הזמנת פירוט שיחות של העובד במכשיר טלפון שבבעלות המעביד הנה לגיטימית במאזן שבין זכות הקניין של המעביד וזכות העובד לפרטיות

תקציר ת"א (י-ם) 11440-09 מוקד דרך המלך (2004) בע"מ ואח' נגד פלאפון תקשורת בע"מ, בבית משפט השלום בירושלים, ניתן ב- 19.8.2014 תקציר פסק הדין מאת עו"ד עמוס הלפרין

העובדות

-----------

מוקד דרך המלך (2004) בע"מ (להלן: "התובעת" או "המעסיקה"), חברה לשירותי אבטחה שמירה וניקיון התקשרה עם חברת פלאפון תקשורת בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "חברת פלאפון") בהסכם לאספקת שירותים סלולאריים ללקוח עסקי.

בעת שמורשה החתימה של המעסיקה, מנהלה, שהה בחו"ל, שלחה חברת פלאפון בפקס את פירוט שיחות הטלפון הנייד שברשותו. הפירוט נשלח לבקשת מזכירתו של המנהל, אשר לא הייתה מורשית לחתום בשם החברה. המזכירה פוטרה בשל פעולתה זו.

המעסיקה הגישה תביעה כספית בסכום של 52,577 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה בעקבות משלוח פירוט שיחות טלפון של מכשיר הטלפון הנייד למשרדה.

פסק הדין

-------------

בית הדין דחה את התביעה לאחר שלא עלה בידי המעסיקה להוכיח את שיעור הנזק הנטען ואת הקשר בין פיטורי העובדת ובין משלוח פירוט השיחות. עם זאת, פסק הדין כולל אמירות נורמטיביות על הזכות לפרטיות הנוגעות למסגרת יחסי עבודה.

הגנת הפרטיות ביחסי עובד ומעביד

--------------------------------------------

בין המעסיקה לבין מנהלה, מתקיימים לכאורה יחסי עובד מעביד, שמכוחם קיבל זה לשימושו טלפון נייד הרשום על שם המעסיקה. בסביבת העבודה קיים שימוש רב במחשב ובטלפון נייד, המבוססים על טכנולוגיה המאפשרת למעביד לעקוב אחר העובד בדרכים שונות, ובכך לפגוע בפרטיותו.

בית הדין הסתמך על ההלכה שנקבעה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 90/08 טלי איסקוב נ' מדינת ישראל) (להלן: "פרשת איסקוב"), אשר עסק אמנם בחדירה של מעביד למחשב שבשימוש העובד, וקבע שניתן להקיש מקביעותיו גם לעניין השימוש בטלפון הנייד.

נקבע כי איזון בין זכות הקניין והפררוגטיבה הניהולית של המעביד לבין הזכות לפרטיות של העובד, עדיין מאפשר למעביד לבצע מעקב אחר העובדים, אף שתוצאתו היא פגיעה בפרטיותם.

בית הדין הארצי קבע בפרשת איסקוב מספר עקרונות למעקב אחר העובדים: עיקרון הלגיטימיות - שלפיו נערך המעקב למטרות החיוניות לעבודה; עיקרון המידתיות, המחייב לבחור באמצעי שפגיעתו בפרטיות העובד היא המצומצמת ביותר; עקרון הצמידות למטרה, שיבטיח הגבלת השימוש במידע שנאסף לצורך המטרה שלשמה נאסף; ועקרון השקיפות, אשר יביא לידיעת העובדים את המדיניות באשר לשימוש בטכנולוגיה ולמקרים שבהם יבוצע ניטור כללי או מעקב ספציפי אחר עובד.

סקירה קצרה זו מלמדת על כך שההגנה על הפרטיות בתחום דיני העבודה אינה מוחלטת. מדובר באיזון מורכב בין זכויות שונות הנעשה במישור יחסי העבודה. הקביעות האמורות נקבעו אמנם בהקשר של חדירה לתיבות דואר ותוכנה של התקשורת, אולם הן נכונות גם לעניין מכשיר הטלפון הנייד.

מכשיר הטלפון הנייד הוא בבעלות המעביד המממן את עלות השימוש בו, ועל כן רשאי המעביד לפקח על היקף שיחות הטלפון, בין היתר לשם פיקוח על גובה ההוצאה שהיקפה עלול לפגוע בקניינו, ולשם כך רשאי המעביד לטעמי לבקש פירוט שיחות יוצאות מהחברה המעניקה לו שירותים סלולאריים, בין היתר כדי לוודא את היקף השיחות הפרטיות.

חובות הספק הסלולרי

----------------------------

במקרה דנן נקבע שלא הייתה מוטלת על החברה הסלולרית החובה לוודא האם פועל המעביד בהתאם לאמות המידה שנקבעו, ועל כן ככלל רשאית חברת פלאפון להיעתר לבקשה שמגיש לקוח עסקי שהינו הבעלים של המכשיר הסלולרי, להנפיק לו פלט של מספרי טלפון שאליהם בוצעו שיחות יוצאות (או נכנסות). מדובר במידע שפגיעתו בפרטיות פחותה, וניתן להניח שמדובר באמצעי מידתי שנוקט מעביד, מכוח זכות הקניין ומכוח הפררוגטיבה הניהולית שלו, לפקח על היקף שיחות של עובד, בעיקר בשעה שבחודש מסוים עולה החיוב הכספי בשיעור של פי 7 לעומת החיוב בחודשים הקודמים.

עם זאת, מוטלת על החברה הסלולרית החובה לוודא שהבקשה הוגשה על ידי המעסיק באופן מוסמך, בעיקר לאור האיזונים הנדרשים בין הגנת הפרטיות לבין זכותו הניהולית של המעביד. ככל שהבקשה לא הוגשה על ידי המעביד באופן מוסמך, עלולה החברה הסלולרית להיות מחויבת כלפי העובד או כלפי המשתמש בקו בשל הפגיעה בפרטיות. כך אירע במקרה דנן. לא היה מקום לוותר על חתימה של הלקוח ולגבי תאגיד על חתימתו של מורשה חתימה לצד חותמת התאגיד. בראש ובראשונה יכולה החברה הסלולרית לצפות את האפשרות לשימוש לרעה של המבקשים לפגוע באינטרס של התאגיד, כגון מתחרים עסקיים המבקשים לקבל מספרי טלפון של לקוחות.

האחריות בסופו של יום מוטלת בראש ובראשונה על המעסיק ויתכן שהוא יחויב בפיצוי גבוה בשל פגיעה בפרטיות, ועל כן מבחינה נורמטיבית ראוי שהבקשה תיחתם על ידי התאגיד עצמו, בחתימת מורשה החתימה וחותמת התאגיד כאחד.

על חברת פלאפון מוטלת חובת זהירות, מושגית וקונקרטית כאחד חובת זהירות שהופרה.

כאמור לעיל התביעה נדחתה בהעדר הוכחה של רכיב הנזק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.