על המוקש באג"ח של אלרוב נדלן וההזדמנות באג"ח פלאזה סנטר
לאחר הרגיעה הקלה שחלה בחודשים אוקטובר ונובמבר בשוק הנפקות האג"ח הקונצרני, מסתמן שהשפעות המלצות ועדת חודק על החתמים והחברות המנפיקות התפוגגה במהירות ושוק ההנפקות חוזר לקצבים גבוהים.
ניתן לראות כי מרבית ההנפקות מותאמות לתקנות חודק החדשות, ובהנפקות אלו הביקושים היו גבוהים ביותר והתשואות בהנפקות נסגרו ברמות נמוכות.
הנפקת אלבר - התקיימה בשבוע שעבר, החברה הנפיקה אג"ח צמוד למח"מ של כ- 3 שנים. האיגרות מגובות בשעבודים על כלי רכב והתזרים בגינם. הנפקה זו הייתה מסוג ההנפקות המותאמות לתקנות חודק והביקושים היו בהתאם. בשלב המוסדי הגיעו ביקושים של 630 מליון שקלים כאשר הכמות שהוצעה בשלב זה עמדה על 160 מליון שקלים.
הנקודה המעניינת: הריבית בהנפקה נקבעה על 2.85% בלבד!!!! עדיין כ-2.5% מעל הגליל הממשלתי אך הרווח למשקיע בהנפקה, לא יהיה בסדרי הגודל אליהם הורגלנו.
בימים הקרובים תתקיים הנפקה זהה של שלמה החזקות, מן הסתם גם הנפקה זו תלווה בביקושי עתק ותיסגר בתשואה נמוכה.
לאור העלייה במחירי הסחורות בעולם והעלאות המיסים, האינפלציה החזויה לשנה הקרובה הינה כ-3% ,כך שאם לוקחים בחשבון את עליית המדד הרי שגם בתשואות כל כך נמוכות, עם תוספת המדד השנתי ניתן להגיע לתשואה ראלית יפה של כ-6% ברמת סיכון נמוכה.
רכישת בריטיש על ידי מליסרון:
אם נתבונן על הסדרות של שתי החברות נראה כי האיגרות של מליסרון נסחרות בפער של כ-1.2% מעל תשואת האג"ח הממשלתי בעוד שהאיגרות של בריטיש נסחרות בפער ממוצע של כ-1.7%.
לדעתי אם הרכישה תאושר על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים יצטמצם פער זה, ולכן מומלץ להחליף בין האיגרות.
הרחבת איגרות פלאזה סנטר
בימים הקרובים תרחיב פלאזה סנטר בהנפקה פרטית את סדרות האג"ח א+ב הקיימות בכ- 150 מליון שקלים. האיגרות יהיו חסומות למכירה למשך חצי שנה ולכן לא כל גוף יכול לגשת להנפקה זו.
מחירי המינימום בהם מנפיקה החברה מגלמים תשואה של כ-5% צמוד, מאז ההודעה על ההנפקה ירדו מחירי האיגרות הסחירות בכמה אחוזים והן נסחרות כרגע בתשואות של כ-4% צמוד, המגלמים מרווח של כ-3.8% מעל תשואת האג"ח הממשלתי. לעניות דעתי, ברגע שתסתיים ההפצה יירד לחץ השורטיסטים על האיגרות והן תעלנה חזרה.
אג"ח להמרה אלרוב נדל"ן
האיגרת להמרה של אלרוב נדל"ן נסחרת בתשואה של 3% שקלי לא צמוד עם פרמיה להמרה של כ-8%. מח"מ האיגרת הוא כ-2.3 שנים ועל פניו היא נראית מעניינת ביותר.
הבעיה באיגרת זו היא שפרמיית ההמרה עומדת להשתנות ב-1 ביוני 2011 ולעלות מיחס המרה של 79 כיום, ליחס המרה של 105 (בגין כל 105 איגרות נקבל מניה אחת). שינוי זה ביחס ההמרה יהפוך את האיגרת לפחות אטרקטיבית אז שימו לב.
כתב: אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח, כלל פיננסים אגף נכסים ומחקר
*הנתונים נכונים לתאריך 9/1/2011
- 21.אלישבע 13/01/2011 10:58הגב לתגובה זולחברת שלמה ולחברת אלבר - ממליצה למי ששוקל רכישת האג\"ח שיבדוק האם הופקו כל הלקחים מהנפילה של \"קאר
- 20.יריב 12/01/2011 09:02הגב לתגובה זולא הבנתי את הפרמיה להמרה. בכתבה אתה כותב שהיא עומדת על 8% ובתגובה לתגובה 1 אתה אומר שזה נכון שהפרמיה להמרה היא אפס. איך הפרמיה להמרה היא אפס?
- אריק 12/01/2011 09:31הגב לתגובה זוהפרמיה עומדת על 6% תגובה 1 כנראה התכוונת לפרמיה אפסית
- 19.
- 18.נ.ב 11/01/2011 16:56הגב לתגובה זוחבל שהטור מתפרסם רק פעם בשבועיים, יאללה אריק תכתוב יותר שהעט לא תתייבש
- 17.יאיר 11/01/2011 15:34הגב לתגובה זוממש לא הבננתי איך אפשר להגיע ל 6 % ריאלית , כדי להגיע לזה צריך אגח צמוד ב 6% ולא פלוס 3%
- אריק פרץ 11/01/2011 17:10הגב לתגובה זוהכוונה הייתה תשואה נומינלית טעות שלי
- 16.רועי 11/01/2011 15:14הגב לתגובה זותובנות מוצלחות. ניתן רק לקרוא וללמוד.
- 15.טל 11/01/2011 14:07הגב לתגובה זואיזה כיף, כ\"כ הרבה הנפקות, טוב שיש מי שעושה לי סדר בהנפקות !
- 14.משקיע 11/01/2011 11:57הגב לתגובה זוניתוח יפה ומעמיק
- 13.שייש 11/01/2011 11:33הגב לתגובה זואריק, האם הדירוג של בריטיש ישתנה בעקבות הרכישה? אם התשובה חיובית אז צפויה ירידה בתשואה, לא?
- 12.א.פ. 11/01/2011 11:31הגב לתגובה זוסחטיין על ההמלצה הקודמת על פאנגאיה - עלתה חזק מאז.
- 11.יניב 11/01/2011 11:21הגב לתגובה זובקרוב האגח יצא ממדדי התל בונד, זה יגרום למכירות אדירות של התעודות והקרנות. לא הייתי נכנס לאגח זה עד לאחר היציאה מהמדדים.
- 10.הכוונה בתגובה הקודמת לאלרוב נדל\"ן (ל"ת)רפול 11/01/2011 11:21הגב לתגובה זו
- 9.רפול 11/01/2011 11:20הגב לתגובה זוכלומר האם גופים שמחזיקים באג\"ח של המניה יעדיפו שהמניה תעלה על מנת להמיר את האג\"ח למניה במחיר גבוה ממחיר השוק?
- 8.קובי 11/01/2011 11:18הגב לתגובה זואם כבר עדיף האגח של אלביט
- 7.סוחר אגח 11/01/2011 11:13הגב לתגובה זואם התשואה ירדה אז מחירי האגח עלו, כלומר אם יש שורטיסטים על האגח אז התשואה היתה צריכה לעלות - משהו לא מסתדר במלל
- אריק 11/01/2011 11:20הגב לתגובה זותקרא שוב - כתבתי כי מחירי האיגרות ירדו - לכן התשואה עלתה שורטיסטים מכרו ומחיר ירד
- 6.אגחי דלק נדלן אולימפיה עדיפים בהרבה (ל"ת)תשואה מעל 10% 11/01/2011 11:02הגב לתגובה זו
- משקיע סולידי 11/01/2011 12:16הגב לתגובה זוברור שתמיד עדיפה תשואה גבוהה יותר מתשואה נמוכה יותר. כל זאת תחת הנחה כי החברות באמת ישלמו...
- 5.חיים ח 11/01/2011 10:57הגב לתגובה זומה אתה ממליץ למי שיש לו כבר פלזה סנטר א ב ? לקנות עוד או למכור ?
- 4.אהבתי את הכתבה (ל"ת)רועי 11/01/2011 10:18הגב לתגובה זו
- 3.אריק 11/01/2011 10:07הגב לתגובה זומסכים בהחלט
- 2.משקיע אג\"ח 11/01/2011 09:28הגב לתגובה זונראה מעניין בתקופה בה התשואות כל כך נמוכות.
- 1.r 11/01/2011 09:07הגב לתגובה זולדעתי האג\"ח של אלרוב אטרקטיבי לא משום התשואה (3.6% שקלי) כפי שציינת, אלא משום שהפרמיה להמרה אפס. כלומר: זו אופציה מעניינת למניה, וזאת עד מועד שינוי יחס ההמרה כפי שציינת. הכותב מסכים?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
