סיווג הכנסה שנצמחה לעמותה שלא במסגרת מטרותיה הרשמיות

עו"ד, רו"ח עמיחי ניצן צדקיהו

עמותה המפעילה מוסד לימודי מחזיקה אולם בקומת קרקע, שאותו היא מעוניינת להשכיר לחברי הקהילה בלבד כאולם אירועים, רוב התשלום לעמותה הוא בעבור כיסוי הוצאות חשמל, מיזוג, ניקיון, תיקונים. השאלה: כיצד עליה להגדיר את ההכנסות לצורך סיווג זה?
עו"ד לילך דניאל |

שאלה:

------------

עמותה המפעילה מוסד לימודי מחזיקה אולם בקומת קרקע, שאותו היא מעוניינת להשכיר לחברי הקהילה בלבד כאולם אירועים, כדי לעזור לחברי הקהילה בהורדת העלויות (קיים פרוטוקול עם קריטריונים הקובעים מי יכול לשכור את האולם). מחיר השכירות של האולם הנגבה על ידי העמותה הוא בשיעור 50% ממחיר השוק המקובל להשכרת אולם. העמותה אינה מספקת שירותי אוכל וכדומה, אלא רק מעמידה את האולם לרשות השוכרים. רוב התשלום לעמותה הוא בעבור כיסוי הוצאות חשמל, מיזוג, ניקיון, תיקונים, החזקה ובלאי של האולם והריהוט.

השאלה: העמותה מעוניינת לרשום את ההכנסות הללו כהכנסות שאינן עסקיות. כיצד עליה להגדיר את ההכנסות לצורך סיווג זה?

תשובה:

------------

ככלל, על עמותה לפעול על פי התקנון שלה. לא די בכך שכל חברי העמותה החליטו על הסדרת עניין בדרך מסוימת, וחובה לבדוק כי העניין תואם את תקנון העמותה. כמו כן, על העמותה לנצל את נכסיה, כספיה, נכסיה, המוניטין שלה וכדומה לצורך קידום מטרותיה הרשומות, והיא אינה רשאית לבצע פעולות שאינן במסגרת מטרותיה הרשמיות אף אם מדובר בפעולות חשובות. עמותה המעוניינת להוסיף, לגרוע או לשנות מטרות הקרובות למטרותיה הקיימות, תבצע זאת על ידי כינוס האסיפה הכללית והעברת ההחלטה לבחינת רשם העמותות. שרק לאחר רישום המטרות הן תיכנסנה לתוקף. בכל הנוגע למטרות שאינן קרובות למטרות הקיימות, על העמותה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לאשרן. נוסיף עוד כי על פי סעיף 1 לחוק העמותות, התש"ם-1980, המטרה העיקרית של העמותה אינה יכולה להיות עשיית רווחים.

על שימוש העמותה באולם של המוסד הלימודי לעמוד בתנאים לעיל, כאשר ההכנסות מהשכרת האולם ישמשו את פעילותה במסגרת מטרותיה.

סיווג ההכנסה מהשכרת האולם ייבחן על פי הכללים שנקבעו בפסיקה לסיווגה של פעילות כפעילות עסקית (פסק הדין בשערייך ירושלים, ע"א 767/87). בין השאר יש לוודא כי מטרת העיסוק אינה לשם השגת רווחים אף אם בפועל ייווצרו רווחים, כגון פעילות על בסיס התנדבותי, מחירים נמוכים ממחירי השוק, איסור חלוקת רווחים, ייעוד הכספים למימוש מטרות העמותה, קיומו של גירעון תפעולי, וכן כי מהות הפעילות מצביעה על כך שהיא אינה עסקית כמקובל ואינה מתחרה בעסקים אחרים באותו התחום, ואין חשש כי תיווצר פגיעה לא מוצדקת בהכנסות האוצר.

במקרים כאלה הנטייה היא שלא לראות בפעילות זו פעילות עסקית, והעמותה תדווח עליה לא כהכנסה מעסק אלא כהכנסה מהשכרה. ככל שהעמותה היא מוסד ציבורי כהגדרתו סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, אזי ההכנסה מהשכרת האולם פטורה ממס הכנסה אם לא תסווג כפעילות מעסק. באותה מידה תיחשב הפעילות כפעילות ללא כוונת רווח לצורכי מע"מ.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.