בי"ח הדסה: דיון סוער במשבר המחלקה לאונקולוגיית ילדים בוועדת הבריאות

מערכת Bizportal |

יו"ר השדולה למען הילדים חולי הסרטן, ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), יזם היום דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בנושא המשבר במחלקה לאונקולוגיית ילדים בבית החולים הדסה, זאת לאחר שבעקבות החודשים האחרונים בהם ליווה את המשפחות במהלך הקרע בין בית החולים למנהל המחלקה, פרופ' מיקי ויינטראוב, הודיע האחרון אתמול, יחד עם חמישה רופאים בכירים במחלקה, על התפטרות.

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף: "לא אעיז להביע דעה מקצועית כלשהי, רוצה להיות פה למי שלא יכול לדבר ובמיוחד לילדים המטופלים. הילדים מודעים למשבר סביבם, ונמצאים במצב פסיכולוגי מאתגר בכל מקרה. ההתפתחות העתידית של הילדים תושפע מהמשבר. יש לחשוב על הילדים לאורך כל הדיון, הם המטרה שהתכנסנו לשמה. יש לסיים את המשבר בהקדם האפשרי. נעשו מהלכים, כולל מגשר, כרגע לא הסתיימו. יש צורך במעקב מתמיד: מוכן לישיבות שבועיות והתייעצויות עם כל הגורמים.

ח"כ שמולי, שכאמור יזם את הדיון, אמר כי "המשבר הזה הוא קודש הקודשים של מערכת הבריאות וחייבים לעשות הכל כדי לפתור אותו ומיד. פיזור המחלקה אינו אפשרי ואסור שיקרה. זאת פשוט בושה שבגלל תכנית ההבראה שעל הדסה לעבור נעשה ניסיון לעשות את המהלך על גבם של הילדים החולים ומשפחותיהם. המשבר הזה הוא אמנם אנושי אבל לפני הכל מסמל את עומק השבר במערכת הבריאות שלנו."

מנכ"ל בית החולים הדסה, פרופ' רוטשטיין, פתח ואמר כי הוא  "עולה חדש בהדסה, אבל לוקח את כל האחריות עליו. כואבת מאוד מצוקת ההורים. בא מעולם הרפואה הציבורית. סרטן ילדים קרוב מאוד ללבי. המשבר נוגע ללבי וכואב לי, נחוש לצאת ממנו מנצחים בשם הילדים. יש חילוקי דעות בנוגע לטיפול במשבר. אין חילוקי דעות בנוגע לטיפול בילדים כילדים ובמתחמי ילדים. לוקח זמן ליצור מחלקות של ילדים בלבד, יש תהליך ביניים אבל הוא לוקח זמן שכמובן לא מעניין את ההורה והילד הזקוק לטיפול. כרגע לאור הבעיה בטיפול באגף הילדים הטיפול יהיה תחת פיקוח וניהול אגף הילדים גם אם לא במחלקה עצמה פיזית לאור המגבלות." רוטשטיין הוסיף ואמר: "לא אסכים שבהדסה יהיה רופא שלא יסכים לטפל במטופל שמחוץ למחלקה שלו."

מנהל המחלקה, פרופ' מיקי ויינטראוב, קיבל את זכות הדיבור מיו"ר הוועדה ואמר: "נמנעו עד היום באופן גורף מדיבור בתקשורת. גאה לעבוד עם 5 הרופאים לצידו. אין צורך להרחיב מעבר להצגתם. הטענות שהועלו לאחרונה – רודפי בצע, רודפי שררה וכו' – הכל שקר והכפשה. אלה הרופאים הטובים ביותר שהכיר בימיו, עובדים ברפואה ציבורית בלבד ללא שר"פ – אינספור שעות עבודה בילדים."

ויינטראוב המשיך ואמר: "בנובמבר 16 הנהלת הדסה קיבלה החלטה ללא התייעצות עם הצוות ע"י מסמך שנמסר בטעות: כל הילדים המושתלים עוברים למחלקת המבוגרים. הביעו התנגדות מוחלטת. ב-14 בנובמבר הייתה פגישה בהנהלת הדסה בה הובעה ההתנגדות להחלטה; רוטשטיין טען שהמצאתי את ההחלטה. בפועל – ההחלטה מבוצעת בחודשים האחרונים. בהדסה אין אף ילד שמאושפז במחלקות מבוגרים אחרות. השתלת מח עצם היא אחת הפרוצדורות המסובכות והמסוכנות ביותר ברפואה. אי אפשר לעשות את התהליך בצורה קצת מקצועית או קצת מתפשרת – אך ורק בדרך המקצועית ביותר שיש. ילדים הם לא מבוגרים קטנים אלא צריכים להיות מושגחים ע"י צוות מלא שעבר הכשרה לטיפול בילדים. אין עוררין על הנקודה המקצועית – לא מכיר אף איש מקצוע שמערער על כך."

"קשה לי לעבוד במוסד שבו מתקבלות החלטות קררדינליות ללא התייעצות עם המומחים כשהיא נוגעת להם ולמקצועיותם ישירות. בשבוע שעבר בישיבה אצל רוטשטיין, הוא אמר שהוא מבין בהמטולוגיה ילדים יותר מכל המומחים בחדר הזה. אני לא מוכן לעבוד בארגון שזו רוחו. ההחלטה נעשתה מאחורי גבי, בצורה שגויה ובסגנון ניהולי שגוי. תוך כדי התהליך כשנאמר שלא התקבלה ההחלטה – גויסו מושגים חדשים כמו "ילדים גדולים" (ההגדרה: ילדים מעל גיל 5) שלא קיים בשום מקום בעולם", אמר ויינטראוב וסיכם את דבריו בכך: "ברפואה יכולים להיות חילוקי דעות קשים – לא מתמטיקה. ככה זה עובד. אבל אני מקבל מההורים את הזכות להיכנס ולטפל בילד בסכנת חיים. הגישה שלי לטפל בילד כאילו מדובר בילד שלי. לא מוכן לשום פשרות וההעברה למחלקת המבוגרים היא בגדר פשרה."

קיראו עוד ב"בארץ"

אורי יקיר, אחד ההורים שבתו מטופלת במחלקה: "אני מאמין בצוות הרפואי הזה בלבד. שר הבריאות דחה אותנו מכל הכיוונים ואמר "יהיה בסדר". מי מעז להסתכל על ילדה בת 3 ששואל 'מה יקרה אם הרופא לא יהיה?', 'מה יהיה מחר בבוקר?'. לא נהיה מוכנים בשום תנאי שאותם המלאכים שהתחילו את הטיפול לא ימשיכו אותו, לא אכפת ממעבר למקום אחר כל עוד הצוות זהה. אם צריך נוציא את הילדים ונשב מתחת לבית של ליצמן. אני לא מכיר הורה אחד שהסכים לוותר על הרופאים."

משה בניטה, הורה שכול, שבנו טופל במחלקה: "עברנו שנה אחרונה של גיהינום, מה שהחזיק אותו בחיים הייתה ההשגחה התמידית של רופא ילדים מומחה. אונקולוגיה של מבוגרים היא גזר דין מוות – אווירה של מוות. אני מכיר את נושא אישורי משרד הבריאות מבפנים. היו העברות של מחלקות בשלמותן מהדסה לשערי צדק. יש משבר מיטות חמור בירושלים וליצמן נגרר אחרי פרופ' רוטשטיין."

פרופ' רחמילביץ': "עצוב מאוד. אני רופא 50 שנה, חצי מחיי ביליתי בהדסה. השתלות מח העצם הראשונות בארץ בוצעו בהדסה, על מטופל שלי. השתלות מח עצם לילדים יכולות להתבצע אך ורק במחלקות ילדים, הכרח מקצועי. יש צורך הכרחי ברופא ילדים. המקום שבו צריכות להתבצע ההשתלות הוא אך ורק הדסה. צריך להיות פתרון מידי שרוטשטיין יכול להגות. יש צורך בפתרון אחר, ומחשבה נוספת."

פרופ' רוטשטיין: "כבוד גדול ליו"ר הוועדה ולמאמצים. לא חשוב לי להיות צודק, רוצה להשיג שלום בית. מושיט את היד לויינטראוב למו"מ עד שיימצא פתרון." ויינטראוב: "זה לא עניין אישי ביני לבין רוטשטיין. הרופאים מתייסרים עם החלטת ההתפטרות כ-4 חודשים."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל