.מבין2 21/11/2021 10:23הגב לתגובה זויצטרכו לשלם מאות שקלים יותר כל חודש בשביל שאלה שעוד לא קנו יראו את החברים שלהם אוכלים את הלב, לא יקנו דירה, יאכלו את הלב על מחירי שכירות שיעלו עוד יותר, ואז מחירי הדירות ירדו בעוד עשרים שנה. אתם מבינים את ההיגיון?
- ירין 21/11/2021 15:02הגב לתגובה זותפסיק להסתכל על הטווח הקצר. בטווח הארוך מחירי הדירות ירדו וזה מה שצריך. מי שיפגע זה האנשים שמינפו את עצמם יותר מידי... נראה לך הגיוני שאנשים במומצע לוקחים מליון וחצי שקל משכנתא?????? זה מחיר של וילה מטורפת בארה"ב
- 1.הנגיד תמיד מחייך-שם ..... על כולם (ל"ת)מאיר 21/11/2021 10:19הגב לתגובה זו
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
