המבחן הגדול של פורטוגל
אווירה אופטימית הציפה את השווקים הפיננסים בעולם אחרי שיפן הודיעה כי בכוונתה לעזור למדינות האירופאיות שבמשבר ע"י רכישות אג"ח בקרן האירופאית המיוחדת שתוקם לצורך חילוץ אותן מדינות. השווקים הושפעו לטובה מביצועי ענקית האלומיניום "אלקואא" אשר פתחה את עונת הדוחות של הרבעון ה-4 בצורה מצוינת. בעקבות משבר החוב באירופה שהולך ומתרחב, האיחוד האירופאי שוקל להגדיל את קרן הסיוע שנועדה לחלץ את המדינות הנקלעות למשבר כגון יוון אירלנד וככל הנראה גם פורטוגל. היום צפוי להיות יום המבחן הגדול עבור הפורטוגלים, אשר ינסו לגייס במכירה פומבית יותר ממיליארד אירו במכירת אג"ח, מחר ספרד צפויה לצאת גם במכרז במטרה להזרים כסף למערכת הפיננסית. במידה ופורטוגל לא תצליח לגייס כספים מהשוק, היא תיאלץ לבקש סיוע חיצוני. בסקר שערכה סוכנות "רויטרס " 85% מהכלכלנים מעריכים כי פורטוגל תבקש בסופו של דבר סיוע שבין 50-100 מיליארד אירו .
דולר שקל
מאמצי בנק ישראל לעצור את נפילתו של הדולר נכשל והצמד סגר אמש מתחת לרמת התמיכה 3.56. כעת גוברים הסיכויים להמשך מהלך שורט עד לאזור 3.50. המסחר התנודתי בין 3.50 3.60 צפוי להימשך בטווח הקרוב בשל התנודתיות הרבה הסוררת בשוק הפורס בעולם.
רמות משמעותיות
התנגדות 2 3.61
התנגדות 1 : 3.56
ספוט : 3.5420
תמיכה 1 : 3.5180
תמיכה 2 : 3.50
אסטרטגיה לימים הקרובים: שורט. מכירה: החזקת שורט מהשבירה של 3.56. יעדים: 3.53, 3.50, 2 יעדים נוספים פתוחים.
אירו דולר
רמות משמעותיות
התנגדות 2 : 1.3260
התנגדות 1 : 1.3090
ספוט : 1.2996
תמיכה 1 : 1.2960
תמיכה 2 : 1.2872
אסטרטגיה לשבוע זה: ניטראלי, מתכוננים למכור שוב. מכירה בכישלון פריצה של קו מגמה + ממוצע 200. יעדים: 1.2970, 1.2875, 1.27, יעד נוסף פתוח.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
