מיסוי ירוק: המכוניות מתייקרות שוב ב-1 באוגוסט
בנטלי קונטיננטל GT, תמונת אילוסטרציה
בראיה לאחור בהחלט ניתן לומר שהרפורמה יצרה מהפכה בשוק הרכב הישראלי עם שלל מכוניות קטנות וזולות ואפילו גרסאות ידניות למשפחתיות מהשורה. העניין הוא, שעם כל שיפור אותו מבצעות יצרניות הרכב, המכוניות מצליחות להתברג נמוך יותר במדד הירוק, ולזכות בתמריץ מס גבוהה יותר. הנוסחה החדשה נועדה לתקן מצב זה, כמו גם להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים.
זה המקום לומר כי לדברי בועז סופר, לשעבר סגן מנהל רשות המיסים, עוד שתכננו את נוסחת המס הירוק, היה ברור שמדי תקופה יש לעדכן את הערכים. ערכים אלה כבר היו אמורים להתעדכן בינואר 2012, אולם המחאה החברתית בקיץ 2011 גרמה לדחיית היישום בכמעט שנה. לאחר מכן הגיעו הבחירות לכנסת, והעדכון נדחה בשנית. כעת, לאור הגרעון של 40 מיליארד שקלים שנתגלה "במקרה", עדכון הנוסחה נראה שהגיע בדיוק בזמן.
המשמעות כמובן היא התייקרות של אלפי שקלים, שתשפיע בעיקר על כלי הרכב הקטנים והזולים יחסית, משפחתיות ומה שביניהן. משיחות שערכנו עם יבואניות הרכב עולה כי המכוניות הזולות הנמכרות כיום בסביבות ה-70,000 שקלים יתייקרו בכ-2,000-1,000 שקלים ואילו משפחתיות יתייקרו בכ-2,000-4,000 שקלים. מכוניות מקטגוריות גבוהות יותר צפויות להתייקר בפחות או בכלל לא, מהסיבה הפשוטה שכבר כעת, עם הנוסחה הקיימת, הן מדורגות גבוה בנוסחת המיסוי הירוק.
פגיעה קשה עוד יותר צפויה לדגמי הדיזל; כאן מדובר על תוספת מחיר של 8,000-7,000 שקלים. לטענת רשות המיסים, על אף שהנוסחה מעודדת צריכת דלק נמוכה, ודגמי דיזל בהחלט משיגים תוצאות נאות בתחום, הם במקביל פולטים מזהמים אחרים המסבים נזקים בריאותיים ישירים לציבור.
בשורה התחתונה, אנחנו הולכים לשלם יותר. על פי הערכות תוספת ההכנסה ממיסוי בעקבות מס רכבי היוקרה צפויה לעמוד על 30-20 מליון שקלים (סכום זעיר במונחי תקציב המדינה) כשהחלת השלב השני ברפורמה הירוקה צפויה להכניס לקופת המדינה 450-400 מיליון שקלים בשנה. מהלכים אלה, יחד עם עליית המע"מ שהתרחשה לפני מספר ימים, עתידים להעלות משמעותית את נטל המס הריאלי על כלי רכב בישראל, שגם כך הוא מהגבוהים בעולם. איך כל זה בדיוק מתיישב עם קריאת שר התחבורה, ישראל כץ, מסוף אפריל, שלא לרכוש רכב חדש כיוון שהרפורמות החדשות שהוא מוביל, יוזילו את מחירי המכוניות החדשות ב-20%? כנראה שלשר הפתרונים.

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- הבן מול ארבע אחיותיו: הקרב על דירת הירושה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- הבן מול ארבע אחיותיו: הקרב על דירת הירושה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.