הביקורת של מבקר המדינה על מדיניות המט"ח של בנק ישראל - שגויה
מבקר המדינה החליט לבקר את מדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל. לדעתי, הטענות המקצועיות של המבקר הן שגויות. אבל בכל זאת יש דבר אחד טוב בדו"ח הזה: הוא שם על השולחן את העובדה שהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח מכניסה את בנק ישראל לתוך הפוליטיקה. יש קבוצה קולנית שמרוויחה מההתערבות הזאת (והייתה רוצה לראות הרבה יותר), וקבוצה הרבה יותר שקטה, וכנראה גם הרבה יותר גדולה, שמפסידה ממנה.
בכל מה שקשור לדיון מקצועי, הטענות שגויות מכיוון שהמבקר מנפנף בנתונים לא רלוונטיים. הטענה שיתרות הדולרים גדולות מדי מכיוון שב-2015 הוועדה המוניטרית קבעה יעד של 70 – 110 מיליארד דולרים והיתרות הנוכחיות הן כ- 200 מיליארד דולרים, היא מגוחכת. היא מגוחכת, ראשית, בגלל שבנק ישראל הוא עצמאי בקביעת היעדים. לכן, אם מה שמפריע למבקר המדינה זה שבנק ישראל הצהיר על יעד אחד ובינתיים עושה משהו אחר, אפשר תמיד לכנס את הוועדה המוניטרית ולהכריז שאחרי בחינה מחדש של הנתונים, היעד החדש הוא 250 מיליארד דולרים, או 300, או 500, או כל מספר אחר שירצה את המבקר.
שנית, מבקר המדינה שוכח שב-2020 הייתה התפרצות של משבר הקורונה. אם בנק ישראל לא היה מתערב, למרות שהקורונה השפיעה באופן מהותי על השוק למט"ח, רק בגלל שהוועדה המוניטרית קבעה ב-2015 יעד של 110 מיליארד דולרים, אני לא הייתי מופתע אם מבקר המדינה היה כותב ביקורת חריפה על אוזלת היד של הנגיד.
כנ"ל לגבי הטענה של המבקר כי החזקות המט"ח הגדולות מסכנות את האמינות של בנק ישראל. לצורך ההשוואה, בנק ישראל מחזיק ביתרות מט"ח ששוות כ-46% מהתמ"ג. הבנק המרכזי השוויצרי מחזיק ביתרות מט"ח של למעלה מטריליון דולרים, כ-135% מהתמ"ג השוויצרי. אם בנק ישראל לא אמין בגלל שיש לו יותר מדי מט"ח, הבנק המרכזי השוויצרי הוא הבנק הכי לא אמין בעולם. בכל זאת, הפרנק השוויצרי הוא מטבע חזק, כך שכנראה שהשווקים חושבים אחרת ממבקר המדינה.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מעבר לטיעונים המקצועיים, עולה השאלה הפוליטית. כשבנק ישראל רוכש מט"ח, הוא מסייע ליצואנים וליצרנים המקומיים, ופוגע חזק בצרכנים. הסיוע ליצואנים/יצרנים עוזר גם לעובדים שלהם. אבל כנראה שמרבית היצוא מישראל היה ממשיך גם אם בנק ישראל לא היה מתערב. מי שמסתכל בכותרות העיתונים מלפני 10 ו- 15 שנים, רואה שגם כשדולר היה שווה 4 שקלים, היצואנים התלוננו כי ההתחזקות של השקל תחסל את הייצוא. אם הטענות שלהם היו נכונות, אז היום, כשהדולר סביב ה- 3.20, הייצוא מישראל כבר היה צריך להיות במצב של מוות קליני. כך שההתערבות של בנק ישראל מסייעת לייצוא, אבל התועלת לעובדים היא כנראה לא כל-כך גדולה.
מהצד השני, יש את הצרכנים. כשהשקל מתחזק, הייבוא נעשה יותר זול, טיולים לחו"ל נעשים קרובים מתמיד, ורמת החיים בישראל עולה. לכן, כשבנק ישראל מחליט לרכוש מט"ח, הוא בעצם קובע שהיצואנים חשובים יותר מהצרכנים. זאת החלטה שלא שייכת רק לתחום המקצועי – זאת החלטה שגולשת כבר לתחום הפוליטי, כי היא מתעדפת קבוצה אחת באוכלוסייה, על קבוצה אחרת. אני לא יודע מה המנגנון הנכון לקבוע איזו קבוצה צריכה לקבל תיעדוף. אבל דו"ח מבקר המדינה, עם כל הפגמים שיש בו, יכול להיות נקודת התחלה טובה לדיון ציבורי על מי צריך לקבל החלטות לגבי הפוליטיקה של המדיניות המוניטרית.
ד"ר אביחי שניר
- 8.כל מילה בסלע. (ל"ת)בן 28/10/2021 13:48הגב לתגובה זו
- 7.שולתתתת1 21/10/2021 19:58הגב לתגובה זוכמובן לא לשים את כל הביצים בסל אחד.מניח שבבנק ישראל יושבים אנשים שמבינים וקונים גם דולרים גם אירו גם זהב גם מניות גם יין וכו
- 6.בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)רבקה 21/10/2021 18:26הגב לתגובה זו
- 5.יובל 21/10/2021 17:53הגב לתגובה זובנק ישראל פועל במתכונת קיינזיאנית שלולת רסן, פעולותיו הרתיחו את שוק הנדלן בכוונה, ריבית נמוכה למרות שהייתה צמיחה יצרה דור אבוד. כל פלוני יכול לשאול עצמו מה יקרה לדולר ביום שאחרי המפץ? האם ישראל מחזיקה זהב? תלות גבוהה מידי במדפסת של הפד.
- 4.משה 21/10/2021 17:47הגב לתגובה זויתרות המטח גורמות לבנק ישראל הפסדים של עשרות מיליארדי דולרים כל שנה (הכל נמצא במאזן של בנק ישראל ולא ניתן לעירעור). ההפסדים התופחים הללו מרחיקים עוד ועוד את היום שבו מאזן בנק ישראל יראה רווחים - רווחים אותם הוא מחוייב על פי חוק להעביר לתקציב המדינה. וכך במקום לתרום לביטחון, לדיור, לבריאות לחינוך ולעוד צרכים של המדינה כמו כל בנק מרכזי אחר - הוא מהווה משקולת על התקציב עם הוצאות מנופחות על שכר ו''נלוות''.
- מוישי זוכמיר 28/10/2021 12:39הגב לתגובה זוב"ה תמיד שואלים איך נח, שהיה עיוור, בנה את תיבת נח? וכמו שלא היה באמת עיוור ככה לא מפסידים עשרות מיליארדים. מה שכן יש השקעת ענק במניות....וזה יכול להיות שמח! אגב לבנק המרכזי אין עניין של רווח הפסד, הוא רק משחק עם M1 ועם M2.
- 3.מ 21/10/2021 17:40הגב לתגובה זוהפד מדפיס כסף בלי חשבון ויוצר אינפלציה שגורמת לשחיקת ערך הדולר - סטנלי פישר בזמנו רכש דולרים בשער של למעלה מ 4.1 ש"ח לדולר ואף אחד לא צייץ חוץ מנגיד שקדם לו שאמר שזה הימור וצדק.
- הפוך 24/10/2021 11:59הגב לתגובה זוהרי ציפיות אינפלציוניות גורמות להעלאות ריבית כדי לעצור את האינפלציה . הבנת ?
- 2.שייקה 21/10/2021 17:37הגב לתגובה זווצרכנים - שהם סוג של ייבואנים, מקטינים אותו.
- 1.נ.ש. 21/10/2021 16:55הגב לתגובה זוזה שחיקה של 20% מהערך הכספי של אזרחי ישראל. בנוגע ליצוא הטיעונים כבר לא מחזיקים מים.
- איך 20%? 21/10/2021 17:21הגב לתגובה זורוב הקניות נעשו בשערים נמוכים נמוכים בהרבה.
- טול קורה 22/10/2021 13:05ששער הדולר היה אמור להיות 2.8 ולא 3.21 ללא התערבות בנק ישראל וכך העינו משלמים הרבה פחות על הכל. אגב בנק ישראל קנה בשער ממוצע 3.7 ומופסד חוץ מהפרשי הריבית שמופיעים במאזן הבנק (70 מיליארד הפסד) גם מופסד כתוצאה מהפרשי שער שאת גודלם האמיתי של ההפסדים נדע כשיחליט למכור.
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.87% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הבורסה סוגרת בשיא: ת"א 90 עלה ב-0.7%, מדד הבנייה עלה ב-1%
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
