חלל עבודה משותף עבודה תעסוקה
צילום: Istock

שיעור האבטלה במשק הישראלי בשפל חדש

ברבעון הראשון של 2019 עלה ממוצע שעות העבודה ל-36.6 למועסק. במחוז תל אביב עלה שיעור האבטלה. בענף הבינוי נראתה ירידה גדולה במספר המועסקים

מורן ישעיהו |

שיעור האבטלה במשק הישראלי ירד בחודש מרץ 2019 לשפל של 3.9%, זאת לעומת 4.1% בחודש פברואר. כך לפי נתונים שמפרסמת היום (ג') הלמ"ס. מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע בחודש זה ל-4.14 מיליון נפש, מהם כ-3.98 מיליון מועסקים. 

אחוז בני ה-15 ומעלה בכוח העבודה נותר ללא שינוי ועמד על 64.2% בחודש מרץ. בקרב הגברים מדובר ב-68.2% מועסקים ו-60.3% מהנשים. בחודש החולף היו 163,000 בלתי מועסקים בקרב בני 15 ומעלה, המהווים 3.9% מכוח העבודה.

ממוצע שעות העבודה עלה מתחילת השנה

ברבעון הראשון של 2019 מספר המועסקים הגיע ל-3.965 מיליון נפש. אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, 35 שעות ויותר בשבוע, ירד ל-78.5%. מספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא בשבוע הקובע עלה ב-5.2% לעומת הרבעון הקודם, תוספת של כ-134 אלף מועסקים. מספר המועסקים בהיקף חלקי בשבוע הקובע, פחות מ-35 שעות, ירד ב-6.5% (כ-67 אלף מועסקים).

ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק עלה ל-36.6 ברבעון הראשון של השנה הנוכחית לעומת 35.8 ברבעון הקודם. ממוצע שעות עבודה בשבוע לשכיר עלה ל-36.4 בהשוואה ל-35.9 ברבעון הקודם.

עלייה בשיעור האבטלה במחוז תל אביב

בחינת מאפייני כוח העבודה מראה כי אחוז הבלתי מועסקים בני 15 ומעלה ירד ברבעון הראשון של 2019 במחצית מהמחוזות בהשוואה לרבעון הקודם כאשר הירידה המשמעותית ביותר היתה במחוז ירושלים. מבין המחוזות בהם עלה שיעור המובטלים השינוי המשמעותי ביותר היה במחוז תל אביב.

בקרב המועסקים: ירידה גדולה בענף הבינוי

ברבעון הראשון של 2019 נראתה עלייה של 33 אלף מועסקים לעומת הרבעון הקודם. מספר השכירים הגיע ל-3.476 כאשר הגידול המשמעותי ביותר נראה בענף שירותי אירוח ואוכל, אליו הצטרפו כ-17 אלף שכירים. אחריו נמצא ענף שירותי בריאות, רווחה וסעד עם תוספת של כ-14 אלף שכירים. בענף שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות כמו גם פעילויות בנדל"ן נרשמה תוספת של כ-5 אלף שכירים, כל אחד.

גם בקרב המועסקים היתה התוספת לענף שירותי האירוח ואוכל הגדולה ביותר. מבין הענפים בהם נראו הירידות הגדולות נמנה ענף הבינוי עם כ-5 אלף מועסקים. בענפים מסחר סיטוני וקמעוני, שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח, משקי בית כמעסיקים נראתה ירידה של כ-8 אלף מועסקים בכל אחד מהענפים. בענפי התעשייה (כרייה וחציבה), מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי היתה ירידה של כ-4 אלף מועסקים בכל אחד מהענפים.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.