סיווג הכנסה שנצמחה לעמותה שלא במסגרת מטרותיה הרשמיות

עו"ד, רו"ח עמיחי ניצן צדקיהו

עמותה המפעילה מוסד לימודי מחזיקה אולם בקומת קרקע, שאותו היא מעוניינת להשכיר לחברי הקהילה בלבד כאולם אירועים, רוב התשלום לעמותה הוא בעבור כיסוי הוצאות חשמל, מיזוג, ניקיון, תיקונים. השאלה: כיצד עליה להגדיר את ההכנסות לצורך סיווג זה?
עו"ד לילך דניאל |

שאלה:

------------

עמותה המפעילה מוסד לימודי מחזיקה אולם בקומת קרקע, שאותו היא מעוניינת להשכיר לחברי הקהילה בלבד כאולם אירועים, כדי לעזור לחברי הקהילה בהורדת העלויות (קיים פרוטוקול עם קריטריונים הקובעים מי יכול לשכור את האולם). מחיר השכירות של האולם הנגבה על ידי העמותה הוא בשיעור 50% ממחיר השוק המקובל להשכרת אולם. העמותה אינה מספקת שירותי אוכל וכדומה, אלא רק מעמידה את האולם לרשות השוכרים. רוב התשלום לעמותה הוא בעבור כיסוי הוצאות חשמל, מיזוג, ניקיון, תיקונים, החזקה ובלאי של האולם והריהוט.

השאלה: העמותה מעוניינת לרשום את ההכנסות הללו כהכנסות שאינן עסקיות. כיצד עליה להגדיר את ההכנסות לצורך סיווג זה?

תשובה:

------------

ככלל, על עמותה לפעול על פי התקנון שלה. לא די בכך שכל חברי העמותה החליטו על הסדרת עניין בדרך מסוימת, וחובה לבדוק כי העניין תואם את תקנון העמותה. כמו כן, על העמותה לנצל את נכסיה, כספיה, נכסיה, המוניטין שלה וכדומה לצורך קידום מטרותיה הרשומות, והיא אינה רשאית לבצע פעולות שאינן במסגרת מטרותיה הרשמיות אף אם מדובר בפעולות חשובות. עמותה המעוניינת להוסיף, לגרוע או לשנות מטרות הקרובות למטרותיה הקיימות, תבצע זאת על ידי כינוס האסיפה הכללית והעברת ההחלטה לבחינת רשם העמותות. שרק לאחר רישום המטרות הן תיכנסנה לתוקף. בכל הנוגע למטרות שאינן קרובות למטרות הקיימות, על העמותה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לאשרן. נוסיף עוד כי על פי סעיף 1 לחוק העמותות, התש"ם-1980, המטרה העיקרית של העמותה אינה יכולה להיות עשיית רווחים.

על שימוש העמותה באולם של המוסד הלימודי לעמוד בתנאים לעיל, כאשר ההכנסות מהשכרת האולם ישמשו את פעילותה במסגרת מטרותיה.

סיווג ההכנסה מהשכרת האולם ייבחן על פי הכללים שנקבעו בפסיקה לסיווגה של פעילות כפעילות עסקית (פסק הדין בשערייך ירושלים, ע"א 767/87). בין השאר יש לוודא כי מטרת העיסוק אינה לשם השגת רווחים אף אם בפועל ייווצרו רווחים, כגון פעילות על בסיס התנדבותי, מחירים נמוכים ממחירי השוק, איסור חלוקת רווחים, ייעוד הכספים למימוש מטרות העמותה, קיומו של גירעון תפעולי, וכן כי מהות הפעילות מצביעה על כך שהיא אינה עסקית כמקובל ואינה מתחרה בעסקים אחרים באותו התחום, ואין חשש כי תיווצר פגיעה לא מוצדקת בהכנסות האוצר.

במקרים כאלה הנטייה היא שלא לראות בפעילות זו פעילות עסקית, והעמותה תדווח עליה לא כהכנסה מעסק אלא כהכנסה מהשכרה. ככל שהעמותה היא מוסד ציבורי כהגדרתו סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, אזי ההכנסה מהשכרת האולם פטורה ממס הכנסה אם לא תסווג כפעילות מעסק. באותה מידה תיחשב הפעילות כפעילות ללא כוונת רווח לצורכי מע"מ.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.