בהיעדר אלטרנטיבות השקעה ובצל הריבית הנמוכה, הסחורות שכיכבו בשנת 2008, חזרו לככב בשנת 2010. אחת מהן הייתה הכותנה שמחירה נסק בכ-139% (!) מתחילת השנה - מרמה של 68 עד לרמת שיא של 159.39 סנט לליברה. העליות החדות במחירים והגעתה למעשה לשיא מעלה סימן שאלה באם העליות יימשכו.

על פי ניתוח טכני של הסחורה ואופי ההתנהגות שלה במסחר ניתן לראות כי כותנה כמעט ואינה מדשדשת. כלומר, יש לתפוס את המגמה הנכונה. מחיר הכותנה היה באזור התנגדות חזק מאוד של 150.25 סנט לליברה אותה הוא פרץ לפני מספר ימים וחזר לרמות נמוכות ממנה. כעת הכותנה נסחרת סביב 146.51 סנט לליברה. במידה והכותנה תפרוץ את רמת ה-157.4 - אנו נראה המשך עליות - כלומר נוכל לומר שמגמת העלייה נמשכת. במידה ומחיר הכותנה ירד מתחת לרמה של 140 - נקבע כי ישנה נסיגה במחיר ונצפה להמשך ירידות.

השיאים במרבית הסחורות מחייבים אותנו למשנה זהירות והשקעה בכותנה מחייבת התייחסות לתנודתיות שמאפיינת אותה. מלבד כך יש לזכור שהסחורה מתומחרת בדולרים ולכן ישנו יחס הפוך בין מחירה לבין שער הדולר בעולם. כאשר הדולר נחלש הסחורות מתחזקות ולהפך.

הפרנק השוויצרי איבד את המומנטום ביחס לדולר

ניתוח הגרף של הדולר מול הפרנק השוויצרי מעלה נקודה מעניינת שככל הנראה ירדה אל מתחת לרדאר של סוחרים. הפרנק השוויצרי התחזק מאז יוני ביחס לדולר בכ-18% מרמה של 1.17 ל-0.95 כחלק ממגמת ההיחלשות של הדולר בעולם. כלומר, יש כאן מגמה ברורה, ארוכת טווח של היחלשות הדולר ביחס לפרנק.

מאז חודש אוקטובר, על רקע משבר החובות באירופה, הצמד הזה מדשדש כשהוא נע בטווח שבין 0.94 ל-1 פרנק שוויצרי לדולר. השאלה הנשאלת היא מה צפוי לו בטווח הקצר והארוך והאם המגמה ארוכת הטווח תמשך?

כרגע פועלים שני כוחות מרכזיים כלכליים על צמד המטבעות. מחד, משבר החובות באירופה מאיים על הפרנק השוויצרי אם כי צריך לזכור שהפרנק מהווה מטבע מקלט ולכן גם אם הוא יושפע במקרה של התרחבות המשבר באירופה - הרי שהוא לא יושפע כמו המטבע האירופי, האירו. מאידך גיסא, מצב הכלכלה בארה"ב עדיין לא ברור. לא ברור לגמרי אם הכלכלה תתאושש בעקבות צעדי ההרחבה המוניטארית שהפד' נוקט בהם והקלות המס שהממשל החליט לקיים - כל אלה אמורים דווקא להביא להיחלשות של הדולר.

אך ההזדמנות עשויה להימצא דווקא בשטח הטכני. במידה ונשווה בין הצמד לדולר אינדקס נוכל לראות באופן טבעי מתאם חיובי כמעט מלא. אך לאחרונה, החל מתחילת החודש נפתח פער ביניהם. הדולר אינדקס התחזק ב 1.4% ואילו הדולר באותו זמן נחלש ביחס לפרנק השוויצרי בכ-5.1%. ניתוח פשוט יאפשר לנו להבין כי ישנה אפשרות שהצמד יתקן את הפער שנוצר ועל הדולר להתחזק ביחס לפרנק עד לרמה של 0.97 בטווח הקצר ועד לרמה של 1.1 בטווח הארוך יותר.

הדולר האוסטרלי נהנה מהעלייה במחיר הזהב וימשיך להתחזק ביחס לין

הכלכלה האוסטרלית, בדומה לזו הישראלית, נפגעה פחות באופן יחסי מהמשבר שפקד את הכלכלה העולמית בשנים 2008-2009. בשל עובדה זו, הממשל באוסטרליה העלה את הריבית מרמה של 3% באפריל 2009 עד לרמה של 4.75% כיום. העלאות ריבית אלה הביאו לפער ריביות גדל בין הריבית האוסטרלית לריבית הנמוכה (<0.1%) הנהוגה ביפן. הפרש ריביות זה הביא להתחזקותו של הדולר האוסטרלי ביחס לין. בשל השימוש באופי מסחר של carry trade שמביא לרווח בשל אותו פער ריביות.

בנוסף לכך, יש לזכור, שהדולר האוסטרלי מושפע ממחירי הזהב שנסקו בשנה האחרונה בכ-29%. אוסטרליה מייצאת כ-9 מיליון אונקיות בשנה בממוצע בשנה ונחשבת לאחת מהיצואניות הגדולות של זהב.ולכן ככל שמחירי המתכת הזהובה ממשיכים לטפס כך נוצרת תמיכה בדולר האוסטרלי.

בתקופת המשבר, ירדה כמות ההשקעות בעסקאות carry trade בשל הירידה בריבית האוסטרלית. אך משזו החלה להעלות עד הרמה האמורה ובמקביל חלה נסיקה במחירי הזהב הדולר האוסטרלי, כאמור, החל להתחזק מול הין. התחזקותו של הדולר האוסטרלי בעולם מאז חודש יוני השנה מקבלת משנה תוקף מול הין היפני בשל אותו פער ריבית.

הדולר האוסטרלי התחזק בכ- 11.80% מאז חודש יוני עד לרמה של 83 ין לדולר אוסטרלי. ניתן להעריך כי מגמה זו תמשך הן בשל המשך עליית מחירי הזהב והן בשל פער הריביות שלא צפוי להשתנות בתקופה הקרובה. על פי ניתוח טכני,להערכתנו, הצמד עשוי להתחזק עד לרמה של 87.8 ין לדולר אוסטרלי בטווח הקצר ועשוי בטווח הארוך להגיע עד לרמה של 107.85.

אין מחיר למים? השקיעו בתעודת סל

המחסור במים מורגש היטב בחלקים רבים של העולם ולא רק בישראל שסובלת ממחסור חמור במים. מחירי המים בישראל, למשל, עלו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה ולהערכתנו על אף שישנם גורמים שטוענים שההתייקרות חלה בשל ההפרטה שהרי מחיר המים עלה כחלק ממדיניות כללית הנובעת ממחסור במים.

גם בעולם ישנה בעיה באזורים מסוימים במשאב החשוב הזה כמו סין, מצרים, ישראל, פקיסטן , מקסיקו, חלקים נרחבים מאפריקה וחלקים קטנים יותר בארה"ב. המחסור במים נובע בעיקרו משינויי אקלים שהפך לקיצוני יותר (במקומות חמים, חם יותר ובמקומות קרים, קר יותר) אך גם נובע מגידול טבעי של האוכלוסייה וכן עליה בצורכי החקלאות בעולם הנובעים משינוי טעמי הצרכן.

לעת עתה, למים אין מחיר גלובלי שלא כמו בנפט, למשל, אשר לו חוזים עתידיים על הנפט ואפשר ליהנות ישירות מעלייה במחירו. אולם כמו הנפט משאב המים עשוי להיות מתומחר בעתיד בצורה גלובלית ומי שישקיע במשאב הזה צפוי לרווחים גדולים.

עד שיתמחרו גלובלית את מחירו של קוב מים ניתן להשקיע במשאב באמצעות חברות שעיקר פעילותן עוסק בכך, כמו חברות אשר שואבות, משווקות ומתפילות מים. לצורך כך כדאי יהיה להכיר את תעודת הסל CGW המשקיעה ב-51 חברות ברחבי העולם שעוסקות במים.

תעודת הסל הזו נסחרת בניו-יורק ומחודש מאי האחרון חלה עלייה של כ-23% בערכה, מרמת התמיכה של 16.3 דולר למחיר נוכחי של 20.59 דולר. מחודש מארס שנת 2009 רשמה תעודת הסל עליה של כ-85%. הציפייה שלנו היא שמחיר תעודת הסל יעלה ל- 26.5 דולר ובכך תיגע ברמת השיא שלה משנת 2007.

הכותב הוא אלי שיראזי, מנהל חדר עסקאות בפינקסו מקבוצת Lembex. עזר לכתוב את הכתבה יפתח דרורי, סוחר בכיר.