כיצד להרכיב תיק השקעות ארוך טווח? מ-59% ועד 272% תשואה
בואו נשחק משחק: מה הייתם מעדיפים לעשות עם הכסף שלכם ב-5 השנים הקרובות: להפסיד 4.5% בסיכוי גבוה מאוד אך לשמור על נזילות גבוהה או להרוויח 12% בסבירות גבוהה תוך וויתור מסוים של הנזילות. מתקשים להגיע להחלטה? מה לגבי 20%? שנאת סיכון וחוסר הבנת השוק גורמת למשקיעים רבים לקחת החלטות בעלות השלכות שליליות מאוד לגבי עתידם הפיננסי. רגע אחרי חג החירות וקצת לפני יום העצמאות, כדאי להיזכר ששוק ההון הוא כלי נהדר להגדיל את העצמאות הפיננסית של כל אחד מאיתנו בטווח הארוך.
מי גנב לי את החסכונות?
כל מי שעיניו בראשו לא יכול היה להתעלם מעליית יוקר המחיה בשנה האחרונה. החל ממחירי המזון, דרך שירותים כמו חשמל או תקשורת וכלה בשכר הדירה - הכל התייקר, ובשיעור משוקלל של 4.2%. השכר המוצע במשק, לרוע המזל, לא עולה בקצב דומה. כך למעשה, כוח הקניה שלנו כצרכנים נשחק בשנה האחרונה.
ציפיות הכלכלנים וכן הציפיות הגלומות במחירי אגרות החוב הן להמשך עליית מחירים בקצב של 3% גם בשנים הקרובות. מצב עולם זה אינו מאפשר לנו לנוח על זרי הדפנה, ומחייב אותנו להגן על חסכונותינו וכוח הקניה שלנו. למעשה, כוח הקניה של זוג צעיר שהצליח לחסוך סכום מסוים יחתך ב-45% ב-20 השנים הקרובות אם ישמר במזומן. המשמעות של נתון זה היא, שללא הגנה על החסכונות מפני האינפלציה, הזוג הצעיר שהחל את חייו המשותפים במצב טוב יחסית, יהפוך ל"עני" בסוף התהליך.
המסקנה המתבקשת היא שהחזקת כסף במזומן או במכשירים דמויי מזומן (פקדונות קצרי טווח), אמנם נראית לנו כבחירה של "ללכת על בטוח", אבל הדבר היחיד שבטוח כאן הוא - הפסד ריאלי של הכסף שלנו. לכן, השקעה של הכסף באפיקים שיניבו לנו תשואה ריאלית חיובית (מעל האינפלציה) היא הדרך לשמר ולהגדיל את כוח הקניה העתידי שלנו. הבורסה, במקרה הזה, יכולה לשמש כלי מצוין להשגת המטרה הנעלה הזו.
כיצד ניתן להגדיל את ההון בטווח הארוך?
שוק ההון מספק למשקיעים כלים לא מעטים שמסייעים להגדלת ההון של כל אחד ואחד. באילו כלים יבחר כל משקיע? זה כבר תלוי בפרופיל הסיכון האישי. באופן עקרוני תיקי ההשקעות מתחלקים בין מניות ואגרות חוב. בכדי לסבר את האוזן, להלן כמה דוגמאות מספריות: השקעה באגרות חוב ממשלתיות לפדיון בעוד 10 שנים תניב למשקיע תשואה של 5.4% מידי שנה, כלומר תשואה שנתית של 2.33% לאחר אינפלציה. בטווח של 20 שנה, השקעה זו תניב למשקיע תשואה ריאלית של 59%.
את תשואת שוק המניות קשה לצפות, אך מנתונים היסטוריים התשואה השנתית הממוצעת היא 8%-12%, הרבה מעל לאינפלציה הממוצעת. דבר זה אפשרי כיוון שחברות מצליחות, הרבה יותר מהאדם הפרטי, להגדיל את הכנסותיהן או לצמצם את הוצאותיהן בהתאם לתקופה ולמחזור הכלכלי, והן נהנות מהצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם וכן מהטבות מס. לכן, בהנחה ששוק המניות יניב למשקיעים 10% בשנה, בסוף תקופה של 20 השנים תניב ההשקעה 272% לאחר ניכוי האינפלציה.
תיק השקעות מאוזן - שקט נפשי ורווח ריאלי
למרות התשואה הגבוהה של שוק המניות, ברור כי תיק השקעות שמורכב מ-100% מניות איננו מתאים למרבית המשקיעים בגלל התנודתיות הרבה שבו. כך למשל, משקיעים רבים משכו את כספי קופות הגמל שלהם בשיאו של המשבר הפיננסי בשווקים, רגע לפני היפוך המגמה והחזרה לעליות. לכן, הפתרון הנכון הוא לקבוע את פרופיל הסיכון של כל משקיע, על ידי מנהל תיקים או יועץ השקעות, ובעזרתו לבנות תיק השקעות שיורכב מאגרות חוב ומניות במינונים המתאימים.
תיק כזה, יכול לשמור על ערך הכסף ולהשיא רווחים עודפים מעל לרמת האינפלציה. יתר על כן, ככל שרמת הריבית במשק תעלה, יוכלו המשקיעים לנצל זאת לרכישה של אגרות חוב בתשואות לפדיון גבוהות יותר, מה שיאפשר להם להרוויח יותר אך בסיכון נמוך יותר.
בגרף המצורף מעלה, בחנו שלוש אפשרויות השקעה לאורך 20 שנה: פיקדון בתשואה שנתית של 2%, אג"ח ממשלתי בתשואה של 5.4% ותיק השקעות המורכב מ-30% מניות ו-70% באג"ח ממשלתי. כמובן שאלו נלקחו לשם הפשטות, וניתן להרכיב מספר בלתי מוגבל של תיקים. הוספת רכיב אג"ח קונצרני במקום ממשלתי, עשויה להוסיף לתשואה השנתית עוד כ-1.5%. עבור מי שאיננו זקוק לכסף באופן מיידי, ברור שישיבה על הגדר, כלומר בפיקדון, היא בחירה שתניב הפסד ריאלי למשקיעים בטווח הארוך.
למרות שתהליך עליית הריבית עדיין לא הסתיים, אנו מעריכים כי בנק ישראל כבר עשה חלק גדול מהמהלך, והתשואות הגלומות באגרות החוב משקפות זאת. ניתן להניח כי התשואות הגלומות באגרות החוב ימשיכו לעלות, אך ניהול דינמי של רכיב האג"ח מאפשר לשמור על ערך ההשקעה כיום, וליהנות מתשואות גבוהות יותר בעתיד. שילוב של רכיב מנייתי בתיק, למרות שלרבים נראה מרתיע, מאפשר להיחשף לחברות איכותיות, בעלות יכולת טובה להגדיל את רווחיהן בעתיד, במחירים שאינם גבוהים. לכן, לקיחת סיכונים מתונים בהווה תאפשר לנו להגדיל את ההון הפיננסי שלנו, ובכך לשמור ולהעצים את כוח הקניה שלנו בעתיד.
מורן נחשוני הוא מנהל השקעות בחברת פרובידנס, אשר עוסקת בניהול תיקי השקעות למשקיעים פרטיים וחברות.
**מסמך זה הוכן ע"י מחלקת המחקר של פרובידנס. המסמך מבוסס על מידע שדווח לציבור, הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. לפיכך, אין לקבל על סמך מסמך זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין במסמך זה ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הזמנה לרכוש או למכור את ניירות הערך הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. פרובידנס לא תהיה אחראית לכל נזק שיגרם אם יגרם, למאן דהוא, כתוצאה מהסתמכות על מסמך זה. פרובידנס מחזיקה בניירות הערך הנ"ל עבור התיקים המנוהלים על ידה, כולם או חלקם, והיא עשויה לקנות או למכור בכל אחד מניירות הערך הנ"ל.
- 8.משקיע 06/05/2011 20:15הגב לתגובה זומהכרות אישית בתור לקוח כבר שנתיים - ממליץ בחום על פרובידנס. אנשים רצינייים ומקצוענים, והכי חשוב - מאוד קשובים לכל שאלה שיש לי.
- 7.בעל שם טוב 06/05/2011 19:23הגב לתגובה זואת המזומנים מתחת למזרונים והשקענו. תיק מאוזן 20-80. יש עליות, יש ירידות, סה" כ עובד טוב.
- פיני 07/05/2011 08:59הגב לתגובה זוהשקעתי באפריל 2010 בחברת השקעות ידועה ולא משנה שמה סכום של חצי מיליון שח ואמרתי אתן להם לעבוד שנה עם הכסף ...הגדרתי להם שבתיק ארצה עד 30 אחוז במניות אחרי שנה התשואה שהשיגו בכלל אחרי דמי ניהול עומד על 2 אחוז .....אני מציע לכל מי שקורא לבדוק הייטב כולם מדברים מפוזיציות ...תשקיעו בעסקים שם אתם קובעים את הטון ואקטיביים ..ולא נתונים לזרמי שוק .......הייתי שמח לומר כמה אני משיג בעסקים שאני עושה אבל אין כמו צניעות .שבת שלום
- 6.הקורא בקפה 06/05/2011 14:07הגב לתגובה זולמרות שמדובר במאמר בסיסי - אני חושב שהרבה אנשים שוכחים לגמרי את הבסיס - השקעה זה לזמן ארוך. רוב האנשים רוצים להיכנס אחרי תקופה של עליות ובורחים אחרי כמה ימי מימושים. ככה הציבור מצליח להפסיד בזמן שהמגמה חיובית. אם יצליחו לזכור את המסר הבסיסי שהבחור מנסה להעביר פה - יצליחו להרוויח.
- 5.המחזיר למציאות 06/05/2011 01:58הגב לתגובה זוחוץ מזה שראיתי כתבות כמעט זהות בעשרות בשנה שנתיים האחרונות שלדעתי אפילו אנשים חסרי השכלה פיננסית בסיסית כבר הבינו ש" לטווח הארוך תמיד עדיף להחזיק מניות" יש פה כמה וכמה הנחות שגויות. 2 אחוז פקדון לשנה? לפי דעתי ריבית " נורמלית" כמו שפישר קורא לה היא 4 אחוז לפחות וגם יש יחס הפוך בין הריבית לאינפלציה, כאשר תהיה פה ריבית של 5 אחוז האינפלציה אמורה לחזור ליעד של של בנק ישראל (1-3 אחוז) ואז גם במק" מ מקבלים ריבית ריאלית חיובית ואפילו יפה ככה שהקביעה שבממוצע לאורך 20 השנה הקרובות הריבית על פקדון תהיה 2 אחוז והאינפלציה מעל 3 אחוז היא ממש לא במקומה. לגבי המניות, על העשור האבוד בארה" ב כבר שמעת אדון מורן נחשוני? כבר עשר שנים שהתשואה על שוק המניות האמריקאי היא אפס, 10 אחוז תשואה ממוצעת לשנה על שוק המניות זו הנחה סופר דופר אופטימית ויותר מתבססת על העשור הקודם שהיה בישראל שגם גדולי האופטימים די בספק אם יחזור על עצמו בעשור הנוכחי(לדעתי האישית יש המון סיבות שלא נכנס אליהן למה העשור הזה יהיה העשור האבוד בישראל). שורה תחתונה אתה פה כדי לשכנע את הפנסיונר המצוי חסר ההשכלה הפיננסית להגיע אל בית ההשקעות שלך ולשמוע איך " הוא עושה 272 אחוז תשואה" ב20 שנה הקרובות רק כדי לגלות שהוא הפסיד 50 אחוז מהתיק בנפילה הבאה שבטוח תבוא מתישהו בשנים הקרובות. כשזה יקרה ואני אוציא את הכסף שלי מהאגחים תטלפן אליי אולי אני אשקול לקפוץ אליך לשמוע על תיק ההשקעות שלך למרות שתעודת סל פשוטה על המעוף ורצוי ממונפת תעשה תשואה גבוהה יותר בשנים שלאחר מכן.
- יואב 06/05/2011 12:50הגב לתגובה זופיזור של 8 עד 20 מניות מובילות בשילוב מדדים . או לאוהבי סיכון קנו אפריקה ישראל לא לזוז 5 שנים ואז תגיבו להמלצה התשואה תלת ספרתית
- מורן, פרובידנס 06/05/2011 12:41הגב לתגובה זושלום למחזיר למציאות אתה נתפס לצערי יותר מידי למספרים שנכתבו רק על מנת להעביר נקודה פשוטה. ברור שריבית של 3% של בנק ישראל לא תהיה פה גם ב-20 השנים הבאות. אבל כשהריבית תעלה ל-4 או 5 אז יהיו לך גם הזדמנויות יפות באג" ח, שיניבו לך 6 או 7 או 8. נכון שהעשור האחרון בשוק האמריקאי הוא עשור אבוד. אבל הבדיקה הזו שלך היא שגויה ומכמה סיבות - ראשית - היו מספיק שווקים אחרים שדווקא כן עלו יפה (וישראל זו דוגמה אחת). שנית - טווח הבדיקה שלך מוטה - לקחת תקופה שהיא בין בועה לשפל. באותה מידה אפשר לקחת את נקודת השפל של 2002 עד היום ולהראות שדווקא הייתה תשואה יפה. גם משקיע שהיה נכנס בשיא הבועה הקודמת, סביר מאוד להניח שהיה יוצא אחרי שספג הפסדים, והיה חוזר לשוק אחרי שהמצב נרגע. אתה גם שוכח שבאותה תקופה אג" ח ממשלת ישראל הניבו 12% לשנה. היית יכול די בקלות להחזיר את ההפסדים משוק האג" ח. לסיכום - אני מבין ממך שיש לך גישה פסימית קדימה וזו גישה לגיטימית לחלוטין. אם זו הגישה של מי מהציבור הייתי ממליץ לו לשמור על הכסף בפיקדון. אני אישית לא מאמין בכך.
- המחזיר למציאות 06/05/2011 13:48איפה ראית אותי ממליץ לשמור את הכסף בפקדון? בדרך כלל למי שמחפש לאורך זמן לעשות תשואה ריאלית נאה עם סיכון אפסי הייתי ממליץ לשים את הכסף באג" ח מדינה ואג" ח קונצרני של הבנקים בצורה משולבת. אבל מה לעשות ש2011 מסתמנת כשנה בה התשואות שלילית בכל המגזרים כולל האגחים. וכל זמן שפישר ממשיך להעלות ריבית בשנה הקרובה אנשים ימשיכו לספוג שם הפסדי הון. שוק המניות עוד יותר חלש מתחילת השנה משלל סיבות ולא נראה לי שיש מישהו שמאמין שת" א100 יתן 10 אחוז תשואה השנה. בסביבת ריבית גבוהה וכשהשוק נמצא בגבוה כל הזמנים שלא מצליח להפרץ לדעתי זה יהיה חוסר אחריות לפתוח תיק השקעות במניות בזמן זה . נכון שתגיד שאתה מדבר על טווח ארוך מאוד ואני מתייחס לטווח הקצר אבל גם אתה ציינת ובצדק שהכל עניין של טיימינג ומי שפתח תיק ב2002 גורלו שונה לגמרי מזה שב2000 ועל אותו משקל מי שפתח תיק השקעות ב2009 גורלו יהיה שונה מזה שפתח ב2011 או ב2008. לכן עד אשר יחלוף זעם, אנחנו נמצאים בנקודת זמן אולי יחודית וקצרת מועד שבה לשבת על מק" מ בתשואה 3.2 אחוז בתשואה ריאלית שלילית של מינוס אחוז עדיף על שאר האפיקים בהם ממש מפסידים כסף.
- 4.ברוקר 05/05/2011 16:52הגב לתגובה זוחשוב לחשוב באופן רציונאלי. מי שלא צריך את הכסף עוד שנה שנה וחצי, חבל לשים אותו בפיקדון. להשקיע לפי רמת סיכון שיבחר לבנות פרוטפולו של% מסוים במניות והשאר באגח ולשבת עליו. מי שיודע לעשות את זה לבד- מה טוב. מי שלא יודע שילך ליועץ בבנק או מנהל תיקים טוב. בהסתכלות אחורה כולל משברים אגח ומניות היכו את האופציות האחרות.
- יפה אמרת (ל"ת)מורן, פרובידנס 05/05/2011 22:38הגב לתגובה זו
- 3.קובי 05/05/2011 14:00הגב לתגובה זוטווח ארוך זה טוב לתיאוריה, לא למציאות.
- מורן, פרובידנס 05/05/2011 22:38הגב לתגובה זוהיי קובי לא ממש הבנתי את הערתך. אם הריבית תעלה בטווח של השנתיים הקרובות לא תרוויח בטווח הארוך? חברות יפסיקו להרוויח ולחלק דיבידנדים? לא ישלמו את החובות?
- 2.שימו לב חשוב מאוד 05/05/2011 13:00הגב לתגובה זובעבר היו סיפורים רבים על אנשים ששמרו כסף בבית מתחת למזרון או בין הספרים ולאחר מספר שנים הוא איבד את כל ערכו. הפיקדונות הבנקאיים הם המזרון המודני ומי שלא יהיה לו תיק השקעות שגם נושא סיכון מסוים יתעורר יום אחד ויגלה שכספו איבד את כל ערכו. מאמר מצויין הפנימו
- 1.הבחור מוכשר (ל"ת)רונן 05/05/2011 10:29הגב לתגובה זו
- דנה 08/05/2011 00:13הגב לתגובה זוהוא גם יודע מה יהיה שיעור האינפלציה עשרות שנים קדימה... ממש אליהו הנביא...
- שאולי 08/05/2011 09:08נביאה בעצמך? ברור שאף אחד לא יכול לחזות לטווח ארוך את האינפלציה. אבל אפשר בגדול להעריך כי היא תסתכם באזור יעדי הממשלות - 2%-3% בטווח הארוך.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
