על המוקש באג"ח של אלרוב נדלן וההזדמנות באג"ח פלאזה סנטר

אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים, בוחן את אג"חים קונצרנים
אריק פרץ | (25)

לאחר הרגיעה הקלה שחלה בחודשים אוקטובר ונובמבר בשוק הנפקות האג"ח הקונצרני, מסתמן שהשפעות המלצות ועדת חודק על החתמים והחברות המנפיקות התפוגגה במהירות ושוק ההנפקות חוזר לקצבים גבוהים.

ניתן לראות כי מרבית ההנפקות מותאמות לתקנות חודק החדשות, ובהנפקות אלו הביקושים היו גבוהים ביותר והתשואות בהנפקות נסגרו ברמות נמוכות.

הנפקת אלבר - התקיימה בשבוע שעבר, החברה הנפיקה אג"ח צמוד למח"מ של כ- 3 שנים. האיגרות מגובות בשעבודים על כלי רכב והתזרים בגינם. הנפקה זו הייתה מסוג ההנפקות המותאמות לתקנות חודק והביקושים היו בהתאם. בשלב המוסדי הגיעו ביקושים של 630 מליון שקלים כאשר הכמות שהוצעה בשלב זה עמדה על 160 מליון שקלים.

הנקודה המעניינת: הריבית בהנפקה נקבעה על 2.85% בלבד!!!! עדיין כ-2.5% מעל הגליל הממשלתי אך הרווח למשקיע בהנפקה, לא יהיה בסדרי הגודל אליהם הורגלנו.

בימים הקרובים תתקיים הנפקה זהה של שלמה החזקות, מן הסתם גם הנפקה זו תלווה בביקושי עתק ותיסגר בתשואה נמוכה.

לאור העלייה במחירי הסחורות בעולם והעלאות המיסים, האינפלציה החזויה לשנה הקרובה הינה כ-3% ,כך שאם לוקחים בחשבון את עליית המדד הרי שגם בתשואות כל כך נמוכות, עם תוספת המדד השנתי ניתן להגיע לתשואה ראלית יפה של כ-6% ברמת סיכון נמוכה.

רכישת בריטיש על ידי מליסרון:

אם נתבונן על הסדרות של שתי החברות נראה כי האיגרות של מליסרון נסחרות בפער של כ-1.2% מעל תשואת האג"ח הממשלתי בעוד שהאיגרות של בריטיש נסחרות בפער ממוצע של כ-1.7%.

לדעתי אם הרכישה תאושר על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים יצטמצם פער זה, ולכן מומלץ להחליף בין האיגרות.

הרחבת איגרות פלאזה סנטר

בימים הקרובים תרחיב פלאזה סנטר בהנפקה פרטית את סדרות האג"ח א+ב הקיימות בכ- 150 מליון שקלים. האיגרות יהיו חסומות למכירה למשך חצי שנה ולכן לא כל גוף יכול לגשת להנפקה זו.

מחירי המינימום בהם מנפיקה החברה מגלמים תשואה של כ-5% צמוד, מאז ההודעה על ההנפקה ירדו מחירי האיגרות הסחירות בכמה אחוזים והן נסחרות כרגע בתשואות של כ-4% צמוד, המגלמים מרווח של כ-3.8% מעל תשואת האג"ח הממשלתי. לעניות דעתי, ברגע שתסתיים ההפצה יירד לחץ השורטיסטים על האיגרות והן תעלנה חזרה.

אג"ח להמרה אלרוב נדל"ן

האיגרת להמרה של אלרוב נדל"ן נסחרת בתשואה של 3% שקלי לא צמוד עם פרמיה להמרה של כ-8%. מח"מ האיגרת הוא כ-2.3 שנים ועל פניו היא נראית מעניינת ביותר.

הבעיה באיגרת זו היא שפרמיית ההמרה עומדת להשתנות ב-1 ביוני 2011 ולעלות מיחס המרה של 79 כיום, ליחס המרה של 105 (בגין כל 105 איגרות נקבל מניה אחת). שינוי זה ביחס ההמרה יהפוך את האיגרת לפחות אטרקטיבית אז שימו לב.

כתב: אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח, כלל פיננסים אגף נכסים ומחקר

*הנתונים נכונים לתאריך 9/1/2011

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    אלישבע 13/01/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
    לחברת שלמה ולחברת אלבר - ממליצה למי ששוקל רכישת האג\"ח שיבדוק האם הופקו כל הלקחים מהנפילה של \"קאר
  • 20.
    יריב 12/01/2011 09:02
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי את הפרמיה להמרה. בכתבה אתה כותב שהיא עומדת על 8% ובתגובה לתגובה 1 אתה אומר שזה נכון שהפרמיה להמרה היא אפס. איך הפרמיה להמרה היא אפס?
  • אריק 12/01/2011 09:31
    הגב לתגובה זו
    הפרמיה עומדת על 6% תגובה 1 כנראה התכוונת לפרמיה אפסית
  • 19.
    אגח פלאזה (ל"ת)
    [email protected] 12/01/2011 06:33
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    נ.ב 11/01/2011 16:56
    הגב לתגובה זו
    חבל שהטור מתפרסם רק פעם בשבועיים, יאללה אריק תכתוב יותר שהעט לא תתייבש
  • 17.
    יאיר 11/01/2011 15:34
    הגב לתגובה זו
    ממש לא הבננתי איך אפשר להגיע ל 6 % ריאלית , כדי להגיע לזה צריך אגח צמוד ב 6% ולא פלוס 3%
  • אריק פרץ 11/01/2011 17:10
    הגב לתגובה זו
    הכוונה הייתה תשואה נומינלית טעות שלי
  • 16.
    רועי 11/01/2011 15:14
    הגב לתגובה זו
    תובנות מוצלחות. ניתן רק לקרוא וללמוד.
  • 15.
    טל 11/01/2011 14:07
    הגב לתגובה זו
    איזה כיף, כ\"כ הרבה הנפקות, טוב שיש מי שעושה לי סדר בהנפקות !
  • 14.
    משקיע 11/01/2011 11:57
    הגב לתגובה זו
    ניתוח יפה ומעמיק
  • 13.
    שייש 11/01/2011 11:33
    הגב לתגובה זו
    אריק, האם הדירוג של בריטיש ישתנה בעקבות הרכישה? אם התשובה חיובית אז צפויה ירידה בתשואה, לא?
  • 12.
    א.פ. 11/01/2011 11:31
    הגב לתגובה זו
    סחטיין על ההמלצה הקודמת על פאנגאיה - עלתה חזק מאז.
  • 11.
    יניב 11/01/2011 11:21
    הגב לתגובה זו
    בקרוב האגח יצא ממדדי התל בונד, זה יגרום למכירות אדירות של התעודות והקרנות. לא הייתי נכנס לאגח זה עד לאחר היציאה מהמדדים.
  • 10.
    הכוונה בתגובה הקודמת לאלרוב נדל\"ן (ל"ת)
    רפול 11/01/2011 11:21
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    רפול 11/01/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
    כלומר האם גופים שמחזיקים באג\"ח של המניה יעדיפו שהמניה תעלה על מנת להמיר את האג\"ח למניה במחיר גבוה ממחיר השוק?
  • 8.
    קובי 11/01/2011 11:18
    הגב לתגובה זו
    אם כבר עדיף האגח של אלביט
  • 7.
    סוחר אגח 11/01/2011 11:13
    הגב לתגובה זו
    אם התשואה ירדה אז מחירי האגח עלו, כלומר אם יש שורטיסטים על האגח אז התשואה היתה צריכה לעלות - משהו לא מסתדר במלל
  • אריק 11/01/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
    תקרא שוב - כתבתי כי מחירי האיגרות ירדו - לכן התשואה עלתה שורטיסטים מכרו ומחיר ירד
  • 6.
    אגחי דלק נדלן אולימפיה עדיפים בהרבה (ל"ת)
    תשואה מעל 10% 11/01/2011 11:02
    הגב לתגובה זו
  • משקיע סולידי 11/01/2011 12:16
    הגב לתגובה זו
    ברור שתמיד עדיפה תשואה גבוהה יותר מתשואה נמוכה יותר. כל זאת תחת הנחה כי החברות באמת ישלמו...
  • 5.
    חיים ח 11/01/2011 10:57
    הגב לתגובה זו
    מה אתה ממליץ למי שיש לו כבר פלזה סנטר א ב ? לקנות עוד או למכור ?
  • 4.
    אהבתי את הכתבה (ל"ת)
    רועי 11/01/2011 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אריק 11/01/2011 10:07
    הגב לתגובה זו
    מסכים בהחלט
  • 2.
    משקיע אג\"ח 11/01/2011 09:28
    הגב לתגובה זו
    נראה מעניין בתקופה בה התשואות כל כך נמוכות.
  • 1.
    r 11/01/2011 09:07
    הגב לתגובה זו
    לדעתי האג\"ח של אלרוב אטרקטיבי לא משום התשואה (3.6% שקלי) כפי שציינת, אלא משום שהפרמיה להמרה אפס. כלומר: זו אופציה מעניינת למניה, וזאת עד מועד שינוי יחס ההמרה כפי שציינת. הכותב מסכים?
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.