דרקון נדל"ני: עד 2030 ייבנו בסין 1,500 גורדי שחקים, שיקגו חדשה כל שנה

סין מבססת את מעמדה כמעצמה כלכלית עולמית וממשיכה לבנות בקצב חסר תקדים את גורדי השחקים הגדולים בעולם
לירן סהר | (2)

סין עוברת את תנופת הפיתוח הגדולה בהיסטוריה כאשר למעלה מ- 200 גורדי שחקים בגובה של 152 מ' ומעלה נבנים בימים אלו בעריה הגדולות, ככמות גורדי השחקים בארצות הברית, כאשר בעוד 5 שנים מספרם ינסוק ל-800.

המעבר של מיליוני כפריים לערים הגדולות בעשורים הקרובים צפוי להזניק לחמם אף יותר את ענף הבנייה בערי המדינה המתעצמות. לפי מחקר של חברת הייעוץ והמחקר מקינזי, סין צפויה עד שנת 2030 לבנות כל שנה שיקגו חדשה במידה וקצב הגידול הכלכלי של השנים האחרונות יישמר, למעלה מ-1,500 מגדלים בני יותר מ- 30 קומות. אולם במקינזי חוששים כי רבים מהמגדלים שיוקמו יהפכו ל'פילים לבנים' בשל העדר ביקוש, במיוחד בערים הייקו, קורנמינג, נאנינג ודונגון.

מסה של פילים לבנים?

לדבריהם, הקמת מרכז העסקים הבינלאומי האסייתי בעיר הדרומית פנגצ'נג גאנג מהווה את הדוגמה הבעייתית ביותר מכיוון שבתחומה עתידים להבנות גורדי שחקים שיתנאו לגובה של כ-530 מ', כאשר אוכלוסייתה קטנה ממיליון נפש.

כיום 5 מבין עשרת גורדי השחקים הגבוהים בעולם ממוקמים בסין ובטיוואן- המגדל השני בגובהו ממוקם בטייפה, בירת טייוואן, השלישי בגבוהו נמצא בשנחאי, הרביעי בהונג קונג, השביעי בנאנג'ינג והתשיעי בגואנזו. אין כעת תכנית לעקוף את הבורג' קאליפה, המגדל הגבוה בעולם המתנשא לגובה של 160 קומות, אולם עד 2015 תסתיים בנייתם של מגדל שנחאי שיהיה השני בגובהו בעולם ויתנשא לגובה של כ-632 מ', ושל Greenland Center בוואן שיהיה השלישי בגובהו בעולם ויתנשא לגובה של כ-606 מ'.

לקראת המשבר הבא

אולם כלכלנים רבים מעריכים כי בסין מתפתחת בועת נכסים אשר מהווה את האיום הגדול הבא על הכלכלה העולמית. אתמול דיווחנו כי סוכנות S&P חתכה את דירוג חוב סקטור הנדל"ן לשלילי, בטענה כי "קצב מכירת הנכסים עשוי להתחיל לרדת כשהאפקט של פעולות הממשל יתחיל לנשוך ואז סביר שנראה הנחות שיביאו לירידה של כ-10% במחירי הדירות ב-12 החודשים הקרובים". לדבריהם התיקון בהונג קונג צפוי להיות חד ביותר.

לפי מודל ה-Skyscraper Index שהגה האנליסט אנדרו לורנס, סין צפויה להיכנס למיתון כלכלי חריף ביותר. במהלך 140 השנים האחרונות השקתו של הבניין הגבוה בעולם התרחשה בעיצומו או בראשיתו של משבר כלכלי. מדובר במחזוריות לפיה יזמי גורדי השחקים קיבלו אשראי זול בתקופת השגשוג הכלכלי, הבנקים לקחו סיכונים גדולים, והמציאות המגלומנית התהפכה במהרה והכניסה את המדינה למיתון ואף להתרסקות כלכלית לקראת השקת המגדל כעבור מספר שנים.

במהלך המשבר הכלכלי בארצות הברית ב-1873 הושק הבניין הגבוה בעולם דאז ה-Equitable Life Building בניו יורק שהתנשא לגובה של 8(!) קומות. כעבור 58 שנה, ב-1931 נחנך מגדל האמפייר סטייט בעיצומו של המשבר הכלכלי החמור בהיסטוריה. כמו כן, מגדל הסירס בשיקגו נחנך ב-1974 בעיצומו של משבר הנפט, מגדלי פטרונס במלזיה נחנכו ב-1997 בזמן המשבר הכלכלי החריף שהיכה את דרום מזרח אסיה והבורג' קאליפה בדובאי נחנך ב-2010 בעיצומו של משבר נדל"ן שחתך את מחירי הנכסים ב-60%. המגדל היחיד הסותר את התיאוריה הוא טייפה 101 בטיוואן שנחנך ב-2004 בשיא הגאות הכלכלית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מגדל בבל אמרנו....??!! הסוף ידוע מראש.....!!! (ל"ת)
    יוס 16/06/2011 12:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    never gonna happen (ל"ת)
    מגדלים באויר 16/06/2011 11:41
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

פעילי חמאס טרור
צילום: AFP

כ-73 מיליון שקל יועברו למשפחות חללי ונפגעי טרור, לאחר הליך עיקול וגבייה מהרשות הפלסטינית

לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה סכום שיא של 73 מיליון שקל, שהועברו לבאי כוח משפחות נפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים על כספי הרשות הפלסטינית במשרד האוצר; מדובר במימוש שורת פסקי דין שניתנו נגד הרשות הפלסטינית וארגון אש"ף, בגין פיגועים קשים שבוצעו בישראל משנות ה-90 ועד ימינו

רן קידר |

לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה 73 מיליון שקל עבור משפחות חללי ונפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים שהוטלו על כספי הרשות הפלסטינית המוחזקים במשרד האוצר. הכספים הועברו לבאי כוח המשפחות הזוכות בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו מכוח פסקי דין של בתי המשפט. 

מערכת ההוצאה לפועל, הפועלת ברשות האכיפה והגבייה, גובה בין היתר חיובים שנפסקו בפסקי דין אזרחיים ועונשיים נגד מחבלים וארגוני טרור, לרבות פיצויים שנקבעו לטובת משפחות נפגעי טרור. מאחר שהמחבלים עצמם מרצים עונשי מאסר ממושכים, הליכי הגבייה נעשים באמצעות עיקולים על כספים שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם. 

וכך, בעקבות העיקולים שהוטלו בתיקי ההוצאה לפועל על כספי הרשות הפלסטינית, הועברו בתקופה האחרונה 73 מיליון שקל ממשרד האוצר אל לשכת ההוצאה לפועל בירושלים. כספים אלה חולקו מידית לבאי כוח המשפחות שנפגעו בפיגועים השונים. הכספים שנגבו הועברו ל־11 תיקי הוצאה לפועל, שנפתחו על בסיס פסקי דין של בתי משפט ישראליים בגין אירועי טרור. 

בין המקרים הבולטים שבהם הועברו כספים: פיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים ב-2001,  שבו נרצחו 11 בני אדם. בשנת 2024 ניתן פסק דין נגד הרשות הפלסטינית וארגון השחרור הפלסטיני, ובו נפסק פיצוי לעיזבון הנרצחים בסך 10 מיליון שקל לפי חוק פיצוי נפגעי פעולות איבה. פיגוע נוסף שהועברו הכספים בעקבותיו, היה  רצח של שלושה בני משפחה אחת בכביש 443, בפיגוע שבו חוליית מחבלים פתחה באש לעבר רכב שבו נסעו הורים, שתי בנותיהם ואחיה של האם. בפסק הדין נפסקו פיצויים ליורשי אחי האם בסך 4 מיליון שקל. 

בנוסף, ישנו תיק המאחד 17 אירועי טרור שונים, בראשם הלינץ' ברמאללה מ-2000, שבו נרצחו שני חיילי מילואים ישראלים שנכנסו בטעות לעיר. סך של 24 מיליון שקל נגבו במסגרת תיק זה ותיקים נוספים שצורפו אליו. פיגוע הדקירה בסניף רמי לוי בשער בנימין מ-2016, שבו נפצע אזרח באורח קשה ונקבעה לו נכות לצמיתות. לתיק זה הועברו 7 מיליון שקל.