פרופ אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: דוברות בנק ישראל

הביקורת של מבקר המדינה על מדיניות המט"ח של בנק ישראל - שגויה

המבקר מנופף בנתונים לא רלוונטיים, שכח שהיה משבר קורונה וגם שוכח שבעולם יתרות המט"ח של הבנקים המרכזיים כאחוז מהתוצר גדולות בהרבה; אבל בכל זאת יש דבר טוב אחד בדוח של מבקר המדינה
אביחי שניר | (12)

מבקר המדינה החליט לבקר את מדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל. לדעתי, הטענות המקצועיות של המבקר הן שגויות. אבל בכל זאת יש דבר אחד טוב בדו"ח הזה: הוא שם על השולחן את העובדה שהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח מכניסה את בנק ישראל לתוך הפוליטיקה. יש קבוצה קולנית שמרוויחה מההתערבות הזאת (והייתה רוצה לראות הרבה יותר), וקבוצה הרבה יותר שקטה, וכנראה גם הרבה יותר גדולה, שמפסידה ממנה.

 

בכל מה שקשור לדיון מקצועי, הטענות שגויות מכיוון שהמבקר מנפנף בנתונים לא רלוונטיים. הטענה שיתרות הדולרים גדולות מדי מכיוון שב-2015 הוועדה המוניטרית קבעה יעד של 70 – 110 מיליארד דולרים והיתרות הנוכחיות הן כ- 200 מיליארד דולרים, היא מגוחכת. היא מגוחכת, ראשית, בגלל שבנק ישראל הוא עצמאי בקביעת היעדים. לכן, אם מה שמפריע למבקר המדינה זה שבנק ישראל הצהיר על יעד אחד ובינתיים עושה משהו אחר, אפשר תמיד לכנס את הוועדה המוניטרית ולהכריז שאחרי בחינה מחדש של הנתונים, היעד החדש הוא 250 מיליארד דולרים, או 300, או 500, או כל מספר אחר שירצה את המבקר.

שנית, מבקר המדינה שוכח שב-2020 הייתה התפרצות של משבר הקורונה. אם בנק ישראל לא היה מתערב, למרות שהקורונה השפיעה באופן מהותי על השוק למט"ח, רק בגלל שהוועדה המוניטרית קבעה ב-2015 יעד של 110 מיליארד דולרים, אני לא הייתי מופתע אם מבקר המדינה היה כותב ביקורת חריפה על אוזלת היד של הנגיד.

 

כנ"ל לגבי הטענה של המבקר כי החזקות המט"ח הגדולות מסכנות את האמינות של בנק ישראל. לצורך ההשוואה, בנק ישראל מחזיק ביתרות מט"ח ששוות כ-46% מהתמ"ג. הבנק המרכזי השוויצרי מחזיק ביתרות מט"ח של למעלה מטריליון דולרים, כ-135% מהתמ"ג השוויצרי. אם בנק ישראל לא אמין בגלל שיש לו יותר מדי מט"ח, הבנק המרכזי השוויצרי הוא הבנק הכי לא אמין בעולם. בכל זאת, הפרנק השוויצרי הוא מטבע חזק, כך שכנראה שהשווקים חושבים אחרת ממבקר המדינה.

 

אבל מעבר לטיעונים המקצועיים, עולה השאלה הפוליטית. כשבנק ישראל רוכש מט"ח, הוא מסייע ליצואנים וליצרנים המקומיים, ופוגע חזק בצרכנים. הסיוע ליצואנים/יצרנים עוזר גם לעובדים שלהם. אבל כנראה שמרבית היצוא מישראל היה ממשיך גם אם בנק ישראל לא היה מתערב. מי שמסתכל בכותרות העיתונים מלפני 10 ו- 15 שנים, רואה שגם כשדולר היה שווה 4 שקלים, היצואנים התלוננו כי ההתחזקות של השקל תחסל את הייצוא. אם הטענות שלהם היו נכונות, אז היום, כשהדולר סביב ה- 3.20, הייצוא מישראל כבר היה צריך להיות במצב של מוות קליני. כך שההתערבות של בנק ישראל מסייעת לייצוא, אבל התועלת לעובדים היא כנראה לא כל-כך גדולה.

 

מהצד השני, יש את הצרכנים. כשהשקל מתחזק, הייבוא נעשה יותר זול, טיולים לחו"ל נעשים קרובים מתמיד, ורמת החיים בישראל עולה. לכן, כשבנק ישראל מחליט לרכוש מט"ח, הוא בעצם קובע שהיצואנים חשובים יותר מהצרכנים. זאת החלטה שלא שייכת רק לתחום המקצועי – זאת החלטה שגולשת כבר לתחום הפוליטי, כי היא מתעדפת קבוצה אחת באוכלוסייה, על קבוצה אחרת. אני לא יודע מה המנגנון הנכון לקבוע איזו קבוצה צריכה לקבל תיעדוף. אבל דו"ח מבקר המדינה, עם כל הפגמים שיש בו, יכול להיות נקודת התחלה טובה לדיון ציבורי על מי צריך לקבל החלטות לגבי הפוליטיקה של המדיניות המוניטרית.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    כל מילה בסלע. (ל"ת)
    בן 28/10/2021 13:48
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שולתתתת1 21/10/2021 19:58
    הגב לתגובה זו
    כמובן לא לשים את כל הביצים בסל אחד.מניח שבבנק ישראל יושבים אנשים שמבינים וקונים גם דולרים גם אירו גם זהב גם מניות גם יין וכו
  • 6.
    בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)
    רבקה 21/10/2021 18:26
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יובל 21/10/2021 17:53
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל פועל במתכונת קיינזיאנית שלולת רסן, פעולותיו הרתיחו את שוק הנדלן בכוונה, ריבית נמוכה למרות שהייתה צמיחה יצרה דור אבוד. כל פלוני יכול לשאול עצמו מה יקרה לדולר ביום שאחרי המפץ? האם ישראל מחזיקה זהב? תלות גבוהה מידי במדפסת של הפד.
  • 4.
    משה 21/10/2021 17:47
    הגב לתגובה זו
    יתרות המטח גורמות לבנק ישראל הפסדים של עשרות מיליארדי דולרים כל שנה (הכל נמצא במאזן של בנק ישראל ולא ניתן לעירעור). ההפסדים התופחים הללו מרחיקים עוד ועוד את היום שבו מאזן בנק ישראל יראה רווחים - רווחים אותם הוא מחוייב על פי חוק להעביר לתקציב המדינה. וכך במקום לתרום לביטחון, לדיור, לבריאות לחינוך ולעוד צרכים של המדינה כמו כל בנק מרכזי אחר - הוא מהווה משקולת על התקציב עם הוצאות מנופחות על שכר ו''נלוות''.
  • מוישי זוכמיר 28/10/2021 12:39
    הגב לתגובה זו
    ב"ה תמיד שואלים איך נח, שהיה עיוור, בנה את תיבת נח? וכמו שלא היה באמת עיוור ככה לא מפסידים עשרות מיליארדים. מה שכן יש השקעת ענק במניות....וזה יכול להיות שמח! אגב לבנק המרכזי אין עניין של רווח הפסד, הוא רק משחק עם M1 ועם M2.
  • 3.
    מ 21/10/2021 17:40
    הגב לתגובה זו
    הפד מדפיס כסף בלי חשבון ויוצר אינפלציה שגורמת לשחיקת ערך הדולר - סטנלי פישר בזמנו רכש דולרים בשער של למעלה מ 4.1 ש"ח לדולר ואף אחד לא צייץ חוץ מנגיד שקדם לו שאמר שזה הימור וצדק.
  • הפוך 24/10/2021 11:59
    הגב לתגובה זו
    הרי ציפיות אינפלציוניות גורמות להעלאות ריבית כדי לעצור את האינפלציה . הבנת ?
  • 2.
    שייקה 21/10/2021 17:37
    הגב לתגובה זו
    וצרכנים - שהם סוג של ייבואנים, מקטינים אותו.
  • 1.
    נ.ש. 21/10/2021 16:55
    הגב לתגובה זו
    זה שחיקה של 20% מהערך הכספי של אזרחי ישראל. בנוגע ליצוא הטיעונים כבר לא מחזיקים מים.
  • איך 20%? 21/10/2021 17:21
    הגב לתגובה זו
    רוב הקניות נעשו בשערים נמוכים נמוכים בהרבה.
  • טול קורה 22/10/2021 13:05
    ששער הדולר היה אמור להיות 2.8 ולא 3.21 ללא התערבות בנק ישראל וכך העינו משלמים הרבה פחות על הכל. אגב בנק ישראל קנה בשער ממוצע 3.7 ומופסד חוץ מהפרשי הריבית שמופיעים במאזן הבנק (70 מיליארד הפסד) גם מופסד כתוצאה מהפרשי שער שאת גודלם האמיתי של ההפסדים נדע כשיחליט למכור.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.