תקציר ע"א 9056/12 יעל ואורי קינג נ' פקיד שומה ירושלים בית המשפט העליון פסק כי המערערים מושתקים לטעון בשלב הערעור כי עסקם הוא עסק להשכרת מוניות ולא עסק להפעלת מוניות כפי שנטען בערכאה הדיוניות, מכוח דוקטרינת ההשתק השיפוטי. השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים ------------------------------------------------------- המערערים הם בני זוג שברשותם עסק להפעלת מוניות. המשיב פסל את השומות שהגישו המערערים עבור שנות המס 2007-2005. הוא סבר כי המערערים לא דיווחו אודות חלק ניכר מהכנסות עסקם. כן סבר המשיב כי בניגוד להצהרת המערערים העסק מופעל בפועל על ידי המערער 1 ולא על ידי המערערת 2, אשר על שמה הוא רשום. המערערים ערערו על שומות אלה לפני בית המשפט המחוזי, ובית המשפט דחה את ערעורם. בית המשפט המחוזי קבע שהמערערים לא הוכיחו כי השומות שהוצאו להם מופרזות. בערעורם טוענים המערערים כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר התייחס לעסקם כאל עסק להפקת הכנסה מהפעלת מוניות תוך תשלום שכר לנהגים, וכן כאשר סמך על נתונים סטטיסטיים המתאימים לעסק שכזה. המערערים מסבירים כי עסקם פועל בדרך של הפקת הכנסה קבועה מהשכרת מוניות לנהגים בשיטת ה"פיקס". נוסף על כך, המערערים מבקשים להביא ראיות נוספות שלא הוצגו בפני בית המשפט המחוזי. דיון ----- הגשת ראיות חדשות - כידוע, ככלל אין בעל דין רשאי להגיש לערכאת הערעור ראיה אשר לא הוגשה לפני הערכאה הדיונית. חריג לכלל זה קם במקרה שבו משתכנעת ערכאת הערעור כי קבלת הראיה נדרשת כדי לאפשר "מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת". יישום אמות מידה אלו מגלה כי דינה להתקבל לפחות בחלקה וזאת בנוגע לתצהיר רו"ח לשומות המערערים לשנים 2010-2008, המתייחס לאירועים שלאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אך כוח השכנוע של ראיה זו הוא מצומצם. השתק שיפוטי - המערערים מבקשים כי יתאפשר להם לשנות את גרסתם העובדתית, ולטעון לראשונה בשלב הערעור כי עסקם הוא עסק להשכרת מוניות ולא עסק להפעלת מוניות. אין להיעתר לבקשה זו. הלכה היא כי בעל דין אשר טען טענה משפטית או עובדתית מושתק מלטעון - בהליך אחר או בגדרי אותו הליך - טענה הסותרת טענה זו. כאשר מדובר בטענות הנטענות בשלב הערעור והסותרות טענות שנטענו לפני הערכאה הדיונית, מגולמים כללי ההשתק השיפוטי גם בכלל המושרש שלפיו ערכאת הערעור לא תידרש ככלל לטענות שלא נטענו לפני הערכאה הדיונית (ראו בן-נון וחבקין, עמ' 329). כלל זה חל ביתר שאת כאשר מדובר בטענות עובדתיות, ותחולתו תהא קשיחה במיוחד כאשר מדובר בטענות עובדתיות שאינן רק חדשות אלא גם סותרות את טענות הטוען לפני הערכאה הדיונית. נסיבות המקרה דנן נמנות באופן מובהק על אותם מקרים שבהם ראוי להשתיק בעל דין מלהעלות טענה עובדתית חדשה הסותרת את טענותיו לפני הערכאה הדיונית. עיון בהשתלשלות האירועים אשר קדמו להגשת הערעור מגלה כי המערערים טענו במספר הזדמנויות, כי עסקם מבוסס על גביית הפדיון ותשלום משכורות לנהגים ולא על הותרת הפדיון בידי הנהגים וגביית דמי שכירות שאינם תלויים בהיקף הנסיעות, כפי שנטען עתה. המערערים מושתקים מלטעון כי עסקם הוא עסק להשכרת מוניות. משנדחתה טענתם העיקרית בנוגע לתוכן השומה נדחה מאליו ערעור המערערים בנושא זה. עוד נדחו טענות המערערים באשר לזהות מפעיל העסק. תוצאה -------- הערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות בסך 10,000 ש"ח. בבית המשפט העליון לפני כב' השופטים א' רובינשטיין, ח' מלצר וי' דנציגר ניתן ב-4.8.2014