נתניהו נחוש: ינהיג קיצוץ רוחבי של 4% למימון חוק חינוך חובה חינם מגיל 3
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אתמול כי הוא נחוש להנהיג את חוק החינוך חובה חינם מגיל 3 במחיר של קיצוץ במשרדי הממשלה. החוק הוא אחד הבשורות הגדולות אשר עלו מהמלצות ועדת טרכטנברג להקלה על יוקר המחייה בישראל ועיקרו הורדת הגיל לחינוך חינם בשנתיים, מגיל 5 כיום.
הממשלה אישרה כי תיישם את המלצות ועדת טרכטנברג אך ראש הממשלה ושר האוצר, יובל שטייניץ, הצהירו אתמול כי לא ירשו חריגה מהתקציב. המימון של תוכניות אפשרי באמצעות הנהגת קיצוץ רוחבי של 4% בכל משרדי הממשלה, אך עדיין לא ברור האם משרד הביטחון ישתתף.
בהקשר של חוק החינוך חובה חינם אמר רה"מ כי "כיוון שמדובר במשימה לאומית, אשר נמצא בראש סדר העדיפויות, נמצא את המקורות המתאימים לכך וכל משרדי הממשלה ישתתפו בזה כי זו משימה לאומית". נזכיר כי מדובר בחוק שנקבע כבר בעבר, אך לא הונהג אף פעם.
- 4.ניקל 04/01/2012 10:20הגב לתגובה זותדאג לפתח את שדה מגד... הטמטום בעצירה הביורוקרטית של הפרוייקט בגלל ריב סמכויות בין משרד האנרגיה ופקידוני הצאר במשרד הפנים משווע לשמיים. מאות מיליוני שקלים יכולים להיכנס לקופה עוד השנה...
- 3.אזרח 04/01/2012 09:52הגב לתגובה זויהיה פנוי למשפחות שיש להם ילדים קטנים
- יאיר 04/01/2012 12:17הגב לתגובה זואלוהים טרם עשה דבר ואתה ממהר להגיד :" כל הכבוד" ?
- 2.לא מבין 04/01/2012 09:50הגב לתגובה זולא ברורה לי ההתלהבות מהחוק הזה. לפי מה שאני מבין- על כל ילד ההורים ירויחו בערך 7500 שקלים לשנה, כפול שנתיים. יוצא שזוג חילוני ממוצע עם שניים/שלושה ילדים יחסוך בעזרת החוק הזה בין שלושים לחמישים אלף שקל. נשמע הרבה.. העניין הוא שזוג חרדי עשוי לחסוך ככה מאה אלף ויותר- מישהו צריך לממן את זה.. עכשיו- לא שיש לי משהו נגד החרדים והערבים, ממש לא, אבל כמדומני שכל המחאה היתה כדי להקל על מעמד הביניים שהוא לדברי המוחים עמוד התווך של הכלכלה כאן- ובסוף כדי לחסוך למעמד הביניים את הכסף הזה- מעמד הביניים יצטרך לממן בריבית דריבית. לכן כבר בזמן המחאה לא הבנתי את ההיגיון בדרישה הזו, ובטח לא עכשיו. במקרה הזה בטח שאי אפשר לבוא בטענות לביבי- שהרי זו היתה אחת הדרישות של המוחים- והוא נענה לדרישה זו, שכאמור אינני מבין את ההיגיון שבה מצד המוחים. זו באמת שאלת תם, ואשמח אם מישהו יאיר את עיני בהסבר הגיוני לזה.
- יניב 04/01/2012 10:35הגב לתגובה זוהחרדים משלמים היום תשלום סימלי, זה לא ממש משנה להם
- 1.דניאל רייש 04/01/2012 09:39הגב לתגובה זובסך הכל הסתפר

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.