ציון גנאי: ח"כ סלומינסקי - הכי פחות חברתי בכנסת, מי ראשון?

השר החברתי ביותר הוא מאיר כהן ואילו בתואר השר הכי לא חברתי זכתה דמות מאוד מפתיעה - כנסו לנתוני המדד החברתי ומדד העצמאות בכנסת
לירן סהר | (3)

המחאה החברתית יצרה שיח חדש בכנסת וכיום כל חבר כנסת או שר מנסה ליצור טיקט חברתי כדי לזכות באהדת הציבור, לעיתים כסיפור כיסוי, ובמקרים בודדים כשליחות ציבורית - החבר הכנסת החברתי ביותר על פי המדד החברתי של המשמר החברתי בכנסת הוא איציק שמולי, עם 61 נקודות, שדחק את ח"כ דב חנין מהמקום הראשון מאז תחילת פרסום המדד.

חבר הכנסת החברתי ביותר בקואליציה הוא דב ליפמן זה המדד השני ברציפות, עם 35 נקודות במדד החברתי בכנס הקיץ. חבר הכנסת הלא-חברתי ביותר הוא ניסן סלומינסקי עם 8- (מינוס שמונה) נקודות. חבר הכנסת הלא-חברתי ביותר באופוזיציה הוא אלי ישי, שקיבל 0 (אפס) נקודות.

מפלגת העבודה - החברתית ביותר

השר החברתי ביותר הוא שר הרווחה, ח"כ מאיר כהן, עם 12 נקודות. השרה הלא-חברתית ביותר היא שרת הבריאות, ח"כ יעל גרמן, עם 3- (מינוס 3) נקודות. בעשיריה הראשונה של הח"כים החברתיים ביותר, תשעה ח"כים הם חברי סיעת העבודה: איציק שמולי, איתן כבל, חיליק בר, נחמן שי, מיקי רוזנטל, משה מזרחי, מיכל בירן וסתיו שפיר. דב חנין הוא הח"כ היחיד שדורג בעשיריה הראשונה במקום השביעי.

ניתוח ההצבעות בכנסת האחרון מגלה, כי חלה עליה משמעותית בדירוג החברתי של חברי הקואליציה, מתוך 68 חברי כנסת, 39 ח"כים שיפרו את הדירוג שלהם. שיאן השיפור ח"כ משה פייגלין, שעלה 69 מקומות בדירוג המדד החברתי למקום ה-29. ח"כ יריב לוין, שדורג שני בקואליציה ובמקום ה-16 בדירוג הכללי, שיפר את הדירוג שלו ב-43 מקומות.

לעומתם, תפקוד האופוזיציה נפגע בגלל נוכחות מועטה בהצבעות חברתיות-כלכליות. הגדילה לעשות סיעת מרצ, שהיתה בעבר הסיעה החברתית ביותר בכנסת. כל חברי הכנסת של מרצ דורגו נמוך של יותר מהח"כ החברתי ביותר בקואליציה דב ליפמן.

מרצ מתדרדרת

בכנס הקיץ האחרון, הציון הממוצע של הח"כים של מרצ הידרדר למקום השני בפער ניכר מסיעת העבודה (22.3 נקודות לעומת 38 נקודות לעבודה). יו"ר המפלגה, ח"כ זהבה גלאון, דורגה במקום ה-37 עם 13 נקודות, אחרי חברי הכנסת מהקואליציה יריב לוין, חמד עמאר, בועז טופורובסקי, דוד צור, עדי קול, גילה גמליאל, משה פייגלין ואלעזר שטרן. בין היתר, אף חבר כנסת ממרצ לא נכח בהצבעה על חוק מע"מ אפס אחוז, הצעה אותה כינתה גלאון כ"מקוממת, לא חוקתית" ואף "יום כיפור של משרד האוצר".

בעז רקוץ', מנכ"ל המשמר החברתי, אמר כי "רבים מהח"כים ינסו לתרץ ולקשור את ציונם הנמוך במדד החברתי למצב הביטחוני בדרום, אבל לציבור אסור להתבלבל. הח כים כנראה שכחו שכנס הקיץ היה כבר לקראת סופו כשמבצע "צוק איתן" החל. האכזבה הגדולה ביותר שלנו היא מהאופוזיציה. זו לא חוכמה להתעמת עם הממשלה רק באולפני טלוויזיה בנושאי חוץ וביטחון בזמן שמליאת הכנסת מופקרת בהצבעות על חוקים חברתיים."

קיראו עוד ב"בארץ"

ח"כ יריב לוין הוא שיאן הנוכחות בהצבעות חברתיות-כלכליות, עם נוכחות ב-92 הצבעות מתוך 106 (87%), ואחריו ח"כ דב ליפמן שנכח ב-91 הצבעות (86%). הח"כ החרוץ ביותר מהאופוזיציה הוא ח"כ חיליק בר, שהשתתף ב-79 הצבעות (75%). ח"כ בנימין בן אליעזר השתתף רק ב-3 הצבעות חברתיות-כלכליות, אשר כולן התקיימו באותו יום. אולם השיא השלילי בנוכחות בהצבעות חברתיות-כלכליות שמור לשר החוץ אביגדור ליברמן, אשר לא נכח ולו בהצבעה אחת בנושאים חברתיים-כלכליים לאורך הכנס כולו.

הסיעה החרוצה ביותר היא סיעת העבודה עם נוכחות ממוצעת לכל ח"כ ב-48.3 הצבעות, וזאת בזכות מספר חברי כנסת, רובם ח"כים שזוהי כהונתם הראשונה. הסיעה החרוצה ביותר מהקואליציה היא סיעת יש עתיד, עם ממוצע של 43.9 הצבעות לח"כ. מרצ הידרדרה למקום השישי בדירוג הנוכחות של הסיעות, אחרי העבודה, יש עתיד, התנועה, הבית היהודי וש"ס.

רקוץ' הוסיף, כי אם הכנסת ה-19 שואפת לתת לציבור בשורה חברתית הרי שהאתגר הענקי שעומד לפיתחה הוא תקציב המדינה בעידן שאחרי "צוק איתן", שעתיד להיות מאושר בתחילת מושב החורף הקרוב. לפי ציוני המדד החברתי הנוכחי, מסתמן שלא צפוי לממשלה מכשול רציני בדרך לאישור תקציב אנטי-חברתי נוסף."

ירידה בהצאות החוק של ח"כים מהקואליציה

מדד עצמאות הכנסת העלה, כי חלה ירידה במספר הצעות החוק של ח"כים מהקואליציה שוועדת השרים לחקיקה תמכה בהן, או לחילופין התנגדה להן, ולעומת הירידה הזאת חלה עליה במספר הצעות שוועדת השרים דחתה את הדיון בעניינן וטרם גיבשה דעה. הח"כים מהקואליציה לא העזו להמרות את פיה של הוועדה, וכתוצאה מכך, כל הצעות החוק של ח"כים מהקואליציה שעלו לקריאה טרומית היו בתמיכת ועדת השרים, והח"כים נמנעו מלהעלות הצעות חוק שהוועדה טרם סיימה לדון בעניינן או התנגדה להן. המשמעות היא שחברי הכנסת של הקואליציה הם המוחלשים ביותר בכנסת, שכן הם תלויים בכל מאמצי החקיקה שלהם בתמיכת הממשלה.

לעומת זאת, חלה עליה בשיעור הצעות החוק של ח"כים מהאופוזיציה שוועדת השרים תמכה בהן וכן בשיעור הצעות החוק שהדיון בעניינן נדחה וועדת השרים טרם קיבלה הכרעה בעניינן. במקביל, חלה ירידה במספר הצעות החוק של ח"כים מהאופוזיציה שוועדת השרים התנגדה להן.

מבין סיעות הבית, סיעת הקואליציה שהצעות החוק של חבריה זכו לתמיכה הגדולה ביותר בוועדת השרים לענייני חקיקה 78% - היא הבית היהודי. סיעת הקואליציה שזכתה לתמיכה המצומצמת ביותר מוועדת השרים היא הליכוד, עם תמיכה ב-25% בהצעות החוק שהוגשו לוועדה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סלומינסקי תמשיך לעבוד קשה ותתעלם מכל הברברנים. (ל"ת)
    ד"ר מנדלבאום 12/08/2014 15:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הכי חברתי 12/08/2014 13:21
    הגב לתגובה זו
    כמו אטיאס לש"ס
  • 1.
    סלומינסקי מייצג רק את בוחריו. מבחינתו שכל השאר יתפגרו. (ל"ת)
    יוסי 12/08/2014 12:40
    הגב לתגובה זו
מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.

פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגפיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניג

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%

מנדי הניג |

הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.

הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.

כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?

ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.


מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.