נסיכי הגאות והשפל: לאיזה אפיקים כדאי להיצמד במצבי קיצון?

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, סוקר אילו אפיקים כדאי להיצמד
רונן מנחם |

5 שנים חלפו מאז קרסו שתי קרנות הגידור של Bear Stearns שהשקיעו באג"ח מגובות במשכנתאות sub-prime וסחפו את העולם למשבר גדול, שהידרדר עוד לאחר קריסת Lehman Brothers בספטמבר 2008. כלכלת העולם שקעה לשפל חסר תקדים, אך גם יצאה ממנו במהירות מפתיעה.

בהזדמנות זו, שבתי ובדקתי אילו אפיקים צלחו תקופה זו בצורה הטובה ביותר (עד אמצע 2011), זאת כדרך להפיק לקחים אם ישנו תרחיש שפל - גאות כגון זו שחווינו. בטור זה אציג חלק מהממצאים.

סחורות - זהב

המשבר הגדול הניס משקיעים מנכסים נושאי סיכון. היציאה ממנו לוותה בחששות אינפלציוניים, בגלל הריביות הנמוכות. הזהב נתן מענה ב-2 המקרים ויצא המנצח הגדול: המתכת הנוצצת התייקרה כמעט 20% בממוצע שנתי וחשוב מכך - מחירה עלה בכל אחת מ-5 השנים.

מטבעות - יין יפני

למרות האטה בת שני עשורים וריבית אפסית, היין היפני נחשב מסורתית מטבע חוף מבטחים. בעת המשבר, מיהרו המשקיעים להצטייד בו והוא הוסיף לשוויו8% בממוצע שנתי. אם הבנקים המרכזיים בעולם לא היו מוכרים יין לאחר אסונות הטבע במארס, היה המטבע היפני עולה אף יותר.

אג"ח - "זבל" ומתעוררים

המשקיעים נסו לנכסים בטוחים. אך צניחת הריביות אילצה אותם לחזור לנכסים נושאי סיכון, שיגדילו את התשואה האפסית בשוק הסולידי. לכן, בשנתיים הראשונות עוד הוליכו האג"ח האמריקניות. אך אג"ח "זבל" (לא מדורגות) ושווקים מתעוררים עקפו אותן בסיבוב ויצאו המנצחות הגדולות באפיק.

מניות - מחפשים קטנות (עם סיפור)

המשבר גרר ירידות גורפות בשוקי המניות. מניות ערך (value) קרסו וסחפו עימן שמות גדולים. המשקיעים חיפשו חברות קטנות יותר, עם סיפור כלכלי, שלא קשורות למשבר ויתאוששו מהר כשהמצב יירגע. מניות צמיחה (growth) נהנו מכך ועלו בקצב דו ספרתי ב-3 השנים האחרונות.

סקטורים - יתרון קל למחזוריים

בעת המנוסה לערוצים בטוחים הציגו המגזרים הדפנסיביים (בריאות, תקשורת ומוצרי צריכה בסיסיים) ירידות נמוכות יותר, אך אחר כך המגזרים המחזוריים (תעשייה, חומרי גלם, טכנולוגיה ומוצרי צריכה בני קיימא) הגיבו להתאוששות הכלכלית והדביקו את הפער.

אזורי מטבע - מתעוררים

המשבר, שהחל במדינה המתקדמת ביותר בעולם, הוכיח פעם נוספת את איתנות המדינות המתעוררות הגדולות. בעבר הן נחשבו נקודות תורפה והחריפו משברים. אילו הפעם, הוליכו מדדי המניות שלהן וסיימו עם עלייה שנתית ממוצעת בת 13%, תוך עלייה ב-4 מ-5 השנים.

בשורה התחתונה

כשמשבר גדול גורר ירידת ריביות מזורזת, האפיקים הסולידיים ממהרים להתייקר ובלית ברירה התיאבון לסיכון חוזר. אפיקים עם רמות סיכון גבוהות יותר מנצחים, בסוף מחזור השפל והגאות, את הפחד והחששות. אולם, אם יתחולל שוב מחזור שפל - גאות לפני שהריביות ישובו לרמות נורמליות והגירעונות התקציביים יצומצמו, הדשדוש באפיקים הסולידיים עשוי להתארך, והחזרה לאפיקים עם רמות סיכון גבוהות תהיה איטית ומהוססת יותר.

*הסקירה התבססה על מדדים של Bank of America Merrill Lynch.

הכותב, רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.