משרד הפנים מבקש לשלול אזרחות לפעיל דאע"ש שרוצה לבצע פעילות בארץ
אזרח ישראלי תושב ג'לג'וליה שנלחם שש שנים עבור דאע"ש וארגוני טרור נוספים בסוריה, התחתן עם שתי נשים ונולדו לו ילדים. כעת הביע את שאיפתו לחזור
שר הפנים, אריה דרעי, הגיש באמצעות פרקליטות מחוז מרכז, לבית המשפט לעניינים מינהליים, בקשה לביטול אזרחותו הישראלית של עבדאללה פואד עבדאללה חג'לה שהתגורר בג'לג'וליה וכעת מצוי מחוץ לישראל, לאחר שנתגלה כי נטל חלק פעיל בארגוני הטרור דאע"ש וג'בהת אל-נצרא. במקביל, הוגשה בקשה להורות כי לא יותר לחג'לה להיכנס לישראל, לתקופה של שלושה חודשים או עד למתן הכרעה בבקשה לביטול האזרחות, כיוון שבכניסתו של חג'לה לישראל יש סכנה ממשית לביטחון המדינה ולשלום הציבור. בבקשה נאמר כי חג'לה, אשר עזב את ישראל בשנת 2013, נלחם כשש שנים בשירות ארגון הטרור דאע"ש, וארגוני טרור נוספים בסוריה, ובכלל זה בארגון "ג'בהת אלנצרא". כמו כן מאז יציאתו מישראל וכניסתו לסוריה, חג'לה נעשה חבר ארגון דאע"ש, התחתן עם שתי נשים, ואף נולדו לו ילדים. בנוסף לכך הוא מנהל את חייו מזה זמן רב כנתין של דאע"ש לכל דבר ועניין, המקבל על עצמו לחלוטין את אורחות החיים והאידיאולוגיה של הארגון, שהוכרז כארגון טרור. כמו כן, על פי מידע מודיעיני עדכני עולה, כי מחג'לה נשקפת מסוכנות ברמה גבוהה, מכיוון שהוא אוחז באידיאולוגיה קיצונית, ובעל יכולת ברורה לבצע פיגועי טרור. בנוסף לכך, חג'לה הביע את שאיפתו לבצע פעילות בשם דאע"ש גם בישראל וכי בכוונתו לחזור לישראל בקרוב מאוד.
- 5.נשמע כמו מתוק אמיתי. (ל"ת)מושקו 12/04/2019 22:40הגב לתגובה זו
- 4.ישראל ציוני 11/04/2019 17:08הגב לתגובה זובמדינה מתוקנת למשל כמו שלנו שיש בתי משפט נאורים היו צריכים לאפשר לו לחזור ומיד בנמל התעופה לעצור אותו ולערוף את ראשו ולבקש תשלום ממשפחתו עבור הניקיון
- 3.תנו לו לחזור (ל"ת)ערבי ישראלי נורמטיבי 11/04/2019 16:40הגב לתגובה זו
- 2.אלכס 11/04/2019 16:17הגב לתגובה זולא הומני לשלול לו אזרחות, צריך לתת לו דמי ביטוח לאומי לחבק לחכינו, למצוא לו עבודה, מקום מגורים (רצוי בצפון ת"א) , סה"כ איבד את דרכו.
- שלום 12/04/2019 19:06הגב לתגובה זווהלוואי שתמרר לו את החיים עד שישים קץ לחייו עם כל זרעו וניצניו
- 1.לדרעי טוב מאוד כל הכבוד לשר ששומר עלינו כבוד כבוד לך (ל"ת)לוי אשר 11/04/2019 11:43הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
