על ריבוי מותגים בעולם רווי מותגים; לבחור בשיווק אגרסיבי או פתרון יצירתי?
הרבה פעמים שואלים אותי איך אפשר לנהל כל כך הרבה מותגים - 14 מגזינים ושלושה אתרי אינטרנט - בבית אחד? למי מקדישים יותר תשומת לב? כיצד מחליטים באיזה מותג להשקיע ואיך מוודאים שאף אחד מהמותגים לא מוזנח? אפשר להתייחס לזה כמשימה בלתי אפשרית ו"לתעדף" מותג אחד על פני השני או כאתגר.
ניתן להמשיל את ריבוי המותגים בבית למשפחה מרובת ילדים. הרי כל הילדים חשובים באותה המידה, אבל עדיין, יש כאלה "מוצלחים" יותר ושבאופן טבעי שורדים ומצליחים, ויש את אלה שצריך לעזור להם להגיע למקום שברצונם להיות. ברור שכל חברה אוהבת את כל מותגיה ולא מוותרת על אף אחד, אבל במקביל גם מנהלת יחסים סובייקטיביים עם כל מותג. באותה מידה ובראיה מפוכחת גם מידת הנאמנות של הלקוחות היא סובייקטיבית ולכן כל מותג צריך להיבחר כל יום מחדש ע"י חברת האם וע"י הצרכן.
מהי אם כן הדרך הנכונה ביותר לשמור על ערך המותג בתוך הבית והביקוש אליו בחוץ. יש מספר דרכים מקובלות היום ובראשן השיווק האגרסיבי, המהיר, ששומר על מקומך בראש הטבלה. עולה השאלה האם הדרך של השיווק האגרסיבי תעבוד או הדרך היצירתית?
אני מעדיפה לבחור ביצירתיות, אולי זו דרך קשה וארוכה אבל היא ממצבת אותך במקום אחר וראוי, מקום בו אתה מחליט מה לשווק היום כדי למכור מחר.
אין ספק שבטווח הקצר חשוב לכל מנכ"ל לראות רווחים, כך הוא מצדיק את מיקומו אל מול בעלי המניות, אך מה עם העתיד?. מכירה אגרסיבית ו"מלחמה" מול מתחרים משאירה מתח רווחים נמוך ובעצם פועלת במקביל, לצד הרווח המהיר, נגד המיתוג שלך. הרי לא תוכל להיתפס כאיכותי וממוצב גבוה בשעה שאנשי המכירות שלך מצניחים מחירים לרצפה. אז היכן אתה בוחר למקד את האסטרטגיה שלך: מוטת מחיר או מוטת מיתוג? האם ניתן לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה? אולי..כשמדובר בבית מרובה מותגים יש מקום לפתרונות יצירתיים וגישה שיווקית מגוונת.
הפיתרון היצירתי שלי מציע את גישת ה"דבק ההורי" וה"דבק המשפחתי":
הדבק ההורי שלי הוא מטריית הבית. אתם יכולים לקרא לו "תנובה", "שטראוס", "פרוקטר אנד גאמבל", "סנו" או "ידיעות אחרונות" ויש את הדבק המשפחתי לו אנו קוראים קבוצות וחטיבות מותגים אשר יכולות "להתחרות" בינן לבין עצמן בשוק הפתוח.
בסופו של יום שני הדבקים הללו משלימים אחד את השני באופן סינרגטי ומביאים את התוצאה הרצויה לחברה. "תנובה" כמותג מטרייה ו"חטיבת מוצרי החלב של תנובה" כשלל מותגים יכולים לפעול ולהיות מוצגים לצרכנים באופן אגרסיבי ויצירתי באותה מידה, אבל ברור לחלוטין שכל ידיעה עסקית, שיווקית, פרסומית, צרכנית מעלה או מורידה את ערכי המותגים שלה ובראש ובראשונה תורמת לנכסיות מותג מטרייה שנקרא "תנובה".
אין ספק שקשה לשווק במקביל מספר רב של מותגים, בפרט כאלה ששייכים לאותו הבית, גם אם מדובר בצרכנים שונים בעלי העדפות שונות, אבל ברגע שהעמדנו אותם תחת קטגוריה אחת המשימה השיווקית קלה יותר, כך זה גם אצלי בבית. יש לנו בית אחד- מוטו תקשורת - עם אינסוף עולמות שמתמקדים בקטגוריות שונות. זו התנהלות לא פשוטה שיווקית ופרסומית ועל אחת כמה וכמה מקשה על ניהול האסטרטגיה והתקציבים. אם משאבי הארגון הם בלתי מוגבלים אזי המשימה פשוטה, אך מכיוון שאנחנו לא חיים בעולם אוטופי, נגזר עליי לקבל החלטה מה חשובים יותר, העצים או היער..
למרות סבך המותגים הדרך דיי ברורה, כל אחד מהם צריך להתנהל כמרכז רווח והפסד בפני עצמו בעל תקציבי פרסום ויעדים מוגדרים הנגזרים באופן ישיר ויחסי להכנסות וההוצאות שלו. קריטריונים נוספים שעוזרים להבין אם אנחנו עדיין בשלב הפרה החולבת הם: האם המותג מספק סוג של סטטוס וכדאיות לצרכן? האם הוא מבודל ובעל USP? האם כלכלית המותג רווחי?. הכי חשוב שכל המותגים יחד ולחוד יצדיקו את הקיום שלהם, בשכלול נכסיות המותג הכוללת קריטריונים מגוונים ולא רק כלכליים. כלומר יש מותגים בעלי השלכה מיצובית אשר מסייעים למותגים אחרים בקבוצה להגיע למקום טוב יותר שיווקית וכלכלית.
בסופו של יום, המותגים הינם נכסים לא מוחשיים, אבל הם אלה שיוצרים את מוניטין החברה. היתרון במספר רב של מותגים - אם יש כמה חלשים הם נתמכים בחזקים ומייצרים את המסלול הבטוח של מותג מטרייה מוביל. מערך השיווק בבית מרובה מותגים הוא מרתק ומאתגר ויוצר לא פעם "מלחמת אחים" בתוך הבית ומנגד מאפשר לנו לתקוף ולאגף חזיתית מוצרים מתחרים מחוץ לבית. לדוגמא, אם יש לי שני מעדנים באותו סגמנט ולמתחרה שלי יש אחד הסיכוי שייבחרו במותג שלי גבוה פי 2 על גבי המדף, לכן ההחלטה צריכה להסתכם בכך: האם אני בוחר להיות בוטיק של מותגים שיוצרים יחד חלון ראווה מפתה בו כל יום הלקוח בוחר מותג אחר להעמיק בו או האם אני מוותר, מדחיק את חלקם בתוך המדף ונותן לטוב ביותר לשרוד. אני בוחרת להלחם על כולם.
הכותבת היא מנכ"ל חברת מוטו תקשורת המונים המוציאה לאור כ-15 מגזינים
- 3.אובייקטיבית 01/04/2011 20:53הגב לתגובה זולכל הקנאים,ברוב הזמן אתם סובלים מכאבי לב,נסו לשחרר ולהתרכז בעצמכם באמת ולא בקנאה שאוכלת אתכם ואולי גם אתם תגיעו יום אחד להישג מרשים או לדרג ניהולי עם תוצאות מרשימות. עד אז תמיד תזכרו שעם עובדות לא ניתן להתווכח. מנכלי"ת החברה הביאה תוצאות מרשימות בזמן קצר, ייעלה את החברה ומינפה אותה למקום טוב יותר- והיד עוד נטויה.לא נותר מלאחל המשך הצלחה והקנאים:צפו,תסבלו ואם יהיה לכם מזל אולי תלמדו.
- 2.אישה דוחה ונטולת כשרון (ל"ת)רוני 31/03/2011 18:32הגב לתגובה זו
- 1.שמלי 01/03/2011 09:07הגב לתגובה זומעניין שהכותבת("המנכלית") בקושי יודעת לכתוב את שמה, מי כתב לה את כל זה?

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
