iStock_000013609607Small
צילום: iStock_000013609607Small

מגמות חדשות במסחר בשוק ההון

USG |
נושאים בכתבה USg

שוק המסחר האוטומטי צומח בקצב מסחרר בשנים האחרונות, זאת בעיקר עקב התפוגגות החלום של הישראלי הממוצע להתעשר ממסחר עצמאי בשווקים. במאמר הבא ננסה לסקור את השינויים העיקרים בין האלגו טריידינג למסחר עצמאי. האלגו טריידנג הינו כפי שהוא נשמע, מסחר של אלגוריתמים  (קוד תוכנה שנכתב על ידי בן אדם).

בדרך כלל מדובר על קוד תוכנה שנכתב על ידי סוחר מנוסה אשר הצליח "לפצח" את השוק והחליט להפוך את שיטת המסחר לאוטומטית. לאחר השלמת קוד של האלגוריתם ומספר רב של בדיקות מתחיל האלגוריתם לסחור. המסחר באלגוריתמים בדרך כלל מחושב, בנוי על תבניות קבועות ונטול רגש.

למסחר אלגו טריידינג יש מספר רב של יתרונות, היתרון העיקרי במסחר באלגו טריידינג הינו נטרול רגשות וחששות מהמתרחש בעולם. האלגוריתם מזהה הזדמנות בשוק לפי פרמטרים שהוגדרו לו ופותח עסקה בהתאם. המסחר בדרך כלל רציף, מהיר ומדוייק ביחסי סיכון/סיכויי. עם זאת, אליה וקוץ בה, המסחר לפי תבניות קבועות יכול לגרום נזקים אדירים בחשבון במצבי שוק קיצוניים.

שוק ההון מלא  בהפתעות לא צפויות הודעות דרמטיות או נקודות מפנה רגעיות אשר לא ניתן לצפות לפי תבניות כגון : דוחות כספיים מאכזבים, נתוני מאקרו מאכזבים, מהלכים לא צפויים של בנקים מרכזים.

בשנים אחרונות אנחנו עדים לתופעה מרתקת בשוק ההון "מסחר חברתי". אלפי סוחרים בעולם יוצרים קהילות מסחר אשר מתמשקות עם מערכות מסחר אצל ברוקרים מובילים וכך בעצם נותנים פתרון לנקודות קצה שתיארנו לעיל. קהילות מסחר מורכבות לרוב בין הסוחרים לעוקבים.

סוחרים הינם אנשי מקצוע אשר נמצאים מרבית זמנם מול גרפים ואתרי חדשות שונים, זאת במטרה להגיב בזמן אמת לאירועים בשוק ההון ולמקסם את התיק שלהם.  הידע וניסיון של הסוחרים מאפשר להם לבצע ניהול סיכונים של עסקאות בייעילות מקסימלית תוך שאיפה למקסם את התיק של עצמם. 

העוקבים הינם לקוחות קצה אשר ההכרות שלהם עם שוק ההון הינה מינמלית לרוב. השילוב בין הבנה מעמיקה בשוק ההון לאסטרטגיות שפותחו במשך שנים יכול להניב תשואות גבוהות על כל תיק, ללא קשר לניסיון או הבנה של  בשוק ההון, ללא צורך בהשקעה מירבית של זמן או התעסקות טכנולוגית עם מחשבים או תוכנות למינהם.

קיראו עוד ב"בארץ"

בכל מקרה בשני סוגי המסחר יש את היתרונות והחסרונות וחשוב לקבל החלטה שיותר להעדפות עפ"י שקלול היתרונות והחסרונות הקיימים בכל אחד מסוגי המסחר המצויינים. לקבלת מידע נוסף והרשמה ללא עלות – לחצו כאן       הבהרה משפטית: מובהר בזאת כי כל המידע המוצג איננו מהווה יעוץ השקעות המתחשב בצרכיו של כל אדם ו/או המלצה בעניין ביצוע או הימנעות מביצוע של כל עסקה ו/או כל השקעה המתבצעת במכשירים פיננסיים המוצגים באתר החברה. כל משתמש המקבל החלטה כלשהי על סמך מידע המופיע באתר החברה עושה זאת על אחריותו הבלעדית. מובהר בזאת כי, מסחר במכשירים פיננסיים וכן מסחר ממונף, נחשבים לאפיק ספקולטיבי אשר עלול להוביל להפסדים כספיים של המשתמש. החברה לא תישא באחראיות בשל הפסדים של המשתמש הנגרמו מביצוע השקעות במכשירים הפיננסיים המוצגים באתר החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".