עשו עלינו סיבוב - מס חשאי במסווה של אנרגיה ירוקה
לאחרונה אני נובר יותר ויותר במסמכי רגולציה ממשלתיים הנוגעים לאנרגיה ירוקה, וככל שעוברים עוד ועוד כאלו אל מול עיני - כך מתגבר לו ניחוח הקומבינה. הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD מחייבת את הממשלה לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת שמציב הארגון - עד כאן הכל נשמע כמו יוזמה מבורכת לחסכון באנרגיה ומניעת זיהום אוויר. אולם בישראל כמו בישראל - כשהכסף נכנס לתמונה הדברים מתחילים 'להתלכלך'.
ממשלת ישראל מתחייבת כאמור לעמוד ביעדי אנרגיה ירוקה שהציב ה-OECD. בין היתר נדרש כי עד 2015 כ-7% מכלל ייצור האנרגיה במשק יעשה בדרכים ירוקות וכ-20% עד 2020. על מנת לקדם את הרפורמה ולדחוף את היזמים והמשקיעים להיכנס לתחום, החליטה הממשלה לספק להם סבסוד בתעריף הסופי.
אתמקד בעסקי האנרגיה הסולארית ופחות באנרגיית רוח. בכדי להבין את ה"קומבינה", צריך לדעת כיצד עובד העסק בגדול: המשקיע שנכנס לתחום מתקין את הלוחות הסולאריים שרכש על גגות המבנים שברשותו או לחלופין על גגות אותם הוא שכר.
בינתיים חברת החשמל, אשר בשליטה ממשלתית, מתחייבת לשלם עבור כל קילו וואט שמיוצר בתהליך ירוק בין 1.5 ל-1.9 שקלים. לצורך השוואה, מחיר קילו וואט שמיוצר בתהליך פחמי רגיל עולה לנו כיום כ-40 אגורות.
חשבון פשוט מראה כי התשואה על האנרגיה הירוקה נעה בין 300% ל-400% מעל למחיר החשמל שמיוצר בתהליך פחמי, תשואה נאה למדי אשר שוררת גם בקרב המדינות האירופיות המובילות בתחום כגון צרפת גרמניה ואיטליה. לא זה רק זה, מדובר בחוזה סגור ל-20 שנה - היזם/משקיע מובטח לקבל את אותו תעריף למשך שני עשורים מרגע חתימת ההסכם.
כאן עולה השאלה - מהיכן מגיע הכסף שמשלמת הממשלה ולאן בדיוק הוא הולך? הכסף כמובן מגיע מכיסו של משלם המסים, דבר שמקובל לכשעצמו שכן שבסופו של דבר אותו אזרח הוא שאמור להנות מהשימוש שעושה הממשלה באותם כספי מסים. אכן כך בישראל? ממש לא.
בעוד הזרוע הימנית של הממשלה מלטפת את המשקיעים הירוקים ומשלשלת לכיסם מיליארדי שקלים, זו השמאלית שטומנת בחובה גם את חברת החשמל, מבשרת לצרכן הביתי על העלאת תעריפי החשמל הרגיל. נשמע לכם כמו אגדה או יצירה? אכן יצירתי, רק חבל שאתם אלו שמשמשים כחומר ביד ה"יוצר" - ממשלת ישראל.
כך נוצר מצב שהצרכן הקטן משלם יותר מ-2 מיליארד שקלים (עד 2020) ישירות לכיסו של הטייקון, זה שיכול להרשות לעצמו להשקיע בתחום האנרגיה המתחדשת ולהשיא את רווחיו. בקיצור, בזמן שהאזרח הקטן יצא להשיג את לחמו - היה מי שדאג 'להשחיל' לו מס חדש במסווה של אנרגיה ירוקה.
כשמסתכלים אל תוך התהליך, או יותר נכון על היעדר התהליך שמכתיבה הממשלה, אל הריקבון מצטרפת גם צחנה. מדוע לא מנצלים את המנוף האדיר של שוק האנרגיה המתחדשת על מנת לעודד את שוק העבודה ואת המשק הישראלי בכלל!?
צריך להבין שמי שיכול להרוויח מעסקי האנרגיה המתחדשת הינם או חברות הנדל"ן הגדולות שבבעלותן גגות רבים היכולים לשמש להפקת אנרגיה ירוקה, או לחלופין אילי הון המסוגלים להשכיר שטחי גגות לצורך התקנת לוחות סולאריים. לאזרח הקטן לא ניתנת ההזדמנות להשתתף בחגיגה - ולמה? לצערי אני נאלץ להשתמש במה שנשמע לעתים כקלישאה: יחסי הון שלטון שמרחיבים עוד יותר את פער המעמדות שכבר קיים.
הממשלה מסבסדת את הטייקונים שמייבאים את הלוחות הסולאריים ממדינות המזרח ומרחבי אירופה ישירות לגגות ישראל. אין שום תנאי מקדים שדורש ייצור מקומי או מעורבות כחול-לבן בתהליך, כזאת שתשדרג גם את המעמד הנמוך ותתרגם את מנופו של שוק האנרגיה לכדי צמצום האבטלה במשק והרחבת הפעילות הכלכלית.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
