מנכ"ל אקסלנס: "ב-2012 נחווה תשואות חיוביות יותר מ-2011"
אין ספק שהאינטנסיביות של רצף האירועים שחווינו ב-2011 יכלה להספיק לכמה שנים לפחות: הצרות בגוש היורו, המציאות הגיאופוליטית החדשה כתוצאה מהאביב הערבי, המחאה החברתית, וועדות לבדיקת הריכוזיות והתחרות במשק.
על רקע האירועים האלו ועוד רבים אחרים מנסים בכירי בית ההשקעות אקסלנס לסכם את השנה החולפת ולספק הצצה לשנה הבאה. דוד ברוך, מנכ"ל בית ההשקעות מציין כי "2012 תעמוד בסימן של המשך תהליך ההתאוששות במשק האמריקאי, מיתון מתמשך באירופה משולב במהלכי ייצוב פיננסיים והתמתנות בקצבי הצמיחה בשווקים מתעוררים. הערכתנו היא כי תרחיש הבסיס אינו משברי וכי מהלכי הייצוב יישאו פרי אם כי במחיר של האטה".
עוד מוסיף ברוך "אנו מצפים בתרחיש זה להתייצבות בשווקים במהלך המחצית הראשונה של השנה, והנכסים המנוהלים יגיבו בחיוב לכך ולהורדת הריבית. כמו כן, גל הפדיונות בקרנות הנאמנות ייעצר, התייצבות וריבית נמוכה יסיטו כספים מפיקדונות, קרנות כספיות וקרנות מק"מ לקרנות המסורתיות ברמות סיכון גבהות יותר ובכך ישפרו את הרווחיות שנשחקה ב-2011".
שלמה מעוז כלכלן ראשי של אקסלנס פותח את מסתכל על 2012 באופטימיות "הצמיחה בארה"ב תימשך עוד כ-5.5 שנים ללא הפרעה. אמריקה מגלה חיוניות שאין לאף מדינה אחרת". את האופטימיות הזו מסתמכת על זרם של נתוני מאקרו חיוביים שאותן מעוז מציין: "ירידה בגרעון התקציבי בחודשיים הראשונים של השנה התקציבית הנוכחית ב-55 מיליארד דולר ל-290.8 מיליארד דולר, הגרעון המסחרי בחודש אוקטובר ירד לשפל של שנה, הייצוא עלה בתשעת הרבעים האחרונים ב-29%, העלייה המהירה מזה 50 שנה, ירידה במספר המובטלים, במספר דורשי דמי אבטלה, התרחבות הפעילות בתעשיית השירותים, התרחבות פעילות החרושת, עליה חדה ברכישת כלי רכב מייצור מקומי ומייבוא, עליה בהתחלות הבניה, עליה במכירות הקמעונאיות וחידוש הירידה בשיעור החיסכון ל-3.6%, עליה במדד אימון הצרכנים, עליה במדד המשולב לפעילות המשק".
יניב חברון מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה התייחס לסיכוניים הגלובליים ולהשפעות המחאות הצרכניות. לגבי המשבר בגוש האירו אמר חברון "גוש האירו בדרך למיתון דו שנתי כאשר התפתחויות שליליות נוספות של משבר החובות עוד לפנינו. להערכתנו, מדינות הצנע ושיעור האבטלה הגבוה יכבידו על הצמיחה בשנתיים הקרובות. הסנטימנט העסקי והצרכני מצוי בשפל ועשוי לדכא את הביקושים להשקעה ולצריכה".
בהקשר של המחאה החברתית חברון לא רואה את הסוף "בינתיים יש שמעריכים כי המחאה דעכה והשפעותיה יתפוגגו בהמשך. אולם אנחנו סבורים כי היא רק החלה ובגל הבא היא תגיע ממעמד נמוך יותר ובעוצמה חזקה יותר".
- 7.בית המרקחת לטיפולים 25/12/2011 16:15הגב לתגובה זוידוע שמספר האגדות ב ארצות ערב יש לו מקום של כבוד רב ובנוסף הציבור אוהב להאמין לאגדות. אבל ש הציבור מבין ששוב עבדו עליו הוא גורר את מספר הסיפורים לכיכר המרכזית ושם.....את ההמשך שלמה יספר לכם באופן אישי אים הוא לא ניזרק עדיין מ אקסלנס
- 6.יאיר 25/12/2011 14:16הגב לתגובה זואיש לא יודע מה יהיה בשבוע הבא ואילו כל מיני " מומחים" באים לספר לי מה יהיה במשך שנת 2012.....ישראבלוף - זה כאן !!!!!!!!!!!!!!!!!
- אל דאגה 25/12/2011 15:14הגב לתגובה זורק כצת שקט מאירופה ותוך חודש עליות של 20%
- 5.איציק 25/12/2011 13:52הגב לתגובה זושאלה לשלמה מעוז: האם מנהלי התיקים לא עושים בכוונה ששנת 2011 תסתיים בשלילה כדי שב 2012 יהיו תשואות גבוהות ואז יקבלו על אותה שנה בונוס שמן. זה ההסבר היחיד שאני רואה בגלל הפער הגדול של כמעט 20% בין ארה" ב. הרי המצב בארץ הרבה יותר טוב מאשר ארה" ב. אודה לתשובתך.
- 4.עזבו אתכם 25/12/2011 13:30הגב לתגובה זותחכו לסקירות של אייל גורביץ, הוא תותח הפוך למניות ולשוק,ברגע שינתח לשלילה את פועלים,אפריקה,גזית ואחרות,פשוט קנו,רווחים בטוחים, בדוק, ראו כיל, ניפלאה.
- 3.מעוז צור ישועתי 25/12/2011 11:51הגב לתגובה זותיכון בית תפילתי כי אקסלנס את כספי על המוקד הקריבו ועמלות וגרעונות השביעוני. ולכן שלמה ומנכלי אקסלנס תודה יזבחו וכספי החוסכים לאבדון ילכו.
- 2.אי 25/12/2011 11:39הגב לתגובה זותשואות טובות יותר מ2011 עדיין יכולות להיות תשואות שליליות ב2012
- 1.דן חסכן 25/12/2011 11:30הגב לתגובה זואחרי ההתאוששות עדיין הגרפים יהיו נמוכים בהשוואה לתחילת 2010

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
