הביקורת של מבקר המדינה על מדיניות המט"ח של בנק ישראל - שגויה
מבקר המדינה החליט לבקר את מדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל. לדעתי, הטענות המקצועיות של המבקר הן שגויות. אבל בכל זאת יש דבר אחד טוב בדו"ח הזה: הוא שם על השולחן את העובדה שהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח מכניסה את בנק ישראל לתוך הפוליטיקה. יש קבוצה קולנית שמרוויחה מההתערבות הזאת (והייתה רוצה לראות הרבה יותר), וקבוצה הרבה יותר שקטה, וכנראה גם הרבה יותר גדולה, שמפסידה ממנה.
בכל מה שקשור לדיון מקצועי, הטענות שגויות מכיוון שהמבקר מנפנף בנתונים לא רלוונטיים. הטענה שיתרות הדולרים גדולות מדי מכיוון שב-2015 הוועדה המוניטרית קבעה יעד של 70 – 110 מיליארד דולרים והיתרות הנוכחיות הן כ- 200 מיליארד דולרים, היא מגוחכת. היא מגוחכת, ראשית, בגלל שבנק ישראל הוא עצמאי בקביעת היעדים. לכן, אם מה שמפריע למבקר המדינה זה שבנק ישראל הצהיר על יעד אחד ובינתיים עושה משהו אחר, אפשר תמיד לכנס את הוועדה המוניטרית ולהכריז שאחרי בחינה מחדש של הנתונים, היעד החדש הוא 250 מיליארד דולרים, או 300, או 500, או כל מספר אחר שירצה את המבקר.
שנית, מבקר המדינה שוכח שב-2020 הייתה התפרצות של משבר הקורונה. אם בנק ישראל לא היה מתערב, למרות שהקורונה השפיעה באופן מהותי על השוק למט"ח, רק בגלל שהוועדה המוניטרית קבעה ב-2015 יעד של 110 מיליארד דולרים, אני לא הייתי מופתע אם מבקר המדינה היה כותב ביקורת חריפה על אוזלת היד של הנגיד.
כנ"ל לגבי הטענה של המבקר כי החזקות המט"ח הגדולות מסכנות את האמינות של בנק ישראל. לצורך ההשוואה, בנק ישראל מחזיק ביתרות מט"ח ששוות כ-46% מהתמ"ג. הבנק המרכזי השוויצרי מחזיק ביתרות מט"ח של למעלה מטריליון דולרים, כ-135% מהתמ"ג השוויצרי. אם בנק ישראל לא אמין בגלל שיש לו יותר מדי מט"ח, הבנק המרכזי השוויצרי הוא הבנק הכי לא אמין בעולם. בכל זאת, הפרנק השוויצרי הוא מטבע חזק, כך שכנראה שהשווקים חושבים אחרת ממבקר המדינה.
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מעבר לטיעונים המקצועיים, עולה השאלה הפוליטית. כשבנק ישראל רוכש מט"ח, הוא מסייע ליצואנים וליצרנים המקומיים, ופוגע חזק בצרכנים. הסיוע ליצואנים/יצרנים עוזר גם לעובדים שלהם. אבל כנראה שמרבית היצוא מישראל היה ממשיך גם אם בנק ישראל לא היה מתערב. מי שמסתכל בכותרות העיתונים מלפני 10 ו- 15 שנים, רואה שגם כשדולר היה שווה 4 שקלים, היצואנים התלוננו כי ההתחזקות של השקל תחסל את הייצוא. אם הטענות שלהם היו נכונות, אז היום, כשהדולר סביב ה- 3.20, הייצוא מישראל כבר היה צריך להיות במצב של מוות קליני. כך שההתערבות של בנק ישראל מסייעת לייצוא, אבל התועלת לעובדים היא כנראה לא כל-כך גדולה.
מהצד השני, יש את הצרכנים. כשהשקל מתחזק, הייבוא נעשה יותר זול, טיולים לחו"ל נעשים קרובים מתמיד, ורמת החיים בישראל עולה. לכן, כשבנק ישראל מחליט לרכוש מט"ח, הוא בעצם קובע שהיצואנים חשובים יותר מהצרכנים. זאת החלטה שלא שייכת רק לתחום המקצועי – זאת החלטה שגולשת כבר לתחום הפוליטי, כי היא מתעדפת קבוצה אחת באוכלוסייה, על קבוצה אחרת. אני לא יודע מה המנגנון הנכון לקבוע איזו קבוצה צריכה לקבל תיעדוף. אבל דו"ח מבקר המדינה, עם כל הפגמים שיש בו, יכול להיות נקודת התחלה טובה לדיון ציבורי על מי צריך לקבל החלטות לגבי הפוליטיקה של המדיניות המוניטרית.
ד"ר אביחי שניר
- 8.כל מילה בסלע. (ל"ת)בן 28/10/2021 13:48הגב לתגובה זו
- 7.שולתתתת1 21/10/2021 19:58הגב לתגובה זוכמובן לא לשים את כל הביצים בסל אחד.מניח שבבנק ישראל יושבים אנשים שמבינים וקונים גם דולרים גם אירו גם זהב גם מניות גם יין וכו
- 6.בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)רבקה 21/10/2021 18:26הגב לתגובה זו
- 5.יובל 21/10/2021 17:53הגב לתגובה זובנק ישראל פועל במתכונת קיינזיאנית שלולת רסן, פעולותיו הרתיחו את שוק הנדלן בכוונה, ריבית נמוכה למרות שהייתה צמיחה יצרה דור אבוד. כל פלוני יכול לשאול עצמו מה יקרה לדולר ביום שאחרי המפץ? האם ישראל מחזיקה זהב? תלות גבוהה מידי במדפסת של הפד.
- 4.משה 21/10/2021 17:47הגב לתגובה זויתרות המטח גורמות לבנק ישראל הפסדים של עשרות מיליארדי דולרים כל שנה (הכל נמצא במאזן של בנק ישראל ולא ניתן לעירעור). ההפסדים התופחים הללו מרחיקים עוד ועוד את היום שבו מאזן בנק ישראל יראה רווחים - רווחים אותם הוא מחוייב על פי חוק להעביר לתקציב המדינה. וכך במקום לתרום לביטחון, לדיור, לבריאות לחינוך ולעוד צרכים של המדינה כמו כל בנק מרכזי אחר - הוא מהווה משקולת על התקציב עם הוצאות מנופחות על שכר ו''נלוות''.
- מוישי זוכמיר 28/10/2021 12:39הגב לתגובה זוב"ה תמיד שואלים איך נח, שהיה עיוור, בנה את תיבת נח? וכמו שלא היה באמת עיוור ככה לא מפסידים עשרות מיליארדים. מה שכן יש השקעת ענק במניות....וזה יכול להיות שמח! אגב לבנק המרכזי אין עניין של רווח הפסד, הוא רק משחק עם M1 ועם M2.
- 3.מ 21/10/2021 17:40הגב לתגובה זוהפד מדפיס כסף בלי חשבון ויוצר אינפלציה שגורמת לשחיקת ערך הדולר - סטנלי פישר בזמנו רכש דולרים בשער של למעלה מ 4.1 ש"ח לדולר ואף אחד לא צייץ חוץ מנגיד שקדם לו שאמר שזה הימור וצדק.
- הפוך 24/10/2021 11:59הגב לתגובה זוהרי ציפיות אינפלציוניות גורמות להעלאות ריבית כדי לעצור את האינפלציה . הבנת ?
- 2.שייקה 21/10/2021 17:37הגב לתגובה זווצרכנים - שהם סוג של ייבואנים, מקטינים אותו.
- 1.נ.ש. 21/10/2021 16:55הגב לתגובה זוזה שחיקה של 20% מהערך הכספי של אזרחי ישראל. בנוגע ליצוא הטיעונים כבר לא מחזיקים מים.
- איך 20%? 21/10/2021 17:21הגב לתגובה זורוב הקניות נעשו בשערים נמוכים נמוכים בהרבה.
- טול קורה 22/10/2021 13:05ששער הדולר היה אמור להיות 2.8 ולא 3.21 ללא התערבות בנק ישראל וכך העינו משלמים הרבה פחות על הכל. אגב בנק ישראל קנה בשער ממוצע 3.7 ומופסד חוץ מהפרשי הריבית שמופיעים במאזן הבנק (70 מיליארד הפסד) גם מופסד כתוצאה מהפרשי שער שאת גודלם האמיתי של ההפסדים נדע כשיחליט למכור.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון – קונצרטה.
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המספרים כבר לא מאפשרים להתעלם. נכון לשנת 2025 יש בארצות הברית יותר מ-7 מיליון ילדים ובני נוער מאובחנים עם ADHD. למעלה משלושה וחצי מיליון נוטלים תרופות באופן קבוע. ניתוח של נתוני מדיקייד מ-2019 עד 2023 מראה תמונה קשה: ילד שהתחיל תרופה אחת היה בסיכון גבוה פי חמישה להגיע לארבע תרופות פסיכיאטריות שונות עד 2023. כמעט רבע מהילדים האלה נוטלים כיום שתיים או יותר תרופות פסיכיאטריות במקביל. יותר מארבעת אלפים ילדים נוטלים ארבע תרופות או יותר בו זמנית – רובם מטופלים בתרופות אנטי־פסיכוטיות קשות.
