היערכות לשינוי בקופות המרכזיות לפיצויים בשנת 2011

רו"ח (עו"ד)קובי שטיינמץ ויועץ מס קובי יתח

החל בשנת 2011 כבר לא יהיה אפשר להפקיד בקופה מרכזית לפיצויים, ומכאן שמשנת 2011 ואילך יהיה אפשר להפקיד לפיצויים בלבד רק בקופות אישיות לפיצויים, שהן קופות גמל שאינן משלמות לקצבה.
עו"ד לילך דניאל |

בתיקון שבוצע בשנת 2008 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, נקבע שבשנים 2008 עד 2010 יוכל מעביד להפקיד לקופה מרכזית לפיצויים רק אם ביצע הפקדות לקופה המרכזית בשנת 2007, בעבור עובדים שעבדו אצלו בשנה זו.

החל בשנת 2011 כבר לא יהיה אפשר להפקיד בקופה מרכזית לפיצויים, ומכאן שמשנת 2011 ואילך יהיה אפשר להפקיד לפיצויים בלבד רק בקופות אישיות לפיצויים, שהן קופות גמל שאינן משלמות לקצבה. בהקשר האמור נזכיר כי לקופות גמל שהן קופות משלמות לקצבה, אפשר להפקיד לפיצויים רק אם המעביד מפקיד לפחות 5% לתגמולים באופן שוטף (ובמקרה זה נדרש העובד להפקיד לתגמולים לפחות 5% אף הוא).

יצוין שבדומה לקופה מרכזית לפיצויים ובשונה מקופות גמל לקצבה, בקופות אישיות לפיצויים רשאי המעביד (על פי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963; להלן: "חוק פיצויי פיטורים") להחתים את עובדיו על סעיף המאשר לו למשוך בחזרה את הכסף שהפקיד בקופה במקרה של התפטרות שאינה מזכה בפיצויי פיטורים.

בנוגע לכספים שנצברו בקופה המרכזית לפיצויים - יהיה אפשר להמשיך ולשלם מהם פיצויים לעובדים גם בשנת 2011 ובשנים שלאחר מכן, ללא תלות במועד תחילת עבודתם של אותם עובדים, כלומר יהיה אפשר לשלם מהקופה המרכזית גם בעבור עובדים שהחלו לעבוד אצל המעביד בשנת 2008 ואילך.

אפשרות נוספת היא לבקש מרשות המסים (מס הכנסה) להעביר את הכספים שנצברו בקופה המרכזית לחשבונות פיצויים אישיים של העובדים. רשות המסים נעתרת בדרך כלל לבקשה. במכתב הבקשה להעברת הכספים בין הקופות בפטור ממס יש לפרט את שם הקופה המרכזית המעבירה, את שמות הקופות האישיות שאליהן מועבר הכסף ואת שמות העובדים והסכומים המועברים לכל קופה.

יש לוודא כי לאחר ההעברה לא יהיו מופקדים בשתי קופות הפיצויים של העובד פיצויים בסכום העולה על חבות המעביד לשלם לו פיצויים לפי חוק פיצויי פיטורים, ולציין זאת במכתב הבקשה. למכתב יש לצרף אישור מרואה החשבון של המעסיק, המאשר שהוא מפקח על ביצוע ההעברה על פי הפירוט שניתן בבקשה עצמה.

באפשרות השנייה של פיצול הכספים שבקופה המרכזית לקופות אישיות גלום יתרון, שכן רשות המסים (מס הכנסה) לא תאפשר לבצע רצף קצבה בגין כספים שיישארו מופקדים בקופות פיצויים מרכזיות וישולמו כפיצויים לעובדים. לעומת זאת, העברתם לקופות שאינן משלמות לקצבה תגרור את סיווגן בקוד קופה קצבתי (6) שלעתים יאפשר קבלת אישור לרצף קצבה, ובכך יקטין את תשלום המס בפרישה מעבודה.

אם לאחר פיצול הקופה המרכזית לקופות אישיות יוותרו כספים בקופה המרכזית, וסך הכספים המיועדים לפיצויים בכל קופות הגמל, לרבות בקופות המשלמות לקצבה ("סך היעודה לפיצויים"), יהיה גבוה מסך התחייבות המעביד לפיצויים בעבור כל עובדיו (סך הכספים המחושב על בסיס שכרם האחרון), ובהנחה שכל עובדי המעביד יפרשו מהעבודה ("סך העתודה לפיצויים"), יהיה אפשר להגיש בקשה לבית הדין לעבודה להשיב את הפער הכספי שבין "היעודה" ל"עתודה" לידי המעביד.

נזכיר שההשבה חייבת במס אצל המעביד ככל הכנסה רגילה, ועל הקופה לנכות מהסכום המועבר מס במקור בשיעור 40%. אפשר להגיש לפקיד השומה בקשה להקטנת סכום זה, בין היתר בגין הפסדים של המעביד המועברים משנים קודמות או בגין הפסדים בשנה הנוכחית.

הכותבים - שותפים במשרד שטיינמץ, עמינח ושות' רואי חשבון, המתמחה בתחומי המיסוי השונים (מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מע"מ, קבלנים, מיסוי שוק ההון, היי טק) ומדורג בין עשרת המשרדים הגדולים בישראל ww.cpa.co.il

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.