שיעור האבטלה במשק הישראלי בשפל חדש
ברבעון הראשון של 2019 עלה ממוצע שעות העבודה ל-36.6 למועסק. במחוז תל אביב עלה שיעור האבטלה. בענף הבינוי נראתה ירידה גדולה במספר המועסקים
שיעור האבטלה במשק הישראלי ירד בחודש מרץ 2019 לשפל של 3.9%, זאת לעומת 4.1% בחודש פברואר. כך לפי נתונים שמפרסמת היום (ג') הלמ"ס. מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע בחודש זה ל-4.14 מיליון נפש, מהם כ-3.98 מיליון מועסקים.
אחוז בני ה-15 ומעלה בכוח העבודה נותר ללא שינוי ועמד על 64.2% בחודש מרץ. בקרב הגברים מדובר ב-68.2% מועסקים ו-60.3% מהנשים. בחודש החולף היו 163,000 בלתי מועסקים בקרב בני 15 ומעלה, המהווים 3.9% מכוח העבודה.
ממוצע שעות העבודה עלה מתחילת השנה
ברבעון הראשון של 2019 מספר המועסקים הגיע ל-3.965 מיליון נפש. אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, 35 שעות ויותר בשבוע, ירד ל-78.5%. מספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא בשבוע הקובע עלה ב-5.2% לעומת הרבעון הקודם, תוספת של כ-134 אלף מועסקים. מספר המועסקים בהיקף חלקי בשבוע הקובע, פחות מ-35 שעות, ירד ב-6.5% (כ-67 אלף מועסקים).
ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק עלה ל-36.6 ברבעון הראשון של השנה הנוכחית לעומת 35.8 ברבעון הקודם. ממוצע שעות עבודה בשבוע לשכיר עלה ל-36.4 בהשוואה ל-35.9 ברבעון הקודם.
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עלייה בשיעור האבטלה במחוז תל אביב
בחינת מאפייני כוח העבודה מראה כי אחוז הבלתי מועסקים בני 15 ומעלה ירד ברבעון הראשון של 2019 במחצית מהמחוזות בהשוואה לרבעון הקודם כאשר הירידה המשמעותית ביותר היתה במחוז ירושלים. מבין המחוזות בהם עלה שיעור המובטלים השינוי המשמעותי ביותר היה במחוז תל אביב.
בקרב המועסקים: ירידה גדולה בענף הבינוי
ברבעון הראשון של 2019 נראתה עלייה של 33 אלף מועסקים לעומת הרבעון הקודם. מספר השכירים הגיע ל-3.476 כאשר הגידול המשמעותי ביותר נראה בענף שירותי אירוח ואוכל, אליו הצטרפו כ-17 אלף שכירים. אחריו נמצא ענף שירותי בריאות, רווחה וסעד עם תוספת של כ-14 אלף שכירים. בענף שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות כמו גם פעילויות בנדל"ן נרשמה תוספת של כ-5 אלף שכירים, כל אחד.
גם בקרב המועסקים היתה התוספת לענף שירותי האירוח ואוכל הגדולה ביותר. מבין הענפים בהם נראו הירידות הגדולות נמנה ענף הבינוי עם כ-5 אלף מועסקים. בענפים מסחר סיטוני וקמעוני, שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח, משקי בית כמעסיקים נראתה ירידה של כ-8 אלף מועסקים בכל אחד מהענפים. בענפי התעשייה (כרייה וחציבה), מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי היתה ירידה של כ-4 אלף מועסקים בכל אחד מהענפים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
