שיעור המס שיחול על שבח מנכס מקרקעין שנרכש ב-1954
אדם רכש נכס מקרקעין בשנת 1954 ומוכר אותו בשנת 2011.
שאלה:
------------
אדם רכש נכס מקרקעין בשנת 1954 ומוכר אותו בשנת 2011. לפי סעיף 48א(ד) לחוק מיסוי מקרקעין, המס המקסימלי על הרווח הוא 19% בשנת 2011.
השאלות:
א. האם המס המקסימלי הוא על כל הרווח (לרבות הרווח האינפלציוני) או רק על השבח הריאלי? האם המוכר נהנה ממדרגות המס הנמוכות לפי סעיף 121(ב) עד תקרת ה-19% ומנקודות הזיכוי (הוא תושב ישראל, מעל גיל 60, אין לה הכנסה נוספת)?
ב. אם הוא מבצע פריסה של הרווח לפי סעיף 48א(ה)(1) לחוק מיסוי מקרקעין, האם עדיין ייהנה בכל שנה מתקרת מס של 19% לפי סעיף 48א(ד), או שאם בוחרים בפריסה מחשבים את המס לפי סעיף 48א(ב), כלומר לפני מדרגות המס הרגילות, ללא התקרה? (לפי סעיף 48א(ה)(1)(א) משתמע שהמס בפריסה יחושב לפי מדרגות המס, ללא תקרה. האם זה נכון?)
תשובה:
------------
סעיף 48א(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג 1963 (להלן: "החוק"), קובע כי במכירת נכס היסטורי, קרי נכס שיום רכישתו קדם ליום 31.3.1961, יכול הנישום ליהנות מהטבת מס, ולפיה המס לא יעלה על השיעור המרבי שנקבע בחוק בהתאם לשנת הרכישה, בשיעור שבין 13% ל-20% החל על השבח המגלם בחובו הן את השבח האינפלציוני והן את השבח הריאלי.
מנגנון הפריסה המוסדר בסעיף 48א(ה) לחוק, מאפשר לנישום לפרוס את השבח הריאלי בלבד על פני תקופה של עד ארבע שנות מס - המסתיימת בשנת המכירה. מטרתה של הפריסה היא להפחית את שיעור המס המשוקלל, תוך ניצול מדרגות המס השולי הקבועות בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה") ועדיין לא נוצלו בשל גובה ההכנסה בשנות המס הרלוונטיות, וכן את נקודות הזיכוי ככל שלא נוצלו. על נישום שטרם מלאו לו 60 שנים יחולו שיעורי המס לפי סעיף 121א לפקודת מס הכנסה, כאשר מדרגת המס המינימלית היא 30%, ועל נישום שמלאו לו 60 שנים יחולו שיעורי מס לפי סעיף 121ב לפקודה כאשר מדרגת המס המינימלית היא 10%.
כאשר מדובר בנכס היסטורי ניתן לחשב את המס בדרך של פריסה על פי שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודת מס הכנסה, ואולם אם המס הכולל בחישוב יעלה בפריסה על שיעור המס המוגבל, ניתן לבקש לחשב את המס לפי סעיף 48א(ד) לחוק על פי השיעור המוגבל.
המשיב - ממשרד מאיר מזרחי ושות', עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

.jpg)
הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות; מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי
פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.
החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- מה הזכויות שלכם בביטוח לאומי - מחשבון ושאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.