מחפש מקלט ממשבר גלובאלי עתידי? הוא נמצא מתחת לאף

קרן צדוק, מנהלת השקעות בקרנות הנאמנות של מגדל שוקי הון, כותבת על השפעת החוב היווני על כלכלות מדינות העולם
קרן צדוק | (13)

בחודשיים הקרובים אמורה יוון לשלם חובות בסך של כ-13 מיליארד אירו. הסיוע, אותו היא ממתינה לקבל מקרן המטבע (12 מיליארד אירו) הוא אוויר לנשימה בשבילה והיא צריכה אותו ממש כדי לשרוד.

משבר החובות של יוון האיר פן מעניין במציאות הכפר הגלובלי בו אנו חיים. תראו כיצד, מבלי משים, הפכו השווקים בכל רחבי העולם רגישים למה שקורה במדינה קטנה שאיננה משמעותית משום אספקט כלכלי: לא מבחינת ייצור ולא מבחינת יצוא או צמיחה.

משקלה של כלכלת יוון בכלכלה העולמית עומד על כ-0.5% ובכל זאת, הבעיות שלה הפכו לנחלתן של המדינות החזקות ביותר בעולם.אפילו הסינים, כפי שהתבשרנו אתמול בערב, החליטו לשלוח את היד לכיס ולעזור להניע מחדש את גלגלי הכלכלה היוונית למרות שלכאורה אין להם כל קשר. כך קרה שמאפייני כלכלת השוק המודרנית הפכו משבר חוב מקומי לסוגיה מהותית: עד היכן מגיעה הערבות ההדדית בין שותפות סחר?

תוואי הקשרים הצפוף בין מדינות העולם הביא לכך שהן סוחפות זו את זו באותה מידה של התלהבות לפרקים של צמיחה, שגשוג ומשברים כלכליים. נגיד הבנק המרכזי האירופי (ECB), טרישה, היטיב לבטא את החשש, כאשר בנאומו האחרון התייחס לאופציה של "הידבקות" המערכת הפיננסית האירופית במשבר החוב היווני. אגב, ההידבקות לא כוללת רק את הבנקים בצרפת ובגרמניה שהם עיקר מחזיקי החוב היווני. לדיפולט של היוונים חשופים גם בנקים מחוץ לאיחוד, הבנקים האנגלים למשל וגם כמה קרנות גידור, בעיקר אמריקאיות, שתמחרו את הסיכון הזה קצת אחרת מהשווקים.

בנוסף, לא ניתן להתעלם מהעובדה המצערת שיוון איננה בודדה במערכה ומיד אחריה ברשימה המפוקפקת הזו נמצאות מדינות כמו אירלנד, פורטוגל, ספרד ואף איטליה, שגם היא רחוקה מיציבות פיסקלית. אף שווקי ביטוח האג"חים, המוכרים יותר בשם CDS, נתונים כיום ללחצים בעניין וגם אם לא נגיע לכדי משבר שיאלץ אותן לחתוך משמעותית ברווחיהן, נגיע, במקרה הטוב, למצב שבו נוסחאות תמחור הביטוח יתאימו את עצמן למצב החדש.

ההחלטה, שנראית כמעט בלתי נמנעת, לבצע איזושהי "תספורת" לבעלי החוב, בכפוף לאישור צעדי ההתייעלות שעל יוון לנקוט, תשפיע גם על הותרת או הורדת דירוג החוב שלה. לכן, מדובר בהחלטה מהותית לכל המערכת. שאפילו בטרם נתקבלה, כבר מעוררת שאלות חברתיות ומוסריות כמו: עד כמה מדינה צריכה לתמוך בשכנתה על חשבון אזרחיה שלה? עד כמה ניתן לחייב מדינות אחרות לשאת בנטל? ומעל לכל ,האם לא הגיעה העת להגות תוכנית שיקום סוציאלית וסיעודית למדינות?

הכפר הגלובלי בו אנו חיים לא מאפשר לנו להתעלם מהקשרים האינטנסיביים בין מדינות ויבשות. היום, זה כבר נכון לכל השקעה. העובדות בשטח מדברות בעד עצמן: מערכת הפיננסים מתכנסת לעבודה תחת כללים דומים (כללי באזל 1 ו-2), המערכת המוניטארית משולבת (שערי מטבעות וריביות מתואמים) ומערכות המסחר מתהדקות בתחומים כמו מזון, אנרגיה וידע טכנולוגי.

לכן, בתקופה בה משקיעים רבים, מוסדיים בעיקר, בוחרים להסיט השקעות לחו"ל, חשוב לבדוק היטב לא רק להיכן מייצאת המדינה וממי היא מייבאת, אלא היכן מושקעים כספי התושבים המקומיים כולל כספי הפנסיה? והיכן השקיעו קרנות הגידור שם את כספן?

שאלה פרקטית אחרת שעולה פתאום היא, האם ניתן עדיין למצוא מדינות מוטות השקעות מבית? מדינות צומחות שחשופות פחות להשפעות גלובליות? ובכן יש לפחות דוגמה אחת כזו, ארצנו הקטנטונת למשל. הנטייה הטבעית של המשקיע הישראלי להשקיע בשוק המקומי הביאה לכך שמשברים גלובאליים קצת פסחו עלינו או לפחות ערכו ביקור יחסית קצר. את אותו הדבר אפשר להגיד גם על החשיפה המקומית לאג"ח של ממשלת יוון, פורטוגל, ספרד וכו'. מדובר בחשיפה זניחה וכל קריסה שתהיה, אם תהיה, צפויה לחלוף עלינו בקלות ובמהירות יחסית.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    מה הקשר בין נושא הכתבה לתוכנה?? אין! נאדא! (ל"ת)
    קורא ותיק 28/06/2011 10:38
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מושיקו 28/06/2011 09:41
    הגב לתגובה זו
    תנסי את לחיות שנה ללא מוסיקה יוונית, סלט יווני, גבינות יווניות. חיי העולם המערבי תליות ביוון.אז נכון ששווה לראות נקמה יהודית לחנוכה (בגללכם אנחנו צריכים לאכול 8 ימים רק שמן, חכו חכו, הנה זמן הפרעון הגיע) אבל בלי דאלאראס? באמת...
  • 11.
    מדינת הקוטג' 28/06/2011 09:23
    הגב לתגובה זו
    מסכים כי מרבית האמור זה שטויות וגם אני הרגשתי לא נוח עם העובדה שהיא מנהלת לי את הכסף, אבל נראה לי שכולנו מסכימים שיש גרעין של אמת בדבריה. הסיבה היא שהארץ זו שכונה אחת גדולה ומתפתחת תרבות המזכירה את התרבות האמריקאית של מעין אמנה חברתית של צריכה ואפס חסכון לטווח ארוך. ואם כל אחד מאיתנו ימשיך למלא את חלקו בחגיגה הזו אז נכונו לנו עוד לפחות כמה שנים של חגיגה עד שכל העסק יתפוצץ לנו בפנים כמו שקרה מעבר לים.
  • 10.
    יגאל 27/06/2011 23:02
    הגב לתגובה זו
    המקלט-אגח צמוד לטווח בינוני
  • 9.
    רונית 27/06/2011 22:57
    הגב לתגובה זו
    להקים מנגנון לטיפול גלובלי בבעיות. ממש מתבקש
  • 8.
    אייל 27/06/2011 21:17
    הגב לתגובה זו
    איך כל קריסה תחלוף במהירות??? אם הגוש יתפרק לא נרגיש את זה??? מי נותן לה לנהל כסף??? חוץ מזה שגרמניה ממש אבל ממש לא דואגת ליוון על חשבון האזרחים שלה. היא דואגת לעצמה על חשבון האזרחים שלה כי אם דיפולט של יוון יגרור דיפולט של מדינות אחרות, אז המשבר של 2009 (השנה שבה הכלכלה התכווצה ב-5%) יראה כמו פיקניק. חוץ מזה כל הטור הזה הוא גיבוב של כלום ושום דבר. מה זה מערכת סיעודית למדינות? חוץ מזה סין צומחת ב-10% לשנה וביא מושקעת בכל העולם ואחותו. בקיצור, שטויות.
  • 7.
    רוני 27/06/2011 18:33
    הגב לתגובה זו
    לשים שם קצת כסף. המחירים מגלמים פשיטת רגל. לאחר שהכל יירגע- מה שתעשי על הכסף שלך יהיה פי עשר יותר מכל השקעה אחרת. וכן- כמובן- לשים את הכסף בישראל בפקדונות, כי כאן יש בועה...... כך גם תפזרי סיכונים וכך גם תוכלי לנצל את הסיכויים.
  • 6.
    שוטה הכפר 27/06/2011 18:15
    הגב לתגובה זו
    אז למה מגדל לא קונה מנות בארץ? ראו מה אמר וינשטיין לפני כחודש חודשיים בקיצור מגדל .....
  • 5.
    חובבנית (ל"ת)
    שכונה 27/06/2011 17:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מילים כדורבנות........ (ל"ת)
    דאלאק 27/06/2011 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אי 27/06/2011 15:49
    הגב לתגובה זו
    אוי ואבוי אם גם את רואה בישראל אי של יציבות שעם כמה טילים לתל אביב הכלכלה תתפרק והדולר יגיע ל5 שקלים והישראלים ירוצו לשים את כספם אצל הגויים
  • 2.
    י' 27/06/2011 15:24
    הגב לתגובה זו
    אג" חים ומניות מקומיות
  • 1.
    ש.מ. 27/06/2011 10:30
    הגב לתגובה זו
    מילים כדורבנות ככה מתנהלת בחוכמה מנהלת השקעות נבונה וטובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.