העקום השקלי - קעירות הקו שקובע את רווח המשקיעים

גיא מזרחי, מנהל השקעות בקרנות הנאמנות של מגדל שוקי הון, מתייחס לעקום השקלי ולאפשרות של רווח נאה בימים של אי וודאות
גיא מזרחי | (7)

אם מישהו מאיתנו זקוק להוכחה נוספת שהשווקים נמצאים בתקופה לא לגמרי נורמלית, בחינה קצרה של ההתרחשויות האחרונות בעקום השקלי תספק את הסחורה. מתחילת חודש אוגוסט ירד כל העקום בצורה חדה בד בבד עם ירידה בקעירותו. כתוצאה מכך נראה היום העקום השקלי כמעט ליניארי. פירושו של דבר, שציפיות הריבית לטווח הבינוני נמוכות מאשר בסיטואציה נורמלית וזה מצב שיכול בהחלט גם להקצין.

ברחבי העולם בתי השקעות העלו ל-50% את הסבירות שהעולם יגלוש חזרה למיתון. הפסימיים שביניהם העלו אותה אף ל-80%. במידה שהציפיות הפסימיות יתממשו, לא מן הנמנע שנקבל עקום קמור. במילים אחרות, עקום שישקף תשואות נמוכות בטווח הבינוני - קצר ושיפוע חד כלפי מעלה בטווח הארוך.

אם נתבונן על החודש האחרון נבחין כי החלק הרווחי ביותר על העקום היה כמובן חלקו הארוך של המח"מ. עם זאת, לא מומלץ להפוך החזקה באג"ח ארוך למרכיב העיקרי של החלק הסולידי בתיק ההשקעות. זאת, בשל רמת הסיכון הגבוהה של חלק זה בעקום.

מה לגבי האלטרנטיבות?

ובכן, החזקת מח"מ קצר לא מותירה מקום רב לרווחי הון, עד למח"מ של שנתיים האג"חים נסחרים אף מתחת לריבית בנק ישראל. לעומת זאת, בהחזקה במח"מ בינוני ישנה אפשרות לרווחי הון, והסיכון סביר ומתאים לחלקו הסולידי של התיק.

אך אליה וקוץ בה. בסיטואציה של עקום נורמלי נצפה כי החזקה ישירה במח"מ בינוני, תשיא רווחים גבוהים כשהשוק "מתהפך", הודות לירידה בקעירות העקום. אך אם נתבונן בעקום השקלי בתחילת חודש אוגוסט נראה כי מלכתחילה הייתה קעירות העקום נמוכה, לכן לא היה יתרון בהחזקה ישירה של מח"מ בינוני.

בעקבות כך ניתן להסיק, כי האסטרטגיה המתאימה ביותר לתקופה זו, שבה קשה להעריך לאן מועדות פניו של השוק, הינה החזקת מח"מ בינוני באופן סינטטי. כלומר, החזקה של אג"חים ארוכים ושל מק"מ בפרופורציות מתאימות כך שהמח"מ המשוקלל יעמוד על 2.5-3.5 שנים.

במידה שהתחזיות הפסימיות יתבדו, הכלכלה העולמית תחזור לפסים של צמיחה והריבית תשוב לעלות והנזק לאפיק הסולידי בתיק יתמתן בשל ההחזקה במח"מ הסינטטי. זאת, בשל הציפייה, כי קעירות העקום תלך ותגדל.

עלייה בקעירות העקום תפגע במישרין בתשואות המח"מ הבינוני כיוון שאלו יעלו ביותר מאשר תשואות האג"חים הקצרים והארוכים. לכן הנזקים שיגרמו ע"י החזקה ישירה יהיו גבוהים מאלו שיגרמו ע"י החזקה סינטטית, בעיקר לאור העובדה, כי בשל הליניאריות של העקום אין אנו משלמים פרמיה בעבור החזקה סינטטית של המח"מ.

מצד שני, אם התחזיות הפסימיות יתממשו והמצב בשווקים יגרע, נמשיך לראות ירידה של העקום כלפי מטה ואף מעבר לעקום קמור. במצב זה עשויה החזקה ישירה במח"מ בינוני להניב רווחים גבוהים יותר. מצב זה יתאפשר, אך ורק כאשר הקעירות תצטמצם. כלומר רק במידה שנקבל עקום קמור. עקום זה יתקבל אם המצב יורע באופן משמעותי, והמשקיעים יצפו כי לפנינו תקופה ארוכה שבה הריבית המוניטרית לא תחזור לרמה נורמלית כהגדרת בנק ישראל.

בכל מקרה, עודף התשואה במצב הזה יהיה זניח לעומת הנזק הפוטנציאלי במקרה של התאוששות. לכן, בתקופה כמו זו שאנו נמצאים בעיצומה, המתאפיינת באי וודאות גדולה, ובריבוי האיומים שעל הפרק, החזקה סינטטית של המח"מ השקלי נראית כפתרון מתאים.

ניתן לראות בגרף המצורף את המצב היום (הגרף האמצעי - כמעט ליניארי) ואת שני מצבי העולם כפי שתיארתי אותם.בגרף מס' 1 אנו רואים את עקום התשואות במצב של התאוששות במשק, כשקעירות העקום גדלה וכל העקום נע כלפי מעלה במקרה זה מי שמחזיק מח"מ בינוני ישירות עלול לרשום הפסד הון בגין עליית התשואות במח"מ זה.

בגרף 2 אנו רואים את עקום התשואות לאחר הרעה במצב, ניתן לראות כי העקום הפך להיות קמור. זה הוא עקום המאפיין מצב קיצוני בשווקים, מצב בו קיימת ציפייה כי הריבית תישאר נמוכה לאורך זמן רב.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    המושגים קמור,קעור הפוכים לשרטוט או שזה כירטוט (ל"ת)
    שמעון 02/09/2011 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לגיא 02/09/2011 17:23
    הגב לתגובה זו
    סינטטי. גם גלילים,גם שחרים,והרוב מק" מ. קונצרני מדדי קצר..קצת,הכי טוב!..לא סינטטי ולא בטיח..
  • 4.
    גיא מדוע להחזיק סינטטי בשלב זה שתשואת המק" מ (ל"ת)
    מגלמת ירידת ריבית? 02/09/2011 12:45
    הגב לתגובה זו
  • תשובה 02/09/2011 17:19
    הגב לתגובה זו
    הריבית לא תעלה בזמן הקרוב,מה יש להבין פה?!.. הוא אמר לך זאת בפירוש.
  • 3.
    הסבר לא מובן שכנראה מיועד לאנשי מקצוע בלבד (ל"ת)
    זה אתר כלכלי לציבור 02/09/2011 00:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעניין ומקצועי-ביזפורטל המשיכו כך (ל"ת)
    יעוץ השקעות 01/09/2011 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 01/09/2011 14:57
    הגב לתגובה זו
    מנסים לדחוף אותכם לקרנות שלהם. ראו הוזהרתם
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.