אחרי שנה קשה כ"כ למניות הביטוח, האם זה הזמן לקנות?
שנת 2011 מסתמנת כשנה שלילית עד כה בשוק ההון המקומי, כאשר המדדים המובילים איבדו כ-12% מתחילת השנה. הגדיל לעשות מדד חברות הביטוח שאיבד כ-22% מתחילת השנה והציג את הביצועים מהגרועים ביותר בבורסה המקומית. מניית מנורה ירדה בשיעור החד ביותר של 36% ו-4 החברות הגדולות הראל, מגדל, כלל והפניקס איבדו כ-20% כל אחת.
חברות הביטוח סבלו בשנה האחרונה מצירוף של מספר גורמים שליליים: שוק הון שלילי, עלייה בריבית המוניטארית, מדדי מחירים גבוהים, אסונות טבע בעולם, רגולציה מכבידה, ועלייה בתחרות בתחום החיסכון ארוך הטווח אשר הביאה לפגיעה קשה ברווחיות החברות. כעת, כדאי לבחון האם הירידה החריפה במניות הביטוח משקפות את כל החדשות הרעות, ולהעריך מה צפוי להן בעתיד.
נבחן חלק מהגורמים אשר השפיעו על מניות הסקטור ואשר היוו את הטריגרים לירידות החדות:
1.מגמה שלילית בשוק ההון: הכנסות חברות הביטוח תלויות במידה מסוימת בביצועי שוק ההון בו מושקע תיק הביטוח שלהם. ההכנסות העיקריות של חברות הביטוח מבוססות על דמי ניהול, וככל ששווי תיק הביטוח גדל כתוצאה מעליית ערך של המניות ואג"ח, כך הסכום האבסולוטי של ההכנסה שלהן גדל. אם נוסיף לכך את הפגיעה בפוליסות החדשות שמשתתפות ברווחים שם ההכנסות יורדות בצורה חדה אף יותר עם הירידות בשוק.
מרבית התיק הביטוחי מורכב מאג"ח ממשלתיות וקונצרניות, אשר סבלו מעליית תשואות וירידת מחיר. להערכתי, התשואות באג"ח נמצאות בנקודה שעליית התשואה האפשרית קדימה מוגבלת, כך שסביר יותר כי מכאן ישנו סיכוי קטן להמשך הפגיעה בהכנסות מירידת ערך תיקי הביטוח.
2.מדדי מחירים גבוהים: התחייבות חברות הביטוח למבוטחים צמודות למדד ומדדי מחירים גבוהים פוגעים ברווחיות החברות. מתחילת השנה מדדי המחירים הפתיעו פעם אחרי פעם כלפי מעלה. בראיה קדימה, ציפיות האינפלציה התמתנו מאוד בשבועות האחרונים ונמצאות ברמות של כ-2.6% ל-5 השנים הקרובות (מתחת לרף העליון של יעד הממשלה).
סביר להניח שאם בחודשים הקרובים לא נראה הפתעות גדולות כלפי מעלה במדדים, יהנו מכך חברות הביטוח. יחד עם זאת, זהו אחד מגורמי הסיכון הגדולים ביותר בעיני עבור חברות הביטוח ויש לשים לב שרמות המחירים נשארים ברמות סבירות.
3. עליה בריבית המוניטארית: כאן הפגיעה בחברות היא כפולה - ראשית, בעליית ריבית נפגעות אג"ח הממשלתיות, כאשר התשואה הגלומה בהן עולה (ראה נקודה 1). שנית, בכל הפוליסות הישנות (אלו שאינן משתתפות ברווחים) מחשבים את שווי הערך הגלום (EV - הערך הפנימי של תיק הביטוח) מהיוון של תזרימי דמי הניהול שצפויים להתקבל. את ההיוון נהוג לעשות לפי הריבית המוניטארית וכמובן שריבית גבוהה יותר מורידה את ערך ה-EV היום.
בהתאמה לציפיות האינפלציה להערכתי אין סבירות גבוהה להפתעה כלפי מעלה בקצב עליית הריבית בהמשך השנה, אך צריך להמשיך ולעקוב אחרי ציפיות האינפלציה.
4.אסונות טבע: חברות הביטוח חשופות דרך מבטחות המשנה, חברת כלל ספגה נזק כבד דרך מבטחת המשנה ברודגייט בעקבות אסונות הטבע ביפן ובניו זילנד, יש תהליך של עליית פרמיות במבטחות המשנה וכאמור אם לא "נתברך" באסונות טבע נוספים הרווחיות צפויה לגדול.
5.רגולציה: זאת מאיימת על חברות הביטוח פעמיים, פעם ראשונה מתוכניות רגולציה שמטרתן להגביר את התחרות בתחום החיסכון ארוך הטווח ולהפחית את דמי הניהול מה שכמובן יפגע בהכנסות חברות הביטוח.
ההצהרה על התוכניות נשמעו לכל שנת 2010. נכון לימים אלו אני לא רואה תוכנית אמיתית שיוצאת אל הפועל ומצליחה לגרום לירידה בדמי הניהול, מה גם שדמי הניהול הממוצעים של החברות אינם גבוהים, ויכולים לרדת בצורה משמעותית.
פעם שנייה מאיימת הרגולציה, ברצון המתגבר להפריד בין הנכסים הפיננסים והריאלים של החברות. החברות שהדבר רלוונטי לגביהן הן כלל והפניקס. מכירה של אחת הזרועות בחברות אלו סביר להניח שתתבצע באפסייד משמעותי ויתרום תרומה חיובית למחירי המניות.
לסיכום, שנת 2011 היא שנה קשה לסקטור הביטוח ומאופיינת בירידה בהכנסות הנובעת משוק הון שלילי, מדדים חיוביים, עלייה בריבית, אסונות טבע, הגברת התחרות ולחץ מצד הרגולטור. יחד עם זאת לאחר הירידות החדות במחירי מניות החברות, כמות החדשות הרעות שמאחורינו ועם צפי לשיפור בגורמים אשר הביאו לירידות השערים, נראה כי חשיפה לסקטור במחירים אלו אטרקטיבית.
גורם נוסף אשר יכול לתרום לעליית מחירי מניות הסקטור בטווח הקצר הוא עסקת המכירה של כלל ביטוח. אם זו תצא אל הפועל לפי מחיר של 100 ש' למניה ויותר, יוכח לשוק עסקאות אכן מתבצעות לפי ה-EV או קרוב אליו. מבין מניות הסקטור אנחנו מעדיפים את חברת הפניקס, ומעריכים כי בטווח הארוך תציג את הרווחיות הגבוהה ביותר בענף.
הכותב, גיא שקד, מנהל השקעות בחברת פרובידנס, אשר עוסקת בניהול תיקי השקעות למשקיעים פרטיים וחברות.
- 3.תהנה לבד מהפניקס המיתרסקת !!! (ל"ת)קליפ 06/08/2011 10:49הגב לתגובה זו
- 2.חזי 05/08/2011 14:01הגב לתגובה זויפגשו במדד היתר בקרוב. רק מניות הגז !
- 1.אבי.י 04/08/2011 13:42הגב לתגובה זוכלכ כך קל להרוויח כסף בבורסה לקנות בזול ולמכור ביוקר ועכשיו זול אז קדימה תמכרו כי אני מחכה בצד הקונה ומוכן לקנות בירידות חדות אח" כ אני ימכור לכם חזרה ביוקר, פראיירים !!!!!
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
