ניצול הפסדים מחו"ל במסגרת ההטבות הניתנות ליחיד מוטב - האומנם?
גם כאשר ההכנסות הניבו הפסדים יוכל היחיד המוטב "להתחייב במס" על אותם ההפסדים, קרי לקזזם כנגד הכנסותיו
סעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), מעניק לתושב ישראל לראשונה (עולה חדש) ולתושב חוזר ותיק פטור ממס למשך עשר שנים מהמועד שבו היו לתושבי ישראל, על הכנסותיהם שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל. סעיף 14(ג) לפקודה מעניק הטבה דומה לתושב חוזר "רגיל" בגין הכנסות מקצבה, מתמלוגים, מדמי שכירות, מריבית ומדיווידנד למשך חמש שנים מהמועד שבו היה לתושב ישראל, בתנאים מסוימים. הסיפה של סעיפים 14(א) ו-14(ג) מסייגת במילים: "אלא אם כן ביקשו אחרת לעניין ההכנסות, כולן או חלקן".
כלומר, נישום כאמור שיש לו הכנסות מחוץ לישראל, יוכל לבקש שלא לראותן כפטורות ממס בישראל - כולן או חלקן - ולהתחייב בגין הכנסות אלו בישראל. לדעתנו, גם כאשר ההכנסות הניבו הפסדים (הפסד משכר דירה, הפסד מעסק וכדומה), יוכל היחיד המוטב "להתחייב במס" על אותם ההפסדים, קרי לקזזם כנגד הכנסותיו על פי הוראות סעיף 29 לפקודה.
נזכיר כי סעיף 29(1) לפקודה המתייחס להפסד שהיה לתושב מחוץ לישראל, קובע כי הפסד שהיה לתושב ישראל מחוץ לישראל בשנת המס, ושאילו היה רווח היה חייב במס כהכנסה פסיבית, יקוזז כנגד הכנסה פסיבית מחוץ לישראל. במקרה שבו לא ניתן לקזז את ההפסד באותה שנת מס, יועבר הסכום שלא קוזז לשנים הבאות ויקוזז כנגד הכנסה פסיבית מחוץ לישראל באותן השנים.
כך בתום שנות הזכאות לפטור, על פי העניין, כאשר אותו נישום יתחייב במס בישראל בגין כל הכנסותיו הפסיביות מחוץ לישראל, הוא יוכל לנצל את ההפסד שצבר משנים קודמות ולקזזו מול ההכנסות הפסיביות. יתרה מכך - על פי סעיף 29(2) לפקודה, כאשר מדובר בהפסד מעסק, שהשליטה בו וניהולו מופעלים בישראל על ידי היחיד המוטב שבחר להתחייב במס על הכנסה זו - כבר באותה שנת מס שבה נוצר ההפסד יוכל היחיד המוטב לקזז את כל ההפסד כנגד כל הכנסתו החייבת באותה שנה, בין שמקורה בישראל ובין שלאו.
לדעתנו, תכלית החקיקה כפי שהיא מתבטאת גם בסעיף 29(3) לפקודה, נועדה למנוע קיזוז הפסדים בישראל שנוצרו בעת היותו של הנישום תושב חוץ, ולא בהכרח בעת היותו תושב ישראל עם מעמד של יחיד מוטב.
נזכיר כי על פי סעיף 29(5) לפקודה, ישנה חובה לדווח על ההפסדים בשנת המס שבה נוצרו כדי שיותרו בקיזוז כאמור. זאת אף העובדה שיחיד מוטב על פי סעיף 14(א) לפקודה פטור מדיווח בישראל.
בהערת אגב נציין כי בעוד המחוקק העניק לנישום אפשרות להתחייב על ההכנסה (כולה או חלקה) על פי סעיף 14 לפקודה כאמור, הוא בחר שלא לאפשר זאת בסעיף 97(ב)(1) לפקודה, המתייחס לרווח הון.
הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ www.artzi-hiba.co.il
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
