אורית בנבנשיתי תיגבור
צילום: מורג ביטן
דוחות

דוחות טובים לתיגבור - רווח של 4.2 מיליון שקל ברבעון

ברבעון המקביל הסתכם הרווח ב-2.5 מיליון שקל
נושאים בכתבה כח אדם

חברת תיגבור 3.97% מדווחת על צמיחה של 9.4% בהכנסות ב-2020 ל-881.1 מיליון שקל לעומת כ-805.5 מיליון שקל בשנת 2019. הרווח התפעולי עלה בכ-56.1% והסתכם בכ-16.7 מיליון שקל לעומת כ-10.7 מיליון שקל בשנת 2019.

 

ההכנסות ברבעון הרביעי צמחו בכ-25.8% והסתכמו לכ-242.6 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות החברה צמח ברבעון הרביעי ל-4.2 מיליון ש"ח לעומת כ-2.5 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.

 

על רקע הדוחות אמרה אורית בנבנישתי, מנכ"ל החברה: "במגזר כ"א וסיעוד נמשכה מגמת הצמיחה תוך גידול בתחום הפעילות בסיעוד, כאשר אנו צופים המשך גידול בפעילות תחום זה. בינואר 2021 הקהילה התומכת נכנסה לסל שירותי הסיעוד ותיגבור היא שחקנית גדולה ודומיננטית בתחום זה. במגזר האבטחה הורגשה ירידה בפעילות במחצית הראשונה של שנת 2020 בהתאם לסגירת אתרי לקוחות לקבלת קהל עקב המגבלות שהוטלו על המשק, לרבות מוסדות החינוך, אולם התחום חזר לפעילות סדירה. אנו גאים בפעילות תיגבור כאינטגרטור - שילוב כלל השירותים המוענקים על ידי קבוצת תיגבור, הידע הניסיון והפתרונות תחת גג אחד. במסגרת זו תיגבור גייסה אלפי עובדים לקראת יום הבחירות ובמהלכו לוועדת הבחירות המרכזית וכן, ספקה את הסוקרים והתפעול המלא של מדגם כאן 11. תיגבור תוסיף להתפתח ולהוביל את שווקי פעילותה תוך בחינת הזדמנויות השקעה בעלות ערך מוסף ללקוחותינו."

  

הכנסות מגזר כ"א וסיעוד הסתכמו בשנת 2020 בכ-625.3 מיליון שקל, גידול של כ-18.4% לעומת כ-528.2 מיליון בשנת 2019. הכנסות מגזר האבטחה הסתכמו בכ-214.8 מיליון לעומת כ-232.7 מיליון שקל בשנת 2019. הירידה בהכנסות במגזר זה נובעת מהשפעת משבר הקורונה בעיקר במחצית הראשונה של השנה בעקבות אתרי לקוחות שנסגרו לקבלת קהל בסגר הראשון והשני, לרבות ירידה בהעסקת שומרים במוסדות החינוך שנסגרו. הכנסות מגזר מוסד גריאטרי הסתכמו בכ-12.2 מיליון שקל בשנת 2020 בהשוואה ל-13.3 מיליון בשנת 2019. הירידה בהכנסות מגזר זה נובעת מהשפעת הקורונה על כמות הדיירים במוסד. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברה להעסקת עבדים (ל"ת)
    טל 31/03/2021 11:12
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?