בשל תקלת חקיקה עשויים בעלי הכנסה גבוהה להתחייב בניכוי מס במקור מופחת

עו"ד (רו"ח) רונן ארויו

עובדים בעלי הכנסת עבודה גבוהה משני מקומות עבודה עשויים להתחייב בניכוי מס במקור בשיעור מופחת מעובדים בעלי אותה הכנסה ממעסיק אחד

עובדים בעלי הכנסת עבודה גבוהה משני מקומות עבודה עשויים להתחייב בניכוי מס במקור בשיעור מופחת מעובדים בעלי אותה הכנסה ממעסיק אחד

החל בשנת המס 2013 נכנסה לתוקפה הטלת מס יסף בשיעור 2%. הטלת המס נקבעה בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה" או "הפקודה") על הכנסות חייבות הגבוהות מ-800,000 ש"ח בשנה. כתוצאה מכך הועלה שיעור המס השולי המקסימלי להכנסות אלה - מהשיעור המרבי הקבוע בסעיף 121 לפקודה (48%) לשיעור מס מרבי של 50%.

רשות המסים צפתה להגדיל מיידית את גביית המס בשל מס יסף זה כבר בשלב ניכוי המס במקור, אך נזכרה להפתעתה (יש שיאמרו מאוחר מדי) כי כל תקנות ניכוי המס במקור הקובעות ניכוי מס בשיעור המרבי (אלא אם פקיד השומה אישר הקלת מס), הפנו בהגדירן את המונח "השיעור המרבי" לשיעור המס המקסימלי הקבוע בסעיף 121 לפקודה תוך התעלמות מסעיף 121ב לפקודה, קרי 48% ולא 50%.

בתחילה שקלה רשות המסים לתקן את הגדרת "השיעור המרבי" בכל תקנות ניכוי המס במקור באופן שיופנה לשיעור המקסימלי שבסעיף 121 לפקודה, בתוספת 2% הנקובים בסעיף 121ב לפקודה כל עוד הסעיף בתוקף, אך לאחר מחשבה נוספת הגיעה למסקנה כי עיקר ניכוי המס במקור בשיעורים שוליים מקסימליים נעשה דווקא משכירים ולא מעצמאים המצטיידים על פי רוב בפטור או בהקלה מניכוי מס במקור.

לאור זאת אצה רצה רשות המסים ובסוף חודש ינואר 2013 תיקנה את התוספות לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993, וקבעה בהן כי חישוב הניכוי במקור משכר עבודה יבוצע בהתחשב בשיעורי המס הקבועים בסעיפים 121 ו-121ב לפקודה (להבדיל מההפניה לסעיף 121 לפקודה בלבד שבנוסח הקודם).

מעסיקים רבים לא נערכו במועד לניכוי מס בשיעור 50% במקרים המתאימים ממשכורת חודש ינואר 2013, אך מאחר שתוקף תקנות הניכוי במקור הוא שנתי - הוסיפו את ניכוי המס העודף ממשכורת פברואר, והמקרים של אי יכולת לנכות את חסר המס הפכו למעטים ביותר (כתוצאה מעזיבת עובדים בדיוק בסוף ינואר).

רשות המסים פעלה בחופזה, ובשל כך נעלמה מעיניה העובדה כי עדיין קיימים מקרים שבהם שכירים יכולים ליהנות מניכוי מס במקור בשיעור מקסימלי של 48% במקום 50%. אותם מקרים נקובים בסעיפים (א) ו-(ב) לתקנה 5 לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993, אשר במקום להפנות לתוספת לתקנות (שתוקנה) מפנים להגדרת "השיעור המרבי" שטרם תוקנה. להלן נוסח הסעיפים:

"(א) מעביד המשלם לעובד משכורת חלקית, או משכורת בעד משרה נוספת שעליה הצהיר העובד בטופס 0101 או משכורת כאשר העובד לא מילא טופס 0101 או שלא מילא את הסעיף העוסק בפרטים על הכנסות אחרות, ינכה ממנה בעת התשלום מס בשיעור המרבי.

(ב) מעביד המשלם לעובד קיצבה, ינכה ממנה בעת התשלום, בכפוף להוראות תקנה 9(ג), מס בשיעור המרבי." [ההדגשה אינה במקור - ר"א]

"השיעור המרבי" מוגדר בתקנות אלה כ"שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה", ללא אזכור סעיף 121ב לפקודה על תוספת 2% שבו.

הנה כי כן, פרט לכך שמקצבה אשר מקבל נישום ינוכה שיעור מס מרבי של 48% (אפילו אם נוסף על כך יש לו הכנסות לרבות משכורות או קצבאות, שמביאות אותו להכנסה שנתית הגבוהה מ-800,000 ש"ח בשנה), כך גם מי שאינו ממלא טופס 101 או מי שמצהיר בטופס 101 על הכנסתו ממקום העבודה הנוסף כהכנסה ממשכורת נוספת - המעסיק הנוסף יחייבו במס שולי מרבי של 48% ולא 50%. ואולם, ייתכן כי אילו היה אותו עובד מקבל את כל משכורותיו ממעסיק אחד, במקרים מסוימים היה ניכוי המס בנוגע למשכורותיו עולה ל-50%.

נביא את הדוגמה הבאה:

עובד פלוני מקבל ממעסיק א' משכורת בסך 1,000,000 ש"ח בשנה, וממעסיק ב' הוא מקבל משכורת בסך 400,000 ש"ח בשנה.

הנה כי כן, המעסיק הראשון ינכה לעובד מס במקור לפי מדרגות המס השולי שבסעיף 121 לפקודה עד לשיעור 48%, וכן 48% + 2% מס יסף על הכנסה הגבוהה מ-800,000 ש"ח. כלומר מסך ה-200,000 ש"ח שמקבל העובד מאותו מעסיק ינוכו 50%.

המעסיק השני ינכה מס בשיעור 48% במקום 50% מסך ה-400,000 ש"ח הנוספים.

ואולם, אילו היה העובד מועסק אצל מעסיק אחד ומקבל משכורת השווה לשני סכומים אלה, כלומר סך של 1,400,000 ש"ח בשנה - הרי היה מנוכה ממנו מס במקור בשיעור 2% נוסף על סך ה-400,000 ש"ח (שאילו היה מקבלם ממעסיק שני ונפרד לא היה מנוכה ממנו).

אפליה זו אינה במקומה ועל רשות המסים לשקול תיקונה.

מנגד - על רשות המסים לשים לב לכך שכבר חלפו שלושה חודשי תשלום משכורות בשנת המס הנוכחית. כמו כן על רשות המסים להביא בחשבון כי ייתכן שאם יבוצע תיקון של התקנות בשלב כה מאוחר, אזי יש להחילו רק מכאן ולהבא, מכיוון שייתכן כי עובדים כבר עזבו את מקום עבודתם והמעסיק לא יוכל לבצע גבייה מפרעית של המס הנוסף אשר יהיה עליו לנכות בשל חודשי שכר מן העבר, וזאת כיוון שאין המעסיק אוחז עוד בכספים של אותם עובדים אשר מהם יוכל לנכות את המס.

אפשרות אחרת היא לתקן את תקנות ניכוי המס ממשכורת על פי הצעתי לעיל, תוך הוספת סייג כי ניכוי במקור בשיעור הגבוה לא יוחל באופן מפרעי על מעסיקים לעניין עובדיהם שעזבו את מקום עבודתם טרם פרסום התקנות.

בעיית תיקון תקנות הניכוי ממשכורת בתוקף מפרעי באה לידי ביטוי קיצוני במקרים שבהם עובדים בכירים אשר פרשו מעבודתם ועובדים במקום חדש, יממשו אופציות שקיבלו ממקום העבודה הישן, ומאותה תמורה של האופציות המיוחסת להכנסת עבודה ינכה להם המעסיק (בהיעדר חתימת טופס 101) מס בשיעור 48%. והנה, אם תקנות ניכוי המס ממשכורת יתוקנו באופן מפרעי - הרי עובדים אלה אינם עוד במקום העבודה כך שניכוי ההפרש לא יהיה אפשרי כלל וכלל.

אחתום את דבריי בכך שגם אם לא יבוצע תיקון לתקנות, הרי בשל העובדה שמדובר בבעלי הכנסות גבוהות הם צפויים להגיש דוחות מס בתום שנת המס, ובמסגרתם להתחייב ב-2% שלא נוכו מהם במקור לאור האמור לעיל. תוספת זו ודאי תפתיע את העובדים הללו, שציפו לניכוי מס במקור בשיעור מקסימלי מכיוון שלא הגישו טופס 101 למקום עבודתם הנוסף - וכעת ייווכחו לדעת שלא כך הוא. נראה שבמקרים שכאלה תהיה לעובדים האמורים עילה טובה לבקש מפקיד השומה להפחית הפרשי הצמדה וריבית שיצטברו על חוב המס שלהם (מתום שנת המס), שכן הם ציפו להיעדר חבות נוספת לאור המוסכמה שללא טופס 101, או בעת היווצרות הכנסה ממקום עבודה נוסף ללא הקלת מס בעניינו - מנוכה במקור המס השולי בשיעור המלא על הכנסת העבודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.