חלל עבודה משותף עבודה תעסוקה
צילום: Istock

שיעור האבטלה במשק הישראלי בשפל חדש

ברבעון הראשון של 2019 עלה ממוצע שעות העבודה ל-36.6 למועסק. במחוז תל אביב עלה שיעור האבטלה. בענף הבינוי נראתה ירידה גדולה במספר המועסקים

מורן ישעיהו |

שיעור האבטלה במשק הישראלי ירד בחודש מרץ 2019 לשפל של 3.9%, זאת לעומת 4.1% בחודש פברואר. כך לפי נתונים שמפרסמת היום (ג') הלמ"ס. מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע בחודש זה ל-4.14 מיליון נפש, מהם כ-3.98 מיליון מועסקים. 

אחוז בני ה-15 ומעלה בכוח העבודה נותר ללא שינוי ועמד על 64.2% בחודש מרץ. בקרב הגברים מדובר ב-68.2% מועסקים ו-60.3% מהנשים. בחודש החולף היו 163,000 בלתי מועסקים בקרב בני 15 ומעלה, המהווים 3.9% מכוח העבודה.

ממוצע שעות העבודה עלה מתחילת השנה

ברבעון הראשון של 2019 מספר המועסקים הגיע ל-3.965 מיליון נפש. אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, 35 שעות ויותר בשבוע, ירד ל-78.5%. מספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא בשבוע הקובע עלה ב-5.2% לעומת הרבעון הקודם, תוספת של כ-134 אלף מועסקים. מספר המועסקים בהיקף חלקי בשבוע הקובע, פחות מ-35 שעות, ירד ב-6.5% (כ-67 אלף מועסקים).

ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק עלה ל-36.6 ברבעון הראשון של השנה הנוכחית לעומת 35.8 ברבעון הקודם. ממוצע שעות עבודה בשבוע לשכיר עלה ל-36.4 בהשוואה ל-35.9 ברבעון הקודם.

עלייה בשיעור האבטלה במחוז תל אביב

בחינת מאפייני כוח העבודה מראה כי אחוז הבלתי מועסקים בני 15 ומעלה ירד ברבעון הראשון של 2019 במחצית מהמחוזות בהשוואה לרבעון הקודם כאשר הירידה המשמעותית ביותר היתה במחוז ירושלים. מבין המחוזות בהם עלה שיעור המובטלים השינוי המשמעותי ביותר היה במחוז תל אביב.

בקרב המועסקים: ירידה גדולה בענף הבינוי

ברבעון הראשון של 2019 נראתה עלייה של 33 אלף מועסקים לעומת הרבעון הקודם. מספר השכירים הגיע ל-3.476 כאשר הגידול המשמעותי ביותר נראה בענף שירותי אירוח ואוכל, אליו הצטרפו כ-17 אלף שכירים. אחריו נמצא ענף שירותי בריאות, רווחה וסעד עם תוספת של כ-14 אלף שכירים. בענף שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות כמו גם פעילויות בנדל"ן נרשמה תוספת של כ-5 אלף שכירים, כל אחד.

גם בקרב המועסקים היתה התוספת לענף שירותי האירוח ואוכל הגדולה ביותר. מבין הענפים בהם נראו הירידות הגדולות נמנה ענף הבינוי עם כ-5 אלף מועסקים. בענפים מסחר סיטוני וקמעוני, שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח, משקי בית כמעסיקים נראתה ירידה של כ-8 אלף מועסקים בכל אחד מהענפים. בענפי התעשייה (כרייה וחציבה), מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי היתה ירידה של כ-4 אלף מועסקים בכל אחד מהענפים.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: