הביקורת של מבקר המדינה על מדיניות המט"ח של בנק ישראל - שגויה
מבקר המדינה החליט לבקר את מדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל. לדעתי, הטענות המקצועיות של המבקר הן שגויות. אבל בכל זאת יש דבר אחד טוב בדו"ח הזה: הוא שם על השולחן את העובדה שהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח מכניסה את בנק ישראל לתוך הפוליטיקה. יש קבוצה קולנית שמרוויחה מההתערבות הזאת (והייתה רוצה לראות הרבה יותר), וקבוצה הרבה יותר שקטה, וכנראה גם הרבה יותר גדולה, שמפסידה ממנה.
בכל מה שקשור לדיון מקצועי, הטענות שגויות מכיוון שהמבקר מנפנף בנתונים לא רלוונטיים. הטענה שיתרות הדולרים גדולות מדי מכיוון שב-2015 הוועדה המוניטרית קבעה יעד של 70 – 110 מיליארד דולרים והיתרות הנוכחיות הן כ- 200 מיליארד דולרים, היא מגוחכת. היא מגוחכת, ראשית, בגלל שבנק ישראל הוא עצמאי בקביעת היעדים. לכן, אם מה שמפריע למבקר המדינה זה שבנק ישראל הצהיר על יעד אחד ובינתיים עושה משהו אחר, אפשר תמיד לכנס את הוועדה המוניטרית ולהכריז שאחרי בחינה מחדש של הנתונים, היעד החדש הוא 250 מיליארד דולרים, או 300, או 500, או כל מספר אחר שירצה את המבקר.
שנית, מבקר המדינה שוכח שב-2020 הייתה התפרצות של משבר הקורונה. אם בנק ישראל לא היה מתערב, למרות שהקורונה השפיעה באופן מהותי על השוק למט"ח, רק בגלל שהוועדה המוניטרית קבעה ב-2015 יעד של 110 מיליארד דולרים, אני לא הייתי מופתע אם מבקר המדינה היה כותב ביקורת חריפה על אוזלת היד של הנגיד.
כנ"ל לגבי הטענה של המבקר כי החזקות המט"ח הגדולות מסכנות את האמינות של בנק ישראל. לצורך ההשוואה, בנק ישראל מחזיק ביתרות מט"ח ששוות כ-46% מהתמ"ג. הבנק המרכזי השוויצרי מחזיק ביתרות מט"ח של למעלה מטריליון דולרים, כ-135% מהתמ"ג השוויצרי. אם בנק ישראל לא אמין בגלל שיש לו יותר מדי מט"ח, הבנק המרכזי השוויצרי הוא הבנק הכי לא אמין בעולם. בכל זאת, הפרנק השוויצרי הוא מטבע חזק, כך שכנראה שהשווקים חושבים אחרת ממבקר המדינה.
- הריבית לא צפויה לרדת - אבל זה מה שיזיז את השוק
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מעבר לטיעונים המקצועיים, עולה השאלה הפוליטית. כשבנק ישראל רוכש מט"ח, הוא מסייע ליצואנים וליצרנים המקומיים, ופוגע חזק בצרכנים. הסיוע ליצואנים/יצרנים עוזר גם לעובדים שלהם. אבל כנראה שמרבית היצוא מישראל היה ממשיך גם אם בנק ישראל לא היה מתערב. מי שמסתכל בכותרות העיתונים מלפני 10 ו- 15 שנים, רואה שגם כשדולר היה שווה 4 שקלים, היצואנים התלוננו כי ההתחזקות של השקל תחסל את הייצוא. אם הטענות שלהם היו נכונות, אז היום, כשהדולר סביב ה- 3.20, הייצוא מישראל כבר היה צריך להיות במצב של מוות קליני. כך שההתערבות של בנק ישראל מסייעת לייצוא, אבל התועלת לעובדים היא כנראה לא כל-כך גדולה.
מהצד השני, יש את הצרכנים. כשהשקל מתחזק, הייבוא נעשה יותר זול, טיולים לחו"ל נעשים קרובים מתמיד, ורמת החיים בישראל עולה. לכן, כשבנק ישראל מחליט לרכוש מט"ח, הוא בעצם קובע שהיצואנים חשובים יותר מהצרכנים. זאת החלטה שלא שייכת רק לתחום המקצועי – זאת החלטה שגולשת כבר לתחום הפוליטי, כי היא מתעדפת קבוצה אחת באוכלוסייה, על קבוצה אחרת. אני לא יודע מה המנגנון הנכון לקבוע איזו קבוצה צריכה לקבל תיעדוף. אבל דו"ח מבקר המדינה, עם כל הפגמים שיש בו, יכול להיות נקודת התחלה טובה לדיון ציבורי על מי צריך לקבל החלטות לגבי הפוליטיקה של המדיניות המוניטרית.
ד"ר אביחי שניר
- 8.כל מילה בסלע. (ל"ת)בן 28/10/2021 13:48הגב לתגובה זו
- 7.שולתתתת1 21/10/2021 19:58הגב לתגובה זוכמובן לא לשים את כל הביצים בסל אחד.מניח שבבנק ישראל יושבים אנשים שמבינים וקונים גם דולרים גם אירו גם זהב גם מניות גם יין וכו
- 6.בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)רבקה 21/10/2021 18:26הגב לתגובה זו
- 5.יובל 21/10/2021 17:53הגב לתגובה זובנק ישראל פועל במתכונת קיינזיאנית שלולת רסן, פעולותיו הרתיחו את שוק הנדלן בכוונה, ריבית נמוכה למרות שהייתה צמיחה יצרה דור אבוד. כל פלוני יכול לשאול עצמו מה יקרה לדולר ביום שאחרי המפץ? האם ישראל מחזיקה זהב? תלות גבוהה מידי במדפסת של הפד.
- 4.משה 21/10/2021 17:47הגב לתגובה זויתרות המטח גורמות לבנק ישראל הפסדים של עשרות מיליארדי דולרים כל שנה (הכל נמצא במאזן של בנק ישראל ולא ניתן לעירעור). ההפסדים התופחים הללו מרחיקים עוד ועוד את היום שבו מאזן בנק ישראל יראה רווחים - רווחים אותם הוא מחוייב על פי חוק להעביר לתקציב המדינה. וכך במקום לתרום לביטחון, לדיור, לבריאות לחינוך ולעוד צרכים של המדינה כמו כל בנק מרכזי אחר - הוא מהווה משקולת על התקציב עם הוצאות מנופחות על שכר ו''נלוות''.
- מוישי זוכמיר 28/10/2021 12:39הגב לתגובה זוב"ה תמיד שואלים איך נח, שהיה עיוור, בנה את תיבת נח? וכמו שלא היה באמת עיוור ככה לא מפסידים עשרות מיליארדים. מה שכן יש השקעת ענק במניות....וזה יכול להיות שמח! אגב לבנק המרכזי אין עניין של רווח הפסד, הוא רק משחק עם M1 ועם M2.
- 3.מ 21/10/2021 17:40הגב לתגובה זוהפד מדפיס כסף בלי חשבון ויוצר אינפלציה שגורמת לשחיקת ערך הדולר - סטנלי פישר בזמנו רכש דולרים בשער של למעלה מ 4.1 ש"ח לדולר ואף אחד לא צייץ חוץ מנגיד שקדם לו שאמר שזה הימור וצדק.
- הפוך 24/10/2021 11:59הגב לתגובה זוהרי ציפיות אינפלציוניות גורמות להעלאות ריבית כדי לעצור את האינפלציה . הבנת ?
- 2.שייקה 21/10/2021 17:37הגב לתגובה זווצרכנים - שהם סוג של ייבואנים, מקטינים אותו.
- 1.נ.ש. 21/10/2021 16:55הגב לתגובה זוזה שחיקה של 20% מהערך הכספי של אזרחי ישראל. בנוגע ליצוא הטיעונים כבר לא מחזיקים מים.
- איך 20%? 21/10/2021 17:21הגב לתגובה זורוב הקניות נעשו בשערים נמוכים נמוכים בהרבה.
- טול קורה 22/10/2021 13:05ששער הדולר היה אמור להיות 2.8 ולא 3.21 ללא התערבות בנק ישראל וכך העינו משלמים הרבה פחות על הכל. אגב בנק ישראל קנה בשער ממוצע 3.7 ומופסד חוץ מהפרשי הריבית שמופיעים במאזן הבנק (70 מיליארד הפסד) גם מופסד כתוצאה מהפרשי שער שאת גודלם האמיתי של ההפסדים נדע כשיחליט למכור.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
