תתחילו לחשוב ירוק: כך תרוויחו מסחר בהיתרי פליטת CO2
מאז ימי השיא של המהפכה התעשייתית לפני כ-150 שנה עלתה טמפרטורת כדור הארץ בממוצע ב-0.6-0.3 מעלות צלסיוס. מדענים צופים כי עד שנת 2100 היא תעלה בממוצע בין מעלה אחת ל- 3.5 מעלות נוספות.
התחממות זו, שמקורה בפליטות גזי חממה כתוצאה מפעילות אנושית, היא שגורמת לאירועי מזג אוויר קיצוניים כפי שהיינו עדים להם בשנים האחרונות. זאת, לצד עליית פני הים, היעלמות איים, הצפות שטחים נמוכים ומדבור של שטחים אחרים ובעקבות זאת, התפשטות מחלות ורעב ורעות חולות אחרות.
ב-2005 נכנס לתוקפו פרוטוקול קיוטו אשר במסגרתו מתחייבות 37 מדינות מפותחות לשאת בהפחתות הגדולות של הפליטות. במדינות כמו ארה"ב, יפן וגרמניה נקבעו מכסות להפחתה ברמות פליטת גזי חממה בתקופה שבין2012-2008 (תקופת המחויבות הראשונה) ביחס לרמת פליטתם בשנת 1990. מתוקף ההסכמים בינ"ל אלה קיבלו מספר ארגונים עולמיים סמכות להנפיק היתרי פליטה (Carbon Credit) שמוגבלים בכמות נקובה וידועה מראש, כל היתר כזה מאפשר למחזיק בו (מדינה או תאגיד עסקי) לפלוט טון אחד של פחמן דו חמצני (CO2).
היתרים האלו נסחרים בשווקים הבינלאומיים לפי מחיר שוק, ולפי הדו"ח האחרון של הבנק העולמי גדל השוק המדובר לגודל של 144 מיליארד דולר ויש שצופים ששווי השוק שלהם יגיע לכ-670 מיליארד דולר עד שנת 2013.
הקפיצה הגדולה במחזורי המסחר אירעה בשנתיים האחרונות לצד צמיחה של מספר זירות מסחר חדשות ביניהן בורסת הנגזרים הנחשבת של שיקגו. לא בכדי הולך וגדל העניין במסחר בהיתרי הפליטה.
בצד הביקוש נמצאים בעיקר חברות אשר לצורך תהליכי הייצור שלהן צריכות את היתרי הפליטה האלה, ממשלות שאוגרות אותם לצרכי מלאי או לצריכה שוטפת, ארגוני איכות סביבה שגם הם מעוניינים בהיתרים לצרכי מלאי ולעידוד פרויקטים שונים בעיקר בארצות מתפתחות. אין לשכוח את המשקיעים הפרטיים והברוקרים שנמצאים במשחק לשם הפקת רווח ספקולטיבי.
את צד ההיצע מספקות ממשלות הנהנות מעודפים, הן כתוצאה מחסכון בצריכה העצמית והן מהשקעות בפרויקטים לעידוד החיסכון במדינות מתפתחות ש"מזכות" אותן בהיתרים נוספים, עסקים וחברות שלא ניצלו את ההקצאה שניתנה להם כתוצאה מהתייעלות בייצור והקטנת הפליטה בפועל. ארגוני איכות סביבה, שמזוכים בקרדיט כתוצאה מפעילותם. וכמובן, משקיעים פרטיים וברוקרים שמחזיקים במלאי לצרכי מסחר ורווח.
סוחרים שמאמינים שמגמת ההתייעלות של הפירמות נמצאת בעלייה ועקב כך יווצרו בשוק עודפי היצע, יפתחו פוזיציית שורט על ההיתרים. מנגד, מי שסבורים כי מגמת ההתאוששות בכלכלה העולמית תימשך ושקיבולת הייצור של החברות בעולם תמשיך לעלות יעדיף להיות בפוזיציית לונג המשקפת מחסור בהיתרי פליטה.
מצ"ב גרף המתאר את התפתחות מחיר היתר הפליטה (חוזה הפוקע בדצמבר 2011) משנת 2008 ועד היום:
*לקוח מאתר בלומברג
המחיר נקוב באירו (לטון פליטת CO2 ) והמכפיל הוא 1000, כך שכל חוזה שווה ערך לכ-10500 אירו. שימו לב לקורלציה לשוקי המניות ולרמת התנודתיות הגבוהה שטומנת בחובה אפשרות להפקת רווחים מהמסחר.
לסיכום, שוק המסחר בהיתרי פליטת CO2 פותח בפנינו עולם שלם של אפשרויות בשל הצמיחה המדהימה בהיקפי המסחר וההתעניינות הרבה מצד סוחרים וברוקרים רבים ברחבי העולם. כדי להשתתף במסחר בהיתרים יש לפנות לברוקר שיש ברשותו גישה לזירת המסחר, לפתוח חשבון השקעות רלוונטי, להפקיד בחשבון הברוקר סכום שישמש כ"בטחונות" ולהתחיל לסחור.
היום אפשר לסחור בחוזים על היתרי פליטה הפוקעים בדצמבר 2011 ודצמבר 2012. הדובדבן שבקצפת הוא שהתמורה מעודפי הביקוש, אם ישנם, מנותבת לארגוני הסביבה הבינ"ל ומושקעת חזרה בפרויקטים רלוונטיים לעניין, כך שבסופו של דבר יוצא שכולנו מרוויחים.
יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.
- 5.יופי של כתבה (ל"ת)ערן 12/07/2011 12:16הגב לתגובה זו
- 4.כל הכבוד על הנושא " החם" (כפל לשון) שבחר הכותב (ל"ת)פרחי 12/07/2011 11:50הגב לתגובה זו
- 3.בושה שהמלצת על האגח של ארקו,אתם תקועים שם (ל"ת)שמעון 12/07/2011 10:59הגב לתגובה זו
- 2.יפה מעניין וירוק (ל"ת)אלעד 11/07/2011 19:37הגב לתגובה זו
- 1.חושבת ירוק 11/07/2011 16:48הגב לתגובה זוכמה טוב שמדי פעם מרעננים את הדעות בביזפורטל עם משהו קצת שונה ומקורי ואפילו חשוב, עם כל הכבוד לנדל" ן, אג" ח קונצרניות וחיפושי נפט, כמובן
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
