ברננקי עדיין לא יכול - למרות האופטימיות מדו"ח האבטלה

יניב פגוט, אסטרטג ראשי באיילון בית השקעות, מתייחס לפעולות הקרבות לבוא של הבנק המרכזי בארה"ב בקשר לריבית
יניב פגוט |

מרבית השווקים המתפתחים מוצאים עצמם מתמודדים בימים אלה עם איום האינפלציוני המרים ראשו. רק לאחרונה ראינו את הבנקים המרכזיים בשווקים המתעוררים הגדולים של סין, הודו, ברזיל מעלים את הריבית על מנת להתמודד עם האינפלציה החורגת מהיעד, מצב דומה אנו חווים גם אצלנו במדינת ישראל. לא רק בשווקים מתעוררים הנושא האינפלציוני מדאיג את הקברניטים הכלכליים ולראייה אנו רואים את תהליך העלאת הריבית אשר החל בגוש האירו ואת הכרזותיו הניציות החוזרות ונשנות של נגיד הבנק המרכזי באירופה בנושא.

הבנק המרכזי של אירופה בחר להתחיל ולהעלות את ריבית הבסיס חרף העובדה שמשבר החוב באירופה רחוק מלהסתיים ולעליית הריבית באירופה משמעות קשה על המדינות הכורעות תחת נטל החוב. בכך הצהיר הבנק המרכזי של אירופה כי "האינפלציה מעל הכל". על רקע כל זה בולט הבנק המרכזי של ארה"ב בדבקותו בריבית אפסית של כ-0.25% והבהרתו החוזרת ונשנית כי ריבית זו תוותר נמוכה למשך תקופה ארוכה. הנתיב מעודד הצמיחה בו בחר הבנק המרכזי של ארה"ב מעלה שאלות רבות באשר למחויבות של הבנק המרכזי במלחמה באינפלציה. אין ספק כי מחירי הסחורות הגבוהים ובראשם מחירי האנרגיה ישפיעו על רמת המחירים בארה"ב, הדולר החלש התורם לצמיחה בייצוא מחד, גורם לגל של עליות מחירים של מוצרים מיובאים מאידך והבנק המרכזי בשלו.

בבנק המרכזי של ארה"ב יושבים אנשים רציניים ולפיכך ההחלטה שלהם להותיר את הריבית על כנה היא החלטה אמיצה ומושכלת אשר השלכותיה האינפלציוניות ייבחנו בטווח הארוך. על פי התפישה המובילה בבנק המרכזי של ארה"ב השפעת עליית מחירי הסחורות על האינפלציה היא זמנית ועל ציר הזמן יתכנסו מחירי הסחורות לתוואי הרב שנתי שלהם. לפיכך המדיניות המוניטארית של הבנק המרכזי ממשיכה להיות סופר מרחיבה.

ירידות המחירים החדות בימים האחרונים בשוק הסחורות בכלל ובמחירי האנרגיה בפרט ממחישות כי ייתכן שהפד צודק. כדי לחדד את ההפרדות בין הקו שמוביל הבנק המרכזי בארה"ב לבין הבנקים המרכזיים האחרים נזכיר כי עד לפני מספר חודשים לא רב גרס הבנק המרכזי כי האיום המרכזי של הכלכלה היא צמיחה נמוכה המלווה בקיפאון ברמת המחירים והכריז כי הוא שואף לראות את אינפלציית הליבה עולה לרמה של 2% מרמה של 1%-1.5% בה היא שייטה באותה העת ואכן מאז עלתה אינפלציית הליבה (ראה גרף מספר 1) לרמה המיוחלת ושיעור הצמיחה הכלכלי בארה"ב עלה מדרגה.

תרשים מס' 1:

ההתנהלות החריגה של הבנק המרכזי בארה"ב אשר רבים וטובים מבקרים וטוענים כי תצית אינפלציה גבוהה בעתיד, נשענת למיטב הבנתנו, בראש ובראשונה על ניתוח הנתונים משוק העבודה. הבנק המרכזי רואה בשוק העבודה מצפן אינפלציוני זאת על אף העובדה שמדובר בשוק אשר מגיב בפיגור לנתונים כלכליים אחרים.

נתוני התעסוקה אשר פורסמו ביום שישי האחרון מלמדים כי למרות שנוספו למשק האמריקני 244 אלפי משרות בחודש אפריל כ-60 אלפי משרות מעל לצפי החזאים, האבטלה טיפסה שוב לרמה של 9%. בקצב גיוס העובדים הנאה של חודש אפריל אשר איש לא מבטיח כי יימשך נוכח הצמיחה הממותנת ברבעון הראשון ייקח כשנתיים וחצי על מנת להשיב למשק האמריקאי 8 מליון משרות אשר אבדו במשבר הכלכלי. נכון להיום קיימים במשק האמריקאי 13.7 מליון בלתי מועסקים ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה עומד על 64.2% בלבד.

כאשר סוכמים לאחוז המובטלים מועסקים במשרות חלקיות אשר היו חפצים במשרה מלאה מגיעים לאחוז אבטלה מפלצתי של 15.9%. בחינת התפתחות אורכו של שבוע העבודה מלמדת על עוצמת ההתחממות של שוק זה. בדו"ח התעסוקה של חודש אפריל משתקף כי שבוע העבודה נשאר ברמה של 34.3 שעות שבועיות. טבלה מספר 1 המתארת את התפתחות שבוע העבודה בארה"ב החל משנת 2006 מצביעה על קיפאון בגידול באורכו של שבוע העבודה. כל זמן שכוח העבודה הקיים לא "יימתח", קצב גיוס העובדים החדשים לא יעלה מדרגה ולפיכך נכון לעקוב אחר נתון זה בקפידה, להערכתנו זה בדיוק מה שעושים בבנק המרכזי של ארה"ב.

טבלה מס' 1:

נתון חשוב נוסף מדו"ח התעסוקה אשר מחזק את תפיסת הבנק המרכזי של ארה"ב לפיו אין לחצים אינפלציוניים משוק העבודה הוא נתון השכר לשעה (ראה טבלה מספר 2). השכר לשעה עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-1.9% בלבד פחות מקצב אינפלציית הליבה והחל משנת 2010 עלה במצטבר ב-2.5%.

אנו סבורים כי בבואו לבחון האם האינפלציה בארה"ב מרימה ראש נותן הבנק המרכזי משקל רב לניתוח שוק העבודה בכלל ונתוני אורך שבוע העבודה והתפתחות השכר לשעת עבודה בפרט.

טבלה מספר 2:

לסיכום, למרות האופטימיות אשר שאבו רבים מנתוני האבטלה האחרונים בארה"ב, אנו מעריכים כי עדיין לא הגיעו האיתותים החיוביים המספקים הדרושים לבנק המרכזי בארה"ב על מנת לשנות את המדיניות המוניטארית ולהצטרף למועדון הנגידים אשר מעלים ריבית כפתרון אינפלציוני.

להערכתנו, ריבית הבנק המרכזי בארה"ב תוותר ללא שינוי עד לשינוי מגמה בשוק העבודה על בסיס ניתוח הפרמטרים אשר הצגנו. שינוי מגמה זה לא צפוי בחודשים הקרובים ולפיכך נראה כי הפד צודק בכך שהוא מוטה צמיחה ואינו מודאג מהתפרצות אינפלציונית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)

לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר

פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם  ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם



רן קידר |

אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור,  שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.

הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.

ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו. 


נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון.  אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע.  נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת. 

 

המשקיעים לא ויתרו

שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.