מנכ"ל אקסלנס: "ב-2012 נחווה תשואות חיוביות יותר מ-2011"
אין ספק שהאינטנסיביות של רצף האירועים שחווינו ב-2011 יכלה להספיק לכמה שנים לפחות: הצרות בגוש היורו, המציאות הגיאופוליטית החדשה כתוצאה מהאביב הערבי, המחאה החברתית, וועדות לבדיקת הריכוזיות והתחרות במשק.
על רקע האירועים האלו ועוד רבים אחרים מנסים בכירי בית ההשקעות אקסלנס לסכם את השנה החולפת ולספק הצצה לשנה הבאה. דוד ברוך, מנכ"ל בית ההשקעות מציין כי "2012 תעמוד בסימן של המשך תהליך ההתאוששות במשק האמריקאי, מיתון מתמשך באירופה משולב במהלכי ייצוב פיננסיים והתמתנות בקצבי הצמיחה בשווקים מתעוררים. הערכתנו היא כי תרחיש הבסיס אינו משברי וכי מהלכי הייצוב יישאו פרי אם כי במחיר של האטה".
עוד מוסיף ברוך "אנו מצפים בתרחיש זה להתייצבות בשווקים במהלך המחצית הראשונה של השנה, והנכסים המנוהלים יגיבו בחיוב לכך ולהורדת הריבית. כמו כן, גל הפדיונות בקרנות הנאמנות ייעצר, התייצבות וריבית נמוכה יסיטו כספים מפיקדונות, קרנות כספיות וקרנות מק"מ לקרנות המסורתיות ברמות סיכון גבהות יותר ובכך ישפרו את הרווחיות שנשחקה ב-2011".
שלמה מעוז כלכלן ראשי של אקסלנס פותח את מסתכל על 2012 באופטימיות "הצמיחה בארה"ב תימשך עוד כ-5.5 שנים ללא הפרעה. אמריקה מגלה חיוניות שאין לאף מדינה אחרת". את האופטימיות הזו מסתמכת על זרם של נתוני מאקרו חיוביים שאותן מעוז מציין: "ירידה בגרעון התקציבי בחודשיים הראשונים של השנה התקציבית הנוכחית ב-55 מיליארד דולר ל-290.8 מיליארד דולר, הגרעון המסחרי בחודש אוקטובר ירד לשפל של שנה, הייצוא עלה בתשעת הרבעים האחרונים ב-29%, העלייה המהירה מזה 50 שנה, ירידה במספר המובטלים, במספר דורשי דמי אבטלה, התרחבות הפעילות בתעשיית השירותים, התרחבות פעילות החרושת, עליה חדה ברכישת כלי רכב מייצור מקומי ומייבוא, עליה בהתחלות הבניה, עליה במכירות הקמעונאיות וחידוש הירידה בשיעור החיסכון ל-3.6%, עליה במדד אימון הצרכנים, עליה במדד המשולב לפעילות המשק".
יניב חברון מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה התייחס לסיכוניים הגלובליים ולהשפעות המחאות הצרכניות. לגבי המשבר בגוש האירו אמר חברון "גוש האירו בדרך למיתון דו שנתי כאשר התפתחויות שליליות נוספות של משבר החובות עוד לפנינו. להערכתנו, מדינות הצנע ושיעור האבטלה הגבוה יכבידו על הצמיחה בשנתיים הקרובות. הסנטימנט העסקי והצרכני מצוי בשפל ועשוי לדכא את הביקושים להשקעה ולצריכה".
בהקשר של המחאה החברתית חברון לא רואה את הסוף "בינתיים יש שמעריכים כי המחאה דעכה והשפעותיה יתפוגגו בהמשך. אולם אנחנו סבורים כי היא רק החלה ובגל הבא היא תגיע ממעמד נמוך יותר ובעוצמה חזקה יותר".
- 7.בית המרקחת לטיפולים 25/12/2011 16:15הגב לתגובה זוידוע שמספר האגדות ב ארצות ערב יש לו מקום של כבוד רב ובנוסף הציבור אוהב להאמין לאגדות. אבל ש הציבור מבין ששוב עבדו עליו הוא גורר את מספר הסיפורים לכיכר המרכזית ושם.....את ההמשך שלמה יספר לכם באופן אישי אים הוא לא ניזרק עדיין מ אקסלנס
- 6.יאיר 25/12/2011 14:16הגב לתגובה זואיש לא יודע מה יהיה בשבוע הבא ואילו כל מיני " מומחים" באים לספר לי מה יהיה במשך שנת 2012.....ישראבלוף - זה כאן !!!!!!!!!!!!!!!!!
- אל דאגה 25/12/2011 15:14הגב לתגובה זורק כצת שקט מאירופה ותוך חודש עליות של 20%
- 5.איציק 25/12/2011 13:52הגב לתגובה זושאלה לשלמה מעוז: האם מנהלי התיקים לא עושים בכוונה ששנת 2011 תסתיים בשלילה כדי שב 2012 יהיו תשואות גבוהות ואז יקבלו על אותה שנה בונוס שמן. זה ההסבר היחיד שאני רואה בגלל הפער הגדול של כמעט 20% בין ארה" ב. הרי המצב בארץ הרבה יותר טוב מאשר ארה" ב. אודה לתשובתך.
- 4.עזבו אתכם 25/12/2011 13:30הגב לתגובה זותחכו לסקירות של אייל גורביץ, הוא תותח הפוך למניות ולשוק,ברגע שינתח לשלילה את פועלים,אפריקה,גזית ואחרות,פשוט קנו,רווחים בטוחים, בדוק, ראו כיל, ניפלאה.
- 3.מעוז צור ישועתי 25/12/2011 11:51הגב לתגובה זותיכון בית תפילתי כי אקסלנס את כספי על המוקד הקריבו ועמלות וגרעונות השביעוני. ולכן שלמה ומנכלי אקסלנס תודה יזבחו וכספי החוסכים לאבדון ילכו.
- 2.אי 25/12/2011 11:39הגב לתגובה זותשואות טובות יותר מ2011 עדיין יכולות להיות תשואות שליליות ב2012
- 1.דן חסכן 25/12/2011 11:30הגב לתגובה זואחרי ההתאוששות עדיין הגרפים יהיו נמוכים בהשוואה לתחילת 2010
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
