בדרך לבידוד - מהן הזכויות של העובדים ומה החובות של המעסיקים?
הוראות משרד הבריאות הקובעות שכל מי שחזר ממרבית מדינות אירופה יוכנס לבידוד, הן רק ההתחלה - ההוראות צפויות להתרחב כשמעבר לחוזרים מחו"ל, גם אנשים שבאו במגע עם "חשודים" כנשאי הנגיף, יוכנסו לנגיף. מדוברים על 70 אלף איש שיכנסו לבידוד, וזה עשוי להיות משמעותי מכך.
ככל שיימצאו יותר חולים ויותר נקודות חשיפה, יותר אנשים יוכנסו לבידוד ביתי כפוי. נקודת האור היא שקצב ההתפשטות של הנגיף עשויה לרדת בקיץ, כשבמקביל יש מירוץ לתרופה ולחיסון.
כמובן שיש לכך השלכות הרות משמעות גם לעובדים וגם למעסיקים. הן מהדרך בה יתנהלו חברות שחלק ניכר משדרת הניהול נמצאת בבידוד ביתי. מנגד, מהם זכויותיהם של העובדים שמחויבים בבידוד? ישנן הרבה שאלות שעולות מהמצב החדש, שישראל טרם התמודדה עמו בהיקפים כאלה. עו"ד מיטל דולב בלט, מנהלת כל עובד מקבוצת חשבים מנסה לעשות סדר בדברים בראיון ל-BizTv:
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעויות החוקיות של צווי משרד הבריאות
ב-30 לינואר הכריז ארגון הבריאות העולמי על התפרצות נגיף הקורונה כאירוע חירום בבריאות הציבור. ב-2 לפברואר, משרד הבריאות חתם ופרסם כהוראת שעה את 'צו בריאות העם' הנוגע לנגיף הקורונה החדש בנושא בידוד בית. הצו קובע, בין השאר, את חובת בידוד בית למשך 14 ימים לחוזרים ממדינות מסוימות מחו"ל. יומיים לאחר מכן, פורסם צו משלים על חובות המעסיק לעובד שנכנס לבידוד.
צו זה קובע כי מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ולא יאפשר את כניסת העובד בבידוד למקום העבודה, וכי מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד. על העובד למסור למעסיקו, בהקדם האפשרי, הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד. כשמתייחסים למושג 'עובד', הוא כולל בתוכו גם מתנדבים, או מי שמועסק ומי שנותן שירות בחצריו של מעסיק, בין אם מתקיימים עם המעסיק יחסי עבודה ובין אם לאו.
ככל שמדובר בעובד שנמצא בבידוד בית מכוח שהייה באחת המדינות לגביהן נקבע כי החוזרים מהן מחויבים בבידוד, הרי שעל העובד לספק למעסיק הוכחה על כך ששהה במדינה כאמור, וכן הצהרה בה יפורטו שם העובד, מספר ת.ז, התקופה בה לא מסוגל העובד להגיע לעבודה עקב הבידוד.
- בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
- משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה
כדי לעשות סדר, עו״ד דוד משה, שותף בנ. פינברג ושות׳ ומומחה בדיני עבודה, עונה על מספר שאלות על החובות והזכויות שיש לעובדים ומעסיקים בשל המשך התפרצות הקורונה.
עו"ד דוד משה, שותף בנ. פינברג ושות'; קרדיט צילום: שחף הבר
האם עובד ששוהה בבידוד בית מכוח הצו ואין לו ימי מחלה זכאי לקבל שכר?
לא – השהות בבית היא על חשבון ימי המחלה ואם אין יתרה חיובית של ימי מחלה, העובד לא יהיה זכאי לשכר.
מה דינם של ימי המחלה שמנוכים לעובד השוהה בבידוד?
"על פי אישור המחלה הכללי שניתן בנושא, מדובר במחלה בהתאם לחוק דמי מחלה. לכן, מעסיק המשלם לעובדיו דמי מחלה לפי הקבוע בסעיף 2 לחוק דמי מחלה, לא יצטרך לשלם לעובד עבור יום ההיעדרות הראשון בבידוד, וישלם עבור ימי ההיעדרות השני והשלישי מחצית דמי מחלה והחל מהיום הרביעי שכר מלא.
האם ניתן לדרוש מעובד המחויב בבידוד בית מכוח הצו לעבוד מהבית?
"במידה שמדובר בעובד שאינו חולה בפועל והוא מסכים לעבוד מהבית – בין באופן מלא ובין באופן חלקי – ויש אפשרות שהוא יעבוד מהבית, ניתן יהיה להעסיק אותו. במקרה כזה העובד יהיה זכאי לקבלת שכר מלא או חלקי – בהתאם להסכמה עם העובד ואין לנכות ימי מחלה".
האם ניתן לחייב עובדים שחזרו ממקומות שאינם מחייבים בידוד על פי הצו, להישאר בבית?
"שאלה זו עולה לאור העדכונים בדבר מדינות שהשבים מהן חייבים בבידוד. זאת לאור חשש של עובדים או מעסיקים כי עובדים יתייצבו לעבודה לאחר שובם מחו"ל ובדיעבד יסתבר כי הם שבו ממדינה שהוכרזה לאחר מכן כמדינה שהשבים ממנה מחויבים בבידוד.
"במקרים כאלו יש להסביר לעובדים ששבו מחו"ל כי עליהם לנהוג באחריות, הן אישית והן קולקטיבית, ולשהות בביתם לתקופה מסוימת. במידה שהעובד יכול לעבוד מביתו באותה התקופה, יש לאפשר לו לעשות זאת, והעובד יהיה זכאי לשכר ולכל תוספת אחרת לה היה זכאי אם היה מתייצב לעבודה.
"אם אין אפשרות כי העובד יעבוד מהבית, וסוכם כי הוא לא יגיע לעבודה, יש לשלם לו שכר על חשבון המעסיק".
האם עובד יכול לסרב לנסוע לחו"ל במסגרת העבודה?
"אם הנסיעה היא למדינה שהחוזרים ממנה מחויבים בבידוד – לא ניתן לחייב את העובד לנסוע. אם מדובר במדינה אחרת - הנחיות משרד הבריאות קובעות כי יש להימנע מנסיעות לחו"ל אלא אם מדובר בעניין חיוני, לכן ספק אם אפשר יהיה לחייב את העובד לנסוע ויש לבחון עד כמה הנסיעה חיונית".
האם עובד יכול לסרב לבצע עבודה שקשורה לסחורה שהגיעה ממדינה המחויבת בידוד?
"אנו ממליצים במקרים כאלו לפנות למשרד הבריאות ולבקש חוות דעת האם מדובר בעבודה שניתן לבצע אותה. ככל שניתנת חוות דעת כזו ניתן לחייב את העובד לבצע את העבודה".
האם עובדים יכולים לסרב לעבוד במקרה בו מגיע למקום העבודה עובד שחזר מחו"ל ומראה סימנים שהוא חולה?
"במצבים כאלו אנו ממליצים לבחון האם קיימת אפשרות העסקה כך שהעבודה לא תתבצע ליד העובד שחזר מחו"ל, ובמידה שקיימת אפשרות כזו לבצע אותה. ככל שאין אפשרות כזו והעובדים עדיין מסרבים לעבוד, הם לא יהיו זכאים לשכר".
האם מעסיק יכול לסרב לאשר לעובדיו חופשות ליעדים המחויבים בבידוד?
- 6.אולה 13/05/2020 14:16הגב לתגובה זואצלנו חייבו (מוסד חינוכי) לצאת לחופשה על חשבון ימי חופש האם זה חוקי? אצלנו אנשים ב -20 - (מינוס) ימי חופש בממוצע ואף יותר. בקיץ שוב יהיה חופש כפוי בגלל שאין לימודים , מה לעשות מרגיש שדפקו אותנו, בעוד שכל המדינה מקבלת דמי אבטלה אצלנו זה על חשבונינו
- 5.אנונימי 17/03/2020 18:54הגב לתגובה זוצריך לעשות הסגר כללי
- 4.חשוב מאד! 17/03/2020 15:06הגב לתגובה זומדוע אינכם עונים ואינכם מתייחסים לסכנה שיש אולי בהידבקות בקורונה מעשן של מעשנים?! אולי תואילו כבר בטובכם להתייחס לנושא!!!
- 3.אזרח שרוצה בטובתנו 15/03/2020 19:20הגב לתגובה זוראש הממשלה ושר הבריאות הנכבדים וגם צוות עוזריהם לא התייחסו בכלל עד כה לשאלה האם גם עשן סיגריות עלול להדביק אנשים בקורונה????!!!! התקשרתי מקודם למד"א 101 והם לא ידעו לענות לי ואמרו שאינם יודעים!!! לא ברור לי כיצד התעלמו במצגת של ראש הממשלה מהשאלה הזו!!!! אני מבקש לעדכן במיידית את אזרחי ישראל. תודה מאזרח רמת גני.
- 2.הנביא 07/03/2020 19:03הגב לתגובה זורשום ... ההוראות צפויות להתרחב כשמעבר לחוזרים מחו"ל, גם אנשים שבאו במגע עם "חשודים" כנשאי הנגיף, יוכנסו לנגיף. לא יוכנסו לנגיף. צריך להיות יוכנסו לבידוד.
- 1.ממי 07/03/2020 16:08הגב לתגובה זותפטרו. גם ככה לא צריך כל כך הרבה כוח אדם. תחזיקו כמה מוכשרים וחרוצים וזה הכל. ככה תעשו הון

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.