נישום שלא ידווח על תקבולים שלא נרשמו מסתכן בחקירה פלילית
עו"ד קובי כהן
בביקורת רשות המסים (מע"מ) שנערכה לרופא נמצאו תקבולים שהועברו לחשבונו על ידי קופות החולים. עקב שהייתו בחו"ל לא נרשמו התקבולים ומע"מ עומד להוציא שומה. השאלה: האם נכון יהיה להמתין שהאינפורמציה תעבור ממע"מ למס הכנסה ואז, ככל הנראה, יזומן הנישום לדיון, או שנכון יותר להגיש דוח מתקן למס הכנסה?
שאלה
-------
בביקורת רשות המסים (מע"מ) שנערכה לרופא נמצאו תקבולים שהועברו לחשבונו על ידי קופות החולים. עקב שהייתו בחו"ל לא נרשמו התקבולים ומע"מ עומד להוציא שומה.
השאלה:
האם נכון יהיה להמתין שהאינפורמציה תעבור ממע"מ למס הכנסה ואז, ככל הנראה, יזומן הנישום לדיון, או שנכון יותר להגיש דוח מתקן למס הכנסה על סמך ממצאי מע"מ, ולא להמתין שהנתונים יועברו מרשות אחת לשנייה?
תשובה:
-------
ככלל, החובה לניהול תקין של ספרים, ובפרט לרישום כל התקבולים, מוטלת על הנישום (העוסק). נישום שגילה שספריו לא היו נכונים, ולכן הדוחות שהגיש לא היו נכונים, חייב לתקנם ברגע שנודעה לו הטעות. על המייצג מוטלת החובה להנחות את הלקוח לעשות זאת או להגיש בשמו דוחות מתקנים.
הגישה הגורסת "להמתין עד שהאינפורמציה תעבור למס הכנסה" שגויה מכמה טעמים:
במישור הפרקטי אי אפשר "לסמוך" על סנכרון ועל תיאום מידי בין המערכות. הדבר עשוי לקחת זמן רב ואף תיאורטית ליפול בין הכיסאות. כאשר יגיע המידע לפקיד השומה, הדבר עשוי להיות לאחר זמן רב, ולכן התייחסות פקיד השומה תהיה בהתאם (ראו להלן).
הבעיה העיקרית היא במישור הפלילי: השואל מניח שמדובר אך ורק בסוגיה אזרחית, אך לא כך הדבר. השמטת תקבולים ביודעין (או אי תיקון דוחות קודמים שבהם הושמטו התקבולים) מהווה עבירה פלילית (על פי סעיף 217 וסעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 [להלן: "הפקודה"]). גם המייצג (בהנחה שהוא מודע לכך) ייחשב כשותף לדבר עבירה על פי סעיף 224 לפקודה. הסנקציה הפלילית היא כמובן חמורה בהרבה (לא צוין אם מדובר בסכום מהותי, אך די בסכום של עשרות אלפי שקלים ומעלה כדי לבסס תיק פלילי).
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, נישום שלא ידווח על תקבולים שלא נרשמו מסתכן לא רק בביקורת אזרחית, אלא בחקירה פלילית (החקירה עשויה להיות יזומה על ידי פקיד השומה האזרחי, אך תאורטית גם על ידי גורם אחר ש"ילשין"). כלומר, התוצאה עלולה להיות חמורה בהרבה.
מטבע דברים, גם כאשר הנישום מגיש מיוזמתו דוח מתקן "ישאלו שאלות" ועשויה להיערך ביקורת שממצאיה עלולים לגרור פסילת ספרים. אך בהליך אזרחי קיימת האפשרות להציג הסברים ולהגיע להסדר, לעומת הליך פלילי. בנתוני המקרה ממילא גילתה רשות המסים (מע"מ) את הליקויים. לא צוין אם אנשי רשות המסים ביקשו לפסול את הספרים. לרוב, אם הושג הסדר בנושא עם רשות המסים (מע"מ), נטיית מס הכנסה תהיה להתיישר עם ההסדר, ולכן אם לא תהיה פסילה לצורך מע"מ, כנראה שלא תהיה בסופו של דבר פסילה לצרכי מס הכנסה.
המשיב - מומחה במסים - לשעבר פקיד השומה ביחידה הארצית לשומה במס הכנסה
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים
- ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
- לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי...

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון
זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של
67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות
של הפעילות.
על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול
של הנפקה.
האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?
"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי.
- הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".
מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?
"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".
מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?