בדרך לבידוד - מהן הזכויות של העובדים ומה החובות של המעסיקים?
הוראות משרד הבריאות הקובעות שכל מי שחזר ממרבית מדינות אירופה יוכנס לבידוד, הן רק ההתחלה - ההוראות צפויות להתרחב כשמעבר לחוזרים מחו"ל, גם אנשים שבאו במגע עם "חשודים" כנשאי הנגיף, יוכנסו לנגיף. מדוברים על 70 אלף איש שיכנסו לבידוד, וזה עשוי להיות משמעותי מכך.
ככל שיימצאו יותר חולים ויותר נקודות חשיפה, יותר אנשים יוכנסו לבידוד ביתי כפוי. נקודת האור היא שקצב ההתפשטות של הנגיף עשויה לרדת בקיץ, כשבמקביל יש מירוץ לתרופה ולחיסון.
כמובן שיש לכך השלכות הרות משמעות גם לעובדים וגם למעסיקים. הן מהדרך בה יתנהלו חברות שחלק ניכר משדרת הניהול נמצאת בבידוד ביתי. מנגד, מהם זכויותיהם של העובדים שמחויבים בבידוד? ישנן הרבה שאלות שעולות מהמצב החדש, שישראל טרם התמודדה עמו בהיקפים כאלה. עו"ד מיטל דולב בלט, מנהלת כל עובד מקבוצת חשבים מנסה לעשות סדר בדברים בראיון ל-BizTv:
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעויות החוקיות של צווי משרד הבריאות
ב-30 לינואר הכריז ארגון הבריאות העולמי על התפרצות נגיף הקורונה כאירוע חירום בבריאות הציבור. ב-2 לפברואר, משרד הבריאות חתם ופרסם כהוראת שעה את 'צו בריאות העם' הנוגע לנגיף הקורונה החדש בנושא בידוד בית. הצו קובע, בין השאר, את חובת בידוד בית למשך 14 ימים לחוזרים ממדינות מסוימות מחו"ל. יומיים לאחר מכן, פורסם צו משלים על חובות המעסיק לעובד שנכנס לבידוד.
צו זה קובע כי מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ולא יאפשר את כניסת העובד בבידוד למקום העבודה, וכי מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד. על העובד למסור למעסיקו, בהקדם האפשרי, הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד. כשמתייחסים למושג 'עובד', הוא כולל בתוכו גם מתנדבים, או מי שמועסק ומי שנותן שירות בחצריו של מעסיק, בין אם מתקיימים עם המעסיק יחסי עבודה ובין אם לאו.
ככל שמדובר בעובד שנמצא בבידוד בית מכוח שהייה באחת המדינות לגביהן נקבע כי החוזרים מהן מחויבים בבידוד, הרי שעל העובד לספק למעסיק הוכחה על כך ששהה במדינה כאמור, וכן הצהרה בה יפורטו שם העובד, מספר ת.ז, התקופה בה לא מסוגל העובד להגיע לעבודה עקב הבידוד.
- הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
כדי לעשות סדר, עו״ד דוד משה, שותף בנ. פינברג ושות׳ ומומחה בדיני עבודה, עונה על מספר שאלות על החובות והזכויות שיש לעובדים ומעסיקים בשל המשך התפרצות הקורונה.
עו"ד דוד משה, שותף בנ. פינברג ושות'; קרדיט צילום: שחף הבר
האם עובד ששוהה בבידוד בית מכוח הצו ואין לו ימי מחלה זכאי לקבל שכר?
לא – השהות בבית היא על חשבון ימי המחלה ואם אין יתרה חיובית של ימי מחלה, העובד לא יהיה זכאי לשכר.
מה דינם של ימי המחלה שמנוכים לעובד השוהה בבידוד?
"על פי אישור המחלה הכללי שניתן בנושא, מדובר במחלה בהתאם לחוק דמי מחלה. לכן, מעסיק המשלם לעובדיו דמי מחלה לפי הקבוע בסעיף 2 לחוק דמי מחלה, לא יצטרך לשלם לעובד עבור יום ההיעדרות הראשון בבידוד, וישלם עבור ימי ההיעדרות השני והשלישי מחצית דמי מחלה והחל מהיום הרביעי שכר מלא.
האם ניתן לדרוש מעובד המחויב בבידוד בית מכוח הצו לעבוד מהבית?
"במידה שמדובר בעובד שאינו חולה בפועל והוא מסכים לעבוד מהבית – בין באופן מלא ובין באופן חלקי – ויש אפשרות שהוא יעבוד מהבית, ניתן יהיה להעסיק אותו. במקרה כזה העובד יהיה זכאי לקבלת שכר מלא או חלקי – בהתאם להסכמה עם העובד ואין לנכות ימי מחלה".
האם ניתן לחייב עובדים שחזרו ממקומות שאינם מחייבים בידוד על פי הצו, להישאר בבית?
"שאלה זו עולה לאור העדכונים בדבר מדינות שהשבים מהן חייבים בבידוד. זאת לאור חשש של עובדים או מעסיקים כי עובדים יתייצבו לעבודה לאחר שובם מחו"ל ובדיעבד יסתבר כי הם שבו ממדינה שהוכרזה לאחר מכן כמדינה שהשבים ממנה מחויבים בבידוד.
"במקרים כאלו יש להסביר לעובדים ששבו מחו"ל כי עליהם לנהוג באחריות, הן אישית והן קולקטיבית, ולשהות בביתם לתקופה מסוימת. במידה שהעובד יכול לעבוד מביתו באותה התקופה, יש לאפשר לו לעשות זאת, והעובד יהיה זכאי לשכר ולכל תוספת אחרת לה היה זכאי אם היה מתייצב לעבודה.
"אם אין אפשרות כי העובד יעבוד מהבית, וסוכם כי הוא לא יגיע לעבודה, יש לשלם לו שכר על חשבון המעסיק".
האם עובד יכול לסרב לנסוע לחו"ל במסגרת העבודה?
"אם הנסיעה היא למדינה שהחוזרים ממנה מחויבים בבידוד – לא ניתן לחייב את העובד לנסוע. אם מדובר במדינה אחרת - הנחיות משרד הבריאות קובעות כי יש להימנע מנסיעות לחו"ל אלא אם מדובר בעניין חיוני, לכן ספק אם אפשר יהיה לחייב את העובד לנסוע ויש לבחון עד כמה הנסיעה חיונית".
האם עובד יכול לסרב לבצע עבודה שקשורה לסחורה שהגיעה ממדינה המחויבת בידוד?
"אנו ממליצים במקרים כאלו לפנות למשרד הבריאות ולבקש חוות דעת האם מדובר בעבודה שניתן לבצע אותה. ככל שניתנת חוות דעת כזו ניתן לחייב את העובד לבצע את העבודה".
האם עובדים יכולים לסרב לעבוד במקרה בו מגיע למקום העבודה עובד שחזר מחו"ל ומראה סימנים שהוא חולה?
"במצבים כאלו אנו ממליצים לבחון האם קיימת אפשרות העסקה כך שהעבודה לא תתבצע ליד העובד שחזר מחו"ל, ובמידה שקיימת אפשרות כזו לבצע אותה. ככל שאין אפשרות כזו והעובדים עדיין מסרבים לעבוד, הם לא יהיו זכאים לשכר".
האם מעסיק יכול לסרב לאשר לעובדיו חופשות ליעדים המחויבים בבידוד?
- 6.אולה 13/05/2020 14:16הגב לתגובה זואצלנו חייבו (מוסד חינוכי) לצאת לחופשה על חשבון ימי חופש האם זה חוקי? אצלנו אנשים ב -20 - (מינוס) ימי חופש בממוצע ואף יותר. בקיץ שוב יהיה חופש כפוי בגלל שאין לימודים , מה לעשות מרגיש שדפקו אותנו, בעוד שכל המדינה מקבלת דמי אבטלה אצלנו זה על חשבונינו
- 5.אנונימי 17/03/2020 18:54הגב לתגובה זוצריך לעשות הסגר כללי
- 4.חשוב מאד! 17/03/2020 15:06הגב לתגובה זומדוע אינכם עונים ואינכם מתייחסים לסכנה שיש אולי בהידבקות בקורונה מעשן של מעשנים?! אולי תואילו כבר בטובכם להתייחס לנושא!!!
- 3.אזרח שרוצה בטובתנו 15/03/2020 19:20הגב לתגובה זוראש הממשלה ושר הבריאות הנכבדים וגם צוות עוזריהם לא התייחסו בכלל עד כה לשאלה האם גם עשן סיגריות עלול להדביק אנשים בקורונה????!!!! התקשרתי מקודם למד"א 101 והם לא ידעו לענות לי ואמרו שאינם יודעים!!! לא ברור לי כיצד התעלמו במצגת של ראש הממשלה מהשאלה הזו!!!! אני מבקש לעדכן במיידית את אזרחי ישראל. תודה מאזרח רמת גני.
- 2.הנביא 07/03/2020 19:03הגב לתגובה זורשום ... ההוראות צפויות להתרחב כשמעבר לחוזרים מחו"ל, גם אנשים שבאו במגע עם "חשודים" כנשאי הנגיף, יוכנסו לנגיף. לא יוכנסו לנגיף. צריך להיות יוכנסו לבידוד.
- 1.ממי 07/03/2020 16:08הגב לתגובה זותפטרו. גם ככה לא צריך כל כך הרבה כוח אדם. תחזיקו כמה מוכשרים וחרוצים וזה הכל. ככה תעשו הון

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
