הזמנת פירוט שיחות של העובד במכשיר טלפון שבבעלות המעביד הנה לגיטימית במאזן שבין זכות הקניין של המעביד וזכות העובד לפרטיות
העובדות
-----------
מוקד דרך המלך (2004) בע"מ (להלן: "התובעת" או "המעסיקה"), חברה לשירותי אבטחה שמירה וניקיון התקשרה עם חברת פלאפון תקשורת בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "חברת פלאפון") בהסכם לאספקת שירותים סלולאריים ללקוח עסקי.
בעת שמורשה החתימה של המעסיקה, מנהלה, שהה בחו"ל, שלחה חברת פלאפון בפקס את פירוט שיחות הטלפון הנייד שברשותו. הפירוט נשלח לבקשת מזכירתו של המנהל, אשר לא הייתה מורשית לחתום בשם החברה. המזכירה פוטרה בשל פעולתה זו.
המעסיקה הגישה תביעה כספית בסכום של 52,577 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה בעקבות משלוח פירוט שיחות טלפון של מכשיר הטלפון הנייד למשרדה.
פסק הדין
-------------
בית הדין דחה את התביעה לאחר שלא עלה בידי המעסיקה להוכיח את שיעור הנזק הנטען ואת הקשר בין פיטורי העובדת ובין משלוח פירוט השיחות. עם זאת, פסק הדין כולל אמירות נורמטיביות על הזכות לפרטיות הנוגעות למסגרת יחסי עבודה.
הגנת הפרטיות ביחסי עובד ומעביד
--------------------------------------------
בין המעסיקה לבין מנהלה, מתקיימים לכאורה יחסי עובד מעביד, שמכוחם קיבל זה לשימושו טלפון נייד הרשום על שם המעסיקה. בסביבת העבודה קיים שימוש רב במחשב ובטלפון נייד, המבוססים על טכנולוגיה המאפשרת למעביד לעקוב אחר העובד בדרכים שונות, ובכך לפגוע בפרטיותו.
בית הדין הסתמך על ההלכה שנקבעה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 90/08 טלי איסקוב נ' מדינת ישראל) (להלן: "פרשת איסקוב"), אשר עסק אמנם בחדירה של מעביד למחשב שבשימוש העובד, וקבע שניתן להקיש מקביעותיו גם לעניין השימוש בטלפון הנייד.
נקבע כי איזון בין זכות הקניין והפררוגטיבה הניהולית של המעביד לבין הזכות לפרטיות של העובד, עדיין מאפשר למעביד לבצע מעקב אחר העובדים, אף שתוצאתו היא פגיעה בפרטיותם.
בית הדין הארצי קבע בפרשת איסקוב מספר עקרונות למעקב אחר העובדים: עיקרון הלגיטימיות - שלפיו נערך המעקב למטרות החיוניות לעבודה; עיקרון המידתיות, המחייב לבחור באמצעי שפגיעתו בפרטיות העובד היא המצומצמת ביותר; עקרון הצמידות למטרה, שיבטיח הגבלת השימוש במידע שנאסף לצורך המטרה שלשמה נאסף; ועקרון השקיפות, אשר יביא לידיעת העובדים את המדיניות באשר לשימוש בטכנולוגיה ולמקרים שבהם יבוצע ניטור כללי או מעקב ספציפי אחר עובד.
סקירה קצרה זו מלמדת על כך שההגנה על הפרטיות בתחום דיני העבודה אינה מוחלטת. מדובר באיזון מורכב בין זכויות שונות הנעשה במישור יחסי העבודה. הקביעות האמורות נקבעו אמנם בהקשר של חדירה לתיבות דואר ותוכנה של התקשורת, אולם הן נכונות גם לעניין מכשיר הטלפון הנייד.
מכשיר הטלפון הנייד הוא בבעלות המעביד המממן את עלות השימוש בו, ועל כן רשאי המעביד לפקח על היקף שיחות הטלפון, בין היתר לשם פיקוח על גובה ההוצאה שהיקפה עלול לפגוע בקניינו, ולשם כך רשאי המעביד לטעמי לבקש פירוט שיחות יוצאות מהחברה המעניקה לו שירותים סלולאריים, בין היתר כדי לוודא את היקף השיחות הפרטיות.
חובות הספק הסלולרי
----------------------------
במקרה דנן נקבע שלא הייתה מוטלת על החברה הסלולרית החובה לוודא האם פועל המעביד בהתאם לאמות המידה שנקבעו, ועל כן ככלל רשאית חברת פלאפון להיעתר לבקשה שמגיש לקוח עסקי שהינו הבעלים של המכשיר הסלולרי, להנפיק לו פלט של מספרי טלפון שאליהם בוצעו שיחות יוצאות (או נכנסות). מדובר במידע שפגיעתו בפרטיות פחותה, וניתן להניח שמדובר באמצעי מידתי שנוקט מעביד, מכוח זכות הקניין ומכוח הפררוגטיבה הניהולית שלו, לפקח על היקף שיחות של עובד, בעיקר בשעה שבחודש מסוים עולה החיוב הכספי בשיעור של פי 7 לעומת החיוב בחודשים הקודמים.
עם זאת, מוטלת על החברה הסלולרית החובה לוודא שהבקשה הוגשה על ידי המעסיק באופן מוסמך, בעיקר לאור האיזונים הנדרשים בין הגנת הפרטיות לבין זכותו הניהולית של המעביד. ככל שהבקשה לא הוגשה על ידי המעביד באופן מוסמך, עלולה החברה הסלולרית להיות מחויבת כלפי העובד או כלפי המשתמש בקו בשל הפגיעה בפרטיות. כך אירע במקרה דנן. לא היה מקום לוותר על חתימה של הלקוח ולגבי תאגיד על חתימתו של מורשה חתימה לצד חותמת התאגיד. בראש ובראשונה יכולה החברה הסלולרית לצפות את האפשרות לשימוש לרעה של המבקשים לפגוע באינטרס של התאגיד, כגון מתחרים עסקיים המבקשים לקבל מספרי טלפון של לקוחות.
האחריות בסופו של יום מוטלת בראש ובראשונה על המעסיק ויתכן שהוא יחויב בפיצוי גבוה בשל פגיעה בפרטיות, ועל כן מבחינה נורמטיבית ראוי שהבקשה תיחתם על ידי התאגיד עצמו, בחתימת מורשה החתימה וחותמת התאגיד כאחד.
על חברת פלאפון מוטלת חובת זהירות, מושגית וקונקרטית כאחד חובת זהירות שהופרה.
כאמור לעיל התביעה נדחתה בהעדר הוכחה של רכיב הנזק.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
