עשו עלינו סיבוב - מס חשאי במסווה של אנרגיה ירוקה
לאחרונה אני נובר יותר ויותר במסמכי רגולציה ממשלתיים הנוגעים לאנרגיה ירוקה, וככל שעוברים עוד ועוד כאלו אל מול עיני - כך מתגבר לו ניחוח הקומבינה. הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD מחייבת את הממשלה לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת שמציב הארגון - עד כאן הכל נשמע כמו יוזמה מבורכת לחסכון באנרגיה ומניעת זיהום אוויר. אולם בישראל כמו בישראל - כשהכסף נכנס לתמונה הדברים מתחילים 'להתלכלך'.
ממשלת ישראל מתחייבת כאמור לעמוד ביעדי אנרגיה ירוקה שהציב ה-OECD. בין היתר נדרש כי עד 2015 כ-7% מכלל ייצור האנרגיה במשק יעשה בדרכים ירוקות וכ-20% עד 2020. על מנת לקדם את הרפורמה ולדחוף את היזמים והמשקיעים להיכנס לתחום, החליטה הממשלה לספק להם סבסוד בתעריף הסופי.
אתמקד בעסקי האנרגיה הסולארית ופחות באנרגיית רוח. בכדי להבין את ה"קומבינה", צריך לדעת כיצד עובד העסק בגדול: המשקיע שנכנס לתחום מתקין את הלוחות הסולאריים שרכש על גגות המבנים שברשותו או לחלופין על גגות אותם הוא שכר.
בינתיים חברת החשמל, אשר בשליטה ממשלתית, מתחייבת לשלם עבור כל קילו וואט שמיוצר בתהליך ירוק בין 1.5 ל-1.9 שקלים. לצורך השוואה, מחיר קילו וואט שמיוצר בתהליך פחמי רגיל עולה לנו כיום כ-40 אגורות.
חשבון פשוט מראה כי התשואה על האנרגיה הירוקה נעה בין 300% ל-400% מעל למחיר החשמל שמיוצר בתהליך פחמי, תשואה נאה למדי אשר שוררת גם בקרב המדינות האירופיות המובילות בתחום כגון צרפת גרמניה ואיטליה. לא זה רק זה, מדובר בחוזה סגור ל-20 שנה - היזם/משקיע מובטח לקבל את אותו תעריף למשך שני עשורים מרגע חתימת ההסכם.
כאן עולה השאלה - מהיכן מגיע הכסף שמשלמת הממשלה ולאן בדיוק הוא הולך? הכסף כמובן מגיע מכיסו של משלם המסים, דבר שמקובל לכשעצמו שכן שבסופו של דבר אותו אזרח הוא שאמור להנות מהשימוש שעושה הממשלה באותם כספי מסים. אכן כך בישראל? ממש לא.
בעוד הזרוע הימנית של הממשלה מלטפת את המשקיעים הירוקים ומשלשלת לכיסם מיליארדי שקלים, זו השמאלית שטומנת בחובה גם את חברת החשמל, מבשרת לצרכן הביתי על העלאת תעריפי החשמל הרגיל. נשמע לכם כמו אגדה או יצירה? אכן יצירתי, רק חבל שאתם אלו שמשמשים כחומר ביד ה"יוצר" - ממשלת ישראל.
כך נוצר מצב שהצרכן הקטן משלם יותר מ-2 מיליארד שקלים (עד 2020) ישירות לכיסו של הטייקון, זה שיכול להרשות לעצמו להשקיע בתחום האנרגיה המתחדשת ולהשיא את רווחיו. בקיצור, בזמן שהאזרח הקטן יצא להשיג את לחמו - היה מי שדאג 'להשחיל' לו מס חדש במסווה של אנרגיה ירוקה.
כשמסתכלים אל תוך התהליך, או יותר נכון על היעדר התהליך שמכתיבה הממשלה, אל הריקבון מצטרפת גם צחנה. מדוע לא מנצלים את המנוף האדיר של שוק האנרגיה המתחדשת על מנת לעודד את שוק העבודה ואת המשק הישראלי בכלל!?
צריך להבין שמי שיכול להרוויח מעסקי האנרגיה המתחדשת הינם או חברות הנדל"ן הגדולות שבבעלותן גגות רבים היכולים לשמש להפקת אנרגיה ירוקה, או לחלופין אילי הון המסוגלים להשכיר שטחי גגות לצורך התקנת לוחות סולאריים. לאזרח הקטן לא ניתנת ההזדמנות להשתתף בחגיגה - ולמה? לצערי אני נאלץ להשתמש במה שנשמע לעתים כקלישאה: יחסי הון שלטון שמרחיבים עוד יותר את פער המעמדות שכבר קיים.
הממשלה מסבסדת את הטייקונים שמייבאים את הלוחות הסולאריים ממדינות המזרח ומרחבי אירופה ישירות לגגות ישראל. אין שום תנאי מקדים שדורש ייצור מקומי או מעורבות כחול-לבן בתהליך, כזאת שתשדרג גם את המעמד הנמוך ותתרגם את מנופו של שוק האנרגיה לכדי צמצום האבטלה במשק והרחבת הפעילות הכלכלית.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
