נישום שלא ידווח על תקבולים שלא נרשמו מסתכן בחקירה פלילית
עו"ד קובי כהן
בביקורת רשות המסים (מע"מ) שנערכה לרופא נמצאו תקבולים שהועברו לחשבונו על ידי קופות החולים. עקב שהייתו בחו"ל לא נרשמו התקבולים ומע"מ עומד להוציא שומה. השאלה: האם נכון יהיה להמתין שהאינפורמציה תעבור ממע"מ למס הכנסה ואז, ככל הנראה, יזומן הנישום לדיון, או שנכון יותר להגיש דוח מתקן למס הכנסה?
שאלה
-------
בביקורת רשות המסים (מע"מ) שנערכה לרופא נמצאו תקבולים שהועברו לחשבונו על ידי קופות החולים. עקב שהייתו בחו"ל לא נרשמו התקבולים ומע"מ עומד להוציא שומה.
השאלה:
האם נכון יהיה להמתין שהאינפורמציה תעבור ממע"מ למס הכנסה ואז, ככל הנראה, יזומן הנישום לדיון, או שנכון יותר להגיש דוח מתקן למס הכנסה על סמך ממצאי מע"מ, ולא להמתין שהנתונים יועברו מרשות אחת לשנייה?
תשובה:
-------
ככלל, החובה לניהול תקין של ספרים, ובפרט לרישום כל התקבולים, מוטלת על הנישום (העוסק). נישום שגילה שספריו לא היו נכונים, ולכן הדוחות שהגיש לא היו נכונים, חייב לתקנם ברגע שנודעה לו הטעות. על המייצג מוטלת החובה להנחות את הלקוח לעשות זאת או להגיש בשמו דוחות מתקנים.
הגישה הגורסת "להמתין עד שהאינפורמציה תעבור למס הכנסה" שגויה מכמה טעמים:
במישור הפרקטי אי אפשר "לסמוך" על סנכרון ועל תיאום מידי בין המערכות. הדבר עשוי לקחת זמן רב ואף תיאורטית ליפול בין הכיסאות. כאשר יגיע המידע לפקיד השומה, הדבר עשוי להיות לאחר זמן רב, ולכן התייחסות פקיד השומה תהיה בהתאם (ראו להלן).
הבעיה העיקרית היא במישור הפלילי: השואל מניח שמדובר אך ורק בסוגיה אזרחית, אך לא כך הדבר. השמטת תקבולים ביודעין (או אי תיקון דוחות קודמים שבהם הושמטו התקבולים) מהווה עבירה פלילית (על פי סעיף 217 וסעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 [להלן: "הפקודה"]). גם המייצג (בהנחה שהוא מודע לכך) ייחשב כשותף לדבר עבירה על פי סעיף 224 לפקודה. הסנקציה הפלילית היא כמובן חמורה בהרבה (לא צוין אם מדובר בסכום מהותי, אך די בסכום של עשרות אלפי שקלים ומעלה כדי לבסס תיק פלילי).
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, נישום שלא ידווח על תקבולים שלא נרשמו מסתכן לא רק בביקורת אזרחית, אלא בחקירה פלילית (החקירה עשויה להיות יזומה על ידי פקיד השומה האזרחי, אך תאורטית גם על ידי גורם אחר ש"ילשין"). כלומר, התוצאה עלולה להיות חמורה בהרבה.
מטבע דברים, גם כאשר הנישום מגיש מיוזמתו דוח מתקן "ישאלו שאלות" ועשויה להיערך ביקורת שממצאיה עלולים לגרור פסילת ספרים. אך בהליך אזרחי קיימת האפשרות להציג הסברים ולהגיע להסדר, לעומת הליך פלילי. בנתוני המקרה ממילא גילתה רשות המסים (מע"מ) את הליקויים. לא צוין אם אנשי רשות המסים ביקשו לפסול את הספרים. לרוב, אם הושג הסדר בנושא עם רשות המסים (מע"מ), נטיית מס הכנסה תהיה להתיישר עם ההסדר, ולכן אם לא תהיה פסילה לצורך מע"מ, כנראה שלא תהיה בסופו של דבר פסילה לצרכי מס הכנסה.
המשיב - מומחה במסים - לשעבר פקיד השומה ביחידה הארצית לשומה במס הכנסה
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים
- מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
- הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.

מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי הסכם השלום בעזה הוא התפתחות חיובית אם כי לא משנים את הדירוג; במשרד האוצר מרוצים: השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית; למה במודיס מנותקים מהמציאות?
חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר
לממשלה להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון, כולל שיקום בעזה, ומעלים את התחזיות לצמיחה בהמשך.
מודיס מנותקים
במבט ראשוני נראה שההודעה של מודי'ס חיובית למרות שבקריאה מעמיקה יותר עולות שתי נקודות שמחלישות את אמינות המסר: התחזית המאוחרת מדי להורדת הריבית, והקישור התמוה בין דירוג האשראי של ישראל לשיקום הכלכלה בעזה.
ראשית, ההנחה שהורדת ריבית בישראל תתרחש רק בתחילת
2026 נראית מנותקת מהמציאות בשטח. סביבת האינפלציה כבר מתמתנת וקיבלנו הפתעה חיובית במיוחד במדד המחירים האחרון, השקל התחזק, והפעילות הריאלית מראה סימני האטה בנתוני התמ"ג של הרבעון השני, כל אלה מגבירים את הסבירות שבנק ישראל יחל בצעדים מוקדמים יותר, כנראה כבר בהחלטה
הקרובה. התחזית של מודי'ס, שמרמזת בעקיפין על רצון לראות מדיניות מוניטרית זהירה יותר, עשויה להתפרש כלחץ עקיף על הבנק המרכזי דווקא בשלב שבו הוא שוקל להקל על המשק.
בעיה נוספת היא הקישור שמודי'ס עושה בין התאוששות כלכלית בישראל לבין שיקום עזה. נכון ששקט ביטחוני ויציבות אזורית תורמים לסנטימנט, אך הצגת השיקום בעזה כתנאי מרכזי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל נראית שנויה במחלוקת במקרה הטוב. הכלכלה הישראלית מבוססת על מנועי צמיחה פנימיים, טכנולוגיה, יצוא וחדשנות, והיא אינה תלויה באופן ישיר במידת ההתקדמות בשיקום הכלכלה העזתית. הקישור הזה מעלה סימני שאלה לגבי סדרי העדיפויות של מודי'ס וההבנה של מבנה הכלכלה המקומית ואת רמת ההפרדה בין השיקולים הכלכליים לבין הפוליטיים-אזוריים.
ולמרות שהדירוג לא השתנה, ניתן לראות כי השוק מאותת כי היה מקום לשדרוג. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בחודשים האחרונים לרמות המשקפות דירוג גובה יותר, במקביל לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, רמז לכך שהמשקיעים מתמחרים בפועל דירוג גבוה מזה שמודי'ס מעניקה כיום. במילים אחרות, השווקים הפיננסיים הקדימו את סוכנויות הדירוג, הם מגיבים לשיפור בסביבה הכלכלית, לירידת האינפלציה ולהתייצבות הפיסקלית, עוד לפני שהתחזיות הרשמיות מתעדכנות.