ביהמ"ש העליון הורה לנתק את החשמל לסטודנטים בשתי דירות שפוצלו ל-18
מאבקה של עיריית תל אביב במפצלי הדירות נמשך.משנת 2009 הוחזרו לקדמותן 346 דירות והאגף לפיקוח על הבנייה בעירייה פועל נגד המפצלים באמצעי הדרקוני של ניתוק הדירות מתשתיות החשמל. אולם מה קורה כאשר שוכרי הדירות המפוצלת אינם מודעים לעובדה כי בעל הדירה החליט לחלקה בניגוד לחוק? לכתבה מורחבת בנושא ראה:
הסוגיה הגיעה לבית המשפט העליון לאחר שעיריית תל אביב החליטה לנתק את החשמל למבנה המצוי ברחוב פנחס רוזן בעיר בו שתי דירות חולקו ל-18 יחידות דיור. 8 סטודנטים השוכרים דירות בנכס הגישו עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים וביקשו שיינתן צו מניעה לניתוק החשמל. הצעירים טענו כי תקופת השכירות בנכס מסתיימת בחודש ספטמבר 2011 וכי הם לא ידעו שמדובר בדירות מחולקות. כמו כן טענו כי לא ניתנו להם התראות על ניתוק זרם החשמל ודרשו שיקבע שניתוק החשמל יבוצע רק לאחר תום תקופות השכירות.
שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר קבע כי "שקילת האינטרס הציבורי ובכלל זאת הצורך למנוע מבעלי המבנה להוסיף וליהנות ממנו על אף עבירות הבנייה שבוצעו בו, כנגד הנזק שייגרם למבקשים, מוביל למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. המבקשים יודעים מזה זמן רב על ההליכים המתנהלים בשל עבירות הבנייה שבוצעו ובפרט על היות ניתוק החשמל על הפרק לכל הפחות הם יודעים על כך מאז הגשת העתירה על ידם. בנסיבות אלה היה להם פרק זמן לא קצר להיערך ולמצוא פתרון חלופי". למרות העתירה, השופט דנציגר אפשר לדיירים פרק זמן נוסף להיערכות.
בראיון ל-Bizportal אמר השבוע דוד רבינוביץ', מנהל מחלקת הפיקוח על הבנייה בעיריית תל אביב: "חייבים לשמור על החוק ואם בעבר לא ידענו איך לטפל במפצלי הדירות באופן משפטי, אנחנו נוקטים כיום באמצעים מגוונים כדי למגר את התופעה. בעבר הגענו לדירות ואף אחד לא פתח את הדלת, אפילו הוצאנו צו כניסה מבית משפט, אך המשטרה לא כל כך רצתה לפרוץ את הדלת, אלא אם היה מדובר בעבירת סמים. כיום אנחנו מוציאים מכתב אזהרה אם שני תאריכים ואם לא מאפשרים לנו להכנס אנו דורשים מחברת חשמל לנתק את הזרם".
כתבות נוספות בנושא:
- 8.אתגר 13/07/2011 16:52הגב לתגובה זוהטענה לגבי תכנון ועומס על תשתיות היא בעייתית, הרי החוק לא מגביל את כמות האנשים המתגוררים בדירה. אם החוק היה מתייחס באמת למצוקת משאבים עירוניים הרי שגם משפחות ברוכות ילדים (חרדים למשל) מהווים עומס על התשתיות. משפחה של 8 נפשות בדירה או 8 סטודנטים הן נטל דומה על התשתיות. לגבי הטענה על עושק סטודנטים, הרי הסטודנטים עצמם מעוניינים להמשיך לגור בנכס ולא רק זאת אלא שבחרו לגור שם מרצונם החופשי (סביר להניח בשל תקציב מוגבל, אך עדיין יש באפשרותם לגור בעיר אחרת). לבסוף, נושא החנייה הכאוב - העירייה עצמה מצמצמת מקומות חנייה ברחבי העיר כחלק מעבודות השיפוץ הנרחבות ובמקביל מאפשרת את קיומם של חניונים במחירים מופקעים. לרוב הסטודנטים הללו אין כלל רכב. אני עצמי הייתי סטודנט עד לאחרונה וגר בדירה קטנה בתל אביב ללא רכב (אין איפה להחנות ואין טעם להוציא 600 שקלים בחודש למנוי בחניון). העירייה כרגיל מחפשת כסף קל.
- אלון 13/07/2011 17:10הגב לתגובה זואתם דואגים רק לחניה שלכם ולא לשום דבר אחר
- 7.אשדוד סיטי-מעוז המפצלים,בהיתר העיריה השאננה (ל"ת)משה 13/07/2011 13:50הגב לתגובה זו
- 6.הוא בצד של העיריות איכשהו? כך זכור לי! (ל"ת)דנציגרביץ 13/07/2011 13:26הגב לתגובה זו
- 5.קורמורן 13/07/2011 11:40הגב לתגובה זומוזר שביה" מ מקבל דרישת העיריה לניתוק חשמל בעוד שלגבי שוכרי דירות שאינם משלמים את שכר הדירה כנדרש, אין מתירים ניתוק חשמל ומים כמנוף לסילוקם מהנכס.
- צודק. צודק לחלוטין!!! (ל"ת)חסר דיור 19/07/2011 08:17הגב לתגובה זו
- 4.לב ארי 13/07/2011 10:54הגב לתגובה זולבנות דירות להשכרה לזמן מוגבל של חדר אחד עבור סטודנטים במחיר סביר בהתחשב בכך שיש קושי לסטודנט לממן את השכירות. גם המדינה תרוויח מכך וגם הסטודנט .
- 3.חולדאי נהנתן לקקן לעשירים (ל"ת)dor 13/07/2011 10:43הגב לתגובה זו
- 2.חסרי רגישות ! 13/07/2011 10:04הגב לתגובה זוכמה אטימות יש לרשויות במדינה? כמה חזירות. כמה ? אתם חכמים על חלשים ! הראה אותכם מול טייקונים שעושים בנכסי הציבור ככל העולה על רוחם ! נמאסתם ! אטומים ! לכו לעזאזל !
- א 13/07/2011 13:35הגב לתגובה זולמה לא נערכתם בהתאם?
- תגובה למס 2 13/07/2011 10:55הגב לתגובה זומה קשור חזירות...מדובר על עושק של סטונדנטים הרוצים לגור בכבוד....דירה שמחולקת ל8 דירות לא מאפשר מחייה תקינה אלא התעשרות של מפצלי הדירות. ולכן טוב עשתה המדינה בעניין. מספיק עם החזירות של מפצלי דירות...דירות של 16 מטר..חוצפנים. אני גרתי בדירה מפוצלת של 55 מטר וזה היה אסור כי יש קיר גבס ואין פרטיות מלאה...אז תחשבו מה זה לגור בדירות של 8 חדרים קטנים מדירה אחת.
- עמית 13/07/2011 10:26הגב לתגובה זויש מספיק ערים לכו למקום אחר. אין מקום חניה כי על דירה שיש מקסימום 2 רכבים. גרים 8 רכבים.... לכו לכו כבר !!!!
- 1.jak 13/07/2011 09:47הגב לתגובה זולא יתכן שאדם לא יכול לעשות בפנים הנכס שלו חלוקה כראות עיניו
- רון 14/07/2011 08:59הגב לתגובה זוחוק הוא חוק " וצריך להרוג אותם כשהם קטנים" כי אחרת יבוא יום ונגלה שפושע כזה או אחר שולט באופן " חוקי" בחוק ואני לא בטוח שלא אחרנו את הרכבת.
- צחי 13/07/2011 10:41הגב לתגובה זוערך הקניין הוא לא ערך מוחלט, ולגיטימי שהוא ייסוג מפני ערכים אחרים מתנגשים. תחשוב שבמקום שתי משפחות (נניח 4 אנשים במשפחה, סה" כ 8), גרים במקום 18 שוכרים (ואם תוסיף לחצי מהם חבר/ה שמתגורר איתם, וגם אם לא תחשיב אותם, מדובר ביותר מפי 2 אנשים מעל התכנון. אתה מצליח לחשב את השלכות הסטייה מהתכנון על גני הילדים, בתי הספר, חניות, מערכות ביוב, מים וכו' ?!?!?! וכל זה בשביל מה ? בשביל שאיזה בעל דירה מניאק ירוויח על הגב של כל השכנים והתושבים שמסביבו ?! אותם שוכרים לא יכולים לטמון ראשם בחול ולומר " לא ידענו" , לקחתם הימור, ועכשיו תשאו בתוצאות כמו גברים. מקווה שיינקטו הליכים פליליים ואזרחיים נגד בעל הדירה שהתנהג בחזירות. במקום לכעוס על בעל הדירה, אתה כועס על בית המשפט... וחבל. צחי.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
כ-73 מיליון שקל יועברו למשפחות חללי ונפגעי טרור, לאחר הליך עיקול וגבייה מהרשות הפלסטינית
לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה סכום שיא של 73 מיליון שקל, שהועברו לבאי כוח משפחות נפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים על כספי הרשות הפלסטינית במשרד האוצר; מדובר במימוש שורת פסקי דין שניתנו נגד הרשות הפלסטינית וארגון אש"ף, בגין פיגועים קשים שבוצעו
בישראל משנות ה-90 ועד ימינו
לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה 73 מיליון שקל עבור משפחות חללי ונפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים שהוטלו על כספי הרשות הפלסטינית המוחזקים במשרד האוצר. הכספים הועברו לבאי כוח המשפחות הזוכות בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו מכוח פסקי דין של בתי המשפט.
מערכת ההוצאה לפועל, הפועלת ברשות האכיפה והגבייה, גובה בין היתר חיובים שנפסקו בפסקי דין אזרחיים ועונשיים נגד מחבלים וארגוני טרור, לרבות פיצויים שנקבעו לטובת משפחות נפגעי טרור. מאחר שהמחבלים עצמם מרצים עונשי מאסר ממושכים, הליכי הגבייה נעשים באמצעות עיקולים על כספים שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם.
וכך, בעקבות העיקולים שהוטלו בתיקי ההוצאה לפועל על כספי הרשות הפלסטינית, הועברו בתקופה האחרונה 73 מיליון שקל ממשרד האוצר אל לשכת ההוצאה לפועל בירושלים. כספים אלה חולקו מידית לבאי כוח המשפחות שנפגעו בפיגועים השונים. הכספים שנגבו הועברו ל־11 תיקי הוצאה לפועל, שנפתחו על בסיס פסקי דין של בתי משפט ישראליים בגין אירועי טרור.
בין המקרים הבולטים שבהם הועברו כספים: פיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים ב-2001, שבו נרצחו 11 בני אדם. בשנת 2024 ניתן פסק דין נגד הרשות הפלסטינית וארגון השחרור הפלסטיני, ובו נפסק פיצוי לעיזבון הנרצחים בסך 10 מיליון שקל לפי חוק פיצוי נפגעי פעולות איבה. פיגוע נוסף שהועברו הכספים בעקבותיו, היה רצח של שלושה בני משפחה אחת בכביש 443, בפיגוע שבו חוליית מחבלים פתחה באש לעבר רכב שבו נסעו הורים, שתי בנותיהם ואחיה של האם. בפסק הדין נפסקו פיצויים ליורשי אחי האם בסך 4 מיליון שקל.
- מסלול הכסף של חיזבאללה - האם איראן תמשיך לתמוך בארגון הטרור?
- יהודי, ניצול שואה, מממן הפגנות אנטישמיות - המיליארדר ג'ורג' סורוס והקשר שלו להפגנות באוניברסיטאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, ישנו תיק המאחד 17 אירועי טרור שונים, בראשם הלינץ' ברמאללה מ-2000, שבו נרצחו שני חיילי מילואים ישראלים שנכנסו בטעות לעיר. סך של 24 מיליון שקל נגבו במסגרת תיק זה ותיקים נוספים שצורפו אליו. פיגוע הדקירה בסניף רמי לוי בשער בנימין מ-2016, שבו נפצע אזרח באורח קשה ונקבעה לו נכות לצמיתות. לתיק זה הועברו 7 מיליון שקל.
