מחפש מקלט ממשבר גלובאלי עתידי? הוא נמצא מתחת לאף
בחודשיים הקרובים אמורה יוון לשלם חובות בסך של כ-13 מיליארד אירו. הסיוע, אותו היא ממתינה לקבל מקרן המטבע (12 מיליארד אירו) הוא אוויר לנשימה בשבילה והיא צריכה אותו ממש כדי לשרוד.
משבר החובות של יוון האיר פן מעניין במציאות הכפר הגלובלי בו אנו חיים. תראו כיצד, מבלי משים, הפכו השווקים בכל רחבי העולם רגישים למה שקורה במדינה קטנה שאיננה משמעותית משום אספקט כלכלי: לא מבחינת ייצור ולא מבחינת יצוא או צמיחה.
משקלה של כלכלת יוון בכלכלה העולמית עומד על כ-0.5% ובכל זאת, הבעיות שלה הפכו לנחלתן של המדינות החזקות ביותר בעולם.אפילו הסינים, כפי שהתבשרנו אתמול בערב, החליטו לשלוח את היד לכיס ולעזור להניע מחדש את גלגלי הכלכלה היוונית למרות שלכאורה אין להם כל קשר. כך קרה שמאפייני כלכלת השוק המודרנית הפכו משבר חוב מקומי לסוגיה מהותית: עד היכן מגיעה הערבות ההדדית בין שותפות סחר?
תוואי הקשרים הצפוף בין מדינות העולם הביא לכך שהן סוחפות זו את זו באותה מידה של התלהבות לפרקים של צמיחה, שגשוג ומשברים כלכליים. נגיד הבנק המרכזי האירופי (ECB), טרישה, היטיב לבטא את החשש, כאשר בנאומו האחרון התייחס לאופציה של "הידבקות" המערכת הפיננסית האירופית במשבר החוב היווני. אגב, ההידבקות לא כוללת רק את הבנקים בצרפת ובגרמניה שהם עיקר מחזיקי החוב היווני. לדיפולט של היוונים חשופים גם בנקים מחוץ לאיחוד, הבנקים האנגלים למשל וגם כמה קרנות גידור, בעיקר אמריקאיות, שתמחרו את הסיכון הזה קצת אחרת מהשווקים.
בנוסף, לא ניתן להתעלם מהעובדה המצערת שיוון איננה בודדה במערכה ומיד אחריה ברשימה המפוקפקת הזו נמצאות מדינות כמו אירלנד, פורטוגל, ספרד ואף איטליה, שגם היא רחוקה מיציבות פיסקלית. אף שווקי ביטוח האג"חים, המוכרים יותר בשם CDS, נתונים כיום ללחצים בעניין וגם אם לא נגיע לכדי משבר שיאלץ אותן לחתוך משמעותית ברווחיהן, נגיע, במקרה הטוב, למצב שבו נוסחאות תמחור הביטוח יתאימו את עצמן למצב החדש.
ההחלטה, שנראית כמעט בלתי נמנעת, לבצע איזושהי "תספורת" לבעלי החוב, בכפוף לאישור צעדי ההתייעלות שעל יוון לנקוט, תשפיע גם על הותרת או הורדת דירוג החוב שלה. לכן, מדובר בהחלטה מהותית לכל המערכת. שאפילו בטרם נתקבלה, כבר מעוררת שאלות חברתיות ומוסריות כמו: עד כמה מדינה צריכה לתמוך בשכנתה על חשבון אזרחיה שלה? עד כמה ניתן לחייב מדינות אחרות לשאת בנטל? ומעל לכל ,האם לא הגיעה העת להגות תוכנית שיקום סוציאלית וסיעודית למדינות?
הכפר הגלובלי בו אנו חיים לא מאפשר לנו להתעלם מהקשרים האינטנסיביים בין מדינות ויבשות. היום, זה כבר נכון לכל השקעה. העובדות בשטח מדברות בעד עצמן: מערכת הפיננסים מתכנסת לעבודה תחת כללים דומים (כללי באזל 1 ו-2), המערכת המוניטארית משולבת (שערי מטבעות וריביות מתואמים) ומערכות המסחר מתהדקות בתחומים כמו מזון, אנרגיה וידע טכנולוגי.
לכן, בתקופה בה משקיעים רבים, מוסדיים בעיקר, בוחרים להסיט השקעות לחו"ל, חשוב לבדוק היטב לא רק להיכן מייצאת המדינה וממי היא מייבאת, אלא היכן מושקעים כספי התושבים המקומיים כולל כספי הפנסיה? והיכן השקיעו קרנות הגידור שם את כספן?
שאלה פרקטית אחרת שעולה פתאום היא, האם ניתן עדיין למצוא מדינות מוטות השקעות מבית? מדינות צומחות שחשופות פחות להשפעות גלובליות? ובכן יש לפחות דוגמה אחת כזו, ארצנו הקטנטונת למשל. הנטייה הטבעית של המשקיע הישראלי להשקיע בשוק המקומי הביאה לכך שמשברים גלובאליים קצת פסחו עלינו או לפחות ערכו ביקור יחסית קצר. את אותו הדבר אפשר להגיד גם על החשיפה המקומית לאג"ח של ממשלת יוון, פורטוגל, ספרד וכו'. מדובר בחשיפה זניחה וכל קריסה שתהיה, אם תהיה, צפויה לחלוף עלינו בקלות ובמהירות יחסית.
- 13.מה הקשר בין נושא הכתבה לתוכנה?? אין! נאדא! (ל"ת)קורא ותיק 28/06/2011 10:38הגב לתגובה זו
- 12.מושיקו 28/06/2011 09:41הגב לתגובה זותנסי את לחיות שנה ללא מוסיקה יוונית, סלט יווני, גבינות יווניות. חיי העולם המערבי תליות ביוון.אז נכון ששווה לראות נקמה יהודית לחנוכה (בגללכם אנחנו צריכים לאכול 8 ימים רק שמן, חכו חכו, הנה זמן הפרעון הגיע) אבל בלי דאלאראס? באמת...
- 11.מדינת הקוטג' 28/06/2011 09:23הגב לתגובה זומסכים כי מרבית האמור זה שטויות וגם אני הרגשתי לא נוח עם העובדה שהיא מנהלת לי את הכסף, אבל נראה לי שכולנו מסכימים שיש גרעין של אמת בדבריה. הסיבה היא שהארץ זו שכונה אחת גדולה ומתפתחת תרבות המזכירה את התרבות האמריקאית של מעין אמנה חברתית של צריכה ואפס חסכון לטווח ארוך. ואם כל אחד מאיתנו ימשיך למלא את חלקו בחגיגה הזו אז נכונו לנו עוד לפחות כמה שנים של חגיגה עד שכל העסק יתפוצץ לנו בפנים כמו שקרה מעבר לים.
- 10.יגאל 27/06/2011 23:02הגב לתגובה זוהמקלט-אגח צמוד לטווח בינוני
- 9.רונית 27/06/2011 22:57הגב לתגובה זולהקים מנגנון לטיפול גלובלי בבעיות. ממש מתבקש
- 8.אייל 27/06/2011 21:17הגב לתגובה זואיך כל קריסה תחלוף במהירות??? אם הגוש יתפרק לא נרגיש את זה??? מי נותן לה לנהל כסף??? חוץ מזה שגרמניה ממש אבל ממש לא דואגת ליוון על חשבון האזרחים שלה. היא דואגת לעצמה על חשבון האזרחים שלה כי אם דיפולט של יוון יגרור דיפולט של מדינות אחרות, אז המשבר של 2009 (השנה שבה הכלכלה התכווצה ב-5%) יראה כמו פיקניק. חוץ מזה כל הטור הזה הוא גיבוב של כלום ושום דבר. מה זה מערכת סיעודית למדינות? חוץ מזה סין צומחת ב-10% לשנה וביא מושקעת בכל העולם ואחותו. בקיצור, שטויות.
- 7.רוני 27/06/2011 18:33הגב לתגובה זולשים שם קצת כסף. המחירים מגלמים פשיטת רגל. לאחר שהכל יירגע- מה שתעשי על הכסף שלך יהיה פי עשר יותר מכל השקעה אחרת. וכן- כמובן- לשים את הכסף בישראל בפקדונות, כי כאן יש בועה...... כך גם תפזרי סיכונים וכך גם תוכלי לנצל את הסיכויים.
- 6.שוטה הכפר 27/06/2011 18:15הגב לתגובה זואז למה מגדל לא קונה מנות בארץ? ראו מה אמר וינשטיין לפני כחודש חודשיים בקיצור מגדל .....
- 5.חובבנית (ל"ת)שכונה 27/06/2011 17:06הגב לתגובה זו
- 4.מילים כדורבנות........ (ל"ת)דאלאק 27/06/2011 15:50הגב לתגובה זו
- 3.אי 27/06/2011 15:49הגב לתגובה זואוי ואבוי אם גם את רואה בישראל אי של יציבות שעם כמה טילים לתל אביב הכלכלה תתפרק והדולר יגיע ל5 שקלים והישראלים ירוצו לשים את כספם אצל הגויים
- 2.י' 27/06/2011 15:24הגב לתגובה זואג" חים ומניות מקומיות
- 1.ש.מ. 27/06/2011 10:30הגב לתגובה זומילים כדורבנות ככה מתנהלת בחוכמה מנהלת השקעות נבונה וטובה

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון
זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של
67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות
של הפעילות.
על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול
של הנפקה.
האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?
"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי.
- הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".
מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?
"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".
מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?

הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
ההכנסות הסתכמו ב-4.7 מיליארד שקל, לעומת כ-4.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון - קצב הצמיחה מאט, אבל החברה קיבלה הזמנות גדולות אחרי הרבעון
רפאל מערכות לחימה מדווחת על מכירות בהיקף של 4,735 מיליון שקלים, עליה של כ-20.4% מהתקופה המקבילה אשתקד, הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. בהשוואה לרבעון קודם מדובר על צמיחה נמוכה יחסית - מ-4.62 מיליארד שקל - כלומר כ-2%. בולט יותר הצבר שהגיע בסוף הרבעון הראשון ל-67 מיליארד שקל וירד ל-65.7 מיליארד שקל.
היקף המכירות במחצית הראשונה עמדו על 9,358 מיליון שקל, עלייה של 19.5% לעומת מחצית מקבילה. ההזמנות במחצית הגיעו לסך של 11,359 מיליון שקל, לעומת 14,259 מיליון שקל במחצית המקבילה. הרווח הנקי במחצית הראשונה עומד על 612 מיליון עלייה של כ-68% מהרווח במחצית הראשונה של השנה. הנהלת רפאל מדגישה את העלייה בצבר ביחס לשה קודמת, אז הוא עמד על 59 מיליארד שקל, אך כאמור ביחס לרבעון קודם יש ירידה.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: ״רפאל מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם תוצאות כספיות מרשימות, עלייה של עשרות אחוזים במכירות וביקוש שיא למערכותיה בארץ ובעולם. מלחמת "חרבות ברזל" בכלל ומבצע "עם כלביא" בפרט, המחישו את תרומתה של רפאל לביטחון הלאומי ואת עליונותה הטכנולוגית בשדה הקרב. ההישגים המבצעיים הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים בנחישות ובמסירות יומיומית כדי לשרת את מדינת ישראל מתוך כוונה להוות נדבך משמעותי בביטחונה, להיות תמיד בקדמת הטכנולוגיה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני מברך על כך שהעשייה הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "בסיכום החציון הראשון של השנה, רפאל מציגה המשך של מגמת הצמיחה המהירה של החברה. רפאל עמדה באופן מלא ביעדיה העסקיים בחציון זה. מערכות רפאל במבצע "עם כלביא" בהגנה, בהשגת העליונות האווירית והמודיעינית ובהתקפה פעלו בהצלחה יוצאת דופן והביאו לידי ביטוי את תרומתה המכרעת של רפאל לעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל. רפאל הגבירה את השקעתה בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים מתקדמים, תוך השקעה רבה בתשתיות המדעיות ופיתוח יכולות פורצות דרך כגון מערכת הלייזר רב-העוצמה "מגן אור". רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות והיא קלטה מאז תחילת השנה מאות עובדים חדשים בכל רחבי מדינת ישראל. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי. קבוצת רפאל הכוללת עשרות חברות בארץ ובעולם, תמשיך להוביל ולהביא יתרון מבצעי וטכנולוגי מכריע לשותפנו בארץ ובעולם".
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזמנה גדולה מגרמניה
אתמול דיווחה החברה כי הפרלמנט הגרמני אישר את רכישת 90 פודי תצפית והכוונה מדגם Litening 5 מתוצרת רפאל עבור מטוסי ה-Eurofighter Typhoon. מהלך זה ממחיש את השותפות ארוכת השנים בין רפאל וגרמניה ואת האמון במערכות רפאל, במקביל למגמה גלובלית לאימוץ סנסורים רב‑גליים ויכולות תקיפה מדויקות מטווח מבטחים במרחבי אוויר מאוימים.