ההזדמנות שנוצרו באג"ח הקונצרני - 4 ניירות כדוגמה
חששות ממיתון עולמי שוב חוזרים לכותרות, הסנטימנט השלילי והתנודות הגבוהות בשווקים מעלים את רמת הפחד אצל המשקיעים. משבר חובות, הורדת דירוג, האטה בצמיחה, נתוני מאקרו מאכזבים, מחאות חברתיות, המצב המדיני והאירועים הביטחוניים הן רק חלק מהסיבות שגורמות לירידות בשווקים.
כאשר הסנטימנט שלילי, ידיעה שלילית - מורידה את השוק. לעומת זאת, ידיעה חיובית - כמעט ולא נותנת את אותותיה. לרובנו, התנהגות השווקים מזכירה את ימי המפולת של משבר 2008, המכונה משבר הסאב-פריים שתפס את החברות והמשקיעים לא מוכנים וללא יכולת תגובה.
משבר הסאב-פריים היה בעיקרו משבר בשוק הנדל"ן האמריקני, שזלג לסקטורים אחרים והתעצם בזכות הכלכלה הגלובאלית. משבר זה פגע בנזילות של חברות רבות ובעיקר בבנקים האמריקנים, דבר שהכניס את המשק לקיפאון.
קיפאון זה נמשך זמן לא רב וגרם לירידות חדות בשווקים והזדמנות השקעה תוך תיקון אגרסיבי, שגלש לתוך שנת 2009. אחת הסיבות המרכזיות לחלוף המשבר הייתה הזרמת כספים מסיבית של הממשלות בארה"ב ובאירופה לבנקים ולחברות ציבוריות נוספות, על מנת למנוע קריסה ופשיטת רגל רחבה של עסקים וחברות.
הפתרון של המשבר הקודם יצר בעצם את המשבר הנוכחי, החוב שעבר מהחברות למדינות, הגדיל משמעותית את הגרעון שלהן ומשברי החוב ממשיכים לפקוד את המדינות זו אחר זו. משבר 2008 הפתיע את השווקים לאחר מספר שנים של צמיחה מהירה. הריביות היו גבוהות, הבנקים לא היו ערוכים למשבר, ההפרשות לחומ"ס (חובות מסופקים) היו נמוכות, האשראי היה ממונף, הלווים היו בעייתיים וללא ביטחונות.
כיום, המצב הנוכחי שונה באופיו, מכיוון שחברות רבות התייעלו וצמצמו הוצאות ובימינו יושבות על הר מזומנים. החברות ממשיכות להרוויח, הריבית בעולם נמוכה וסביר להניח שלא תעלה בתקופה הקרובה. משקיע שניצל את הירידות במשבר 2008, קצר את הפירות במהלך 2009 עם רווחים גבוהים אודות לתיקון המהיר בשווקים. בד"כ כאשר מתחיל תיקון, הוא בא לידי ביטוי תחילה במניות הכבדות ובשוק האג"ח הקונצרני.
לאחרונה, אנו ערים לעליית תשואות וגידול חד במרווחים בין האג"ח הקונצרני לממשלתי. שוק האג"ח הממשלתי מסתמן כמקום מבטחים בתקופת משבר, יחד עם סביבת ריבית נמוכה שתומכת בו. עליית התשואות בשוק האג"ח הקונצרני והגידול במרווחים, גרמה להיווצרות הזדמנויות רבות בשוק זה.
בגל הירידות הנוכחי, הראשונות לחטוף היו אגרות החוב של חברות ההחזקה ובעיקר אגרות החוב של "חברות הטייקונים" והחברות הממונפות. אך הירידות החדות באגרות החוב של חברות ההחזקה, בוצעו ללא הבחנה. סימן ראשוני לכך שהמחירים בשוק כבר אטרקטיביים, ניתן למצוא בתופעה שחברות ובעלי השליטה בהן החלו ברכישה עצמית של אגרות חוב, פעילות זו אמורה להיות מואצת לאחר סיום תקופת פרסום הדוחות.
למשקיע עם מרווח נשימה ארוך, שיכול לספוג תנודתיות בתיק, כדאי לנצל הזדמנויות שנוצרו בשוק האג"ח הקונצרני ולרכוש בהדרגה. להלן מספר דוגמאות:
מדד תל בונד 60 - משקף תשואה פנימית של 4.5%+ הצמדה במח"מ 4.5. ניתן לבצע השקעה עקיפה באמצעות תעודות סל או קרנות סל.
מדד תל בונד שקלי - משקף תשואה פנימית של 5.95% במח"מ 3.7. ניתן לבצע השקעה עקיפה באמצעות תעודות סל או קרנות סל.
אג"ח של קבוצת דלק - אג"ח של הקבוצה נסחרות במרווח של כ-5% מעל אג"ח ממשלתי, סך הנכסים של החברה עומד על כ-16 מיליארד ש' מול חוב של כ-7 מיליארד ש'. התשואות של אג"ח השקליות נעות בין 8% בשקלי ל-6.5% בצמוד, במח"מ של 4 שנים.
סלקום - אג"ח של סלקום נסחרות במרווח של 2.5% מעל ממשלתי. סלקום אג"ח 4 נסחרת בתשואה של 4%+ הצמדה למח"מ 3.6.
דסק"ש / כור - החברות סובלות מירידות חדות במניית קרדיט סוויס, כור הקטינה חשיפה ע"י מימושים במניות קרדיט סוויס. אג"ח של כור ודסק"ש נסחרות בתשואה הגבוהה מ-10%, למשקיעים שמחפשים סיכון גבוה, מול תשואה גבוהה, ניתן לרכוש בתשואה דו ספרתית.
קרדן אן.וי - אג"ח של החברה נסחרות בתשואות של 8% צמוד, מרווח של 7% מעל ממשלתי, ניתן לחכות לתשואה דו ספרתית ולהיכנס בהדרגה. בנוסף, האג"ח של קרדן ישראל נסחר בתשואות של 6% במח"מ 2.6 ולאג"ח יש שעבוד על מניות החברה, עם מנגנון התאמה.
חשוב להדגיש, שלא ניתן לאמוד את ההשפעות הפסיכולוגיות של פאניקה בקרב משקיעים, אך לאחר הירידות האחרונות בשווקים מחירי המניות והאג"ח כבר מגלמים כניסה למיתון. לכן נדרשת מהמשקיעים המון סבלנות ואורך רוח. לאותם משקיעים בעלי יתרות מזומנים פנויות, כדאי להיכנס בהדרגה לשוק האג"ח הקונצרני ולקבע תשואות גבוהות לאורך זמן.
הכותב, אושר טובול סמנכ"ל מסחר מיטב טרייד ני"ע
- 3.אאורה אגח ב' שווה בדיקה בעקבות הבייבאק בחברה (ל"ת)משקיע 22/08/2011 19:22הגב לתגובה זו
- 2.dan 22/08/2011 12:39הגב לתגובה זותעיפו מבט שווה בדיקה
- 1.RONIT 22/08/2011 10:37הגב לתגובה זושל כמעט כל בתי ההשקעות , לקרנות עוקבות יש עדיפות מסוימת על תעודות סל ,שבהם יש תנודות חריפות .

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.