10 הנפקות האג"ח האחרונות אומרות הכל: שינוי הכיוון החל
לפני מספר שבועות הבאתי תיאור באחד ממאמריי למצב ה"רותח" בשוק הנפקות אגרות-החוב. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, כאשר חברות שונות הנפיקו אגרות-חוב לגופים מוסדיים ולציבור ואלה זכו לביקושים גדולים; ובנוסף שיעור הריבית שנקבע במכרז לציבור היה נמוך משמעותית משיעור ריבית המקסימום שקבעו החברות.
לאחר המכרז, כאשר החלו אגרות-החוב להיסחר בבורסה הן המשיכו לעלות (במרבית המקרים) וכך נהנו החתמים, הציבור והגופים המוסדיים שרכשו אג"ח בהנפקה - מרווחי הון מהירים, לשמחת כולם כמובן...
תופעה זו של קביעת שיעור ריבית במכרז הנמוך באופן משמעותי משיעור ריבית המינימום העידה על ביקושים גדולים מאוד של הגופים המוסדיים והציבור להנפקות האג"ח. הציבור מאס בריביות הנמוכות הניתנות בפיקדונות הבנקאיים וחיפש אלטרנטיבה למדדי התל בונד הנמצאים ברמות שיא ומציעים תשואה נמוכה מאוד לפידיון, והדבר עודד את החברות לגייס כספים בבורסה בתשואות נמוכות.
בחודש נובמבר חל שינוי חד במגמה זו, כאשר מבין עשר הנפקות אג"ח לגופים המוסדיים ולציבור נסגרו שש הנפקות בשיעור הריבית המקסימאלי או קרוב אליו בעשירית האחוז, ואילו ארבע הנפקות נסגרו בשיעור ריבית נמוך באופן משמעותי מריבית המקסימום. הפעם אף נוצרו - בחלק מהמקרים - הפסדי הון לחתמים, לציבור ולגופים המוסדיים שהשתתפו בהנפקות.
מדוע השתנתה המגמה?
- המחיר הגבוה והתשואות הנמוכות במדדי התל בונד מובילים למכירת אגרות-חוב קונצרניות (הגופים המוסדיים הם המוכרים העיקריים) והדבר מקרין לשלילה על שוק הנפקות אגרות-החוב;
- ריבית המקסימום אותן מציעות החברות נתפשת במקרים רבים על-ידי הגופים המוסדיים ככזו שאיננה משקפת נכונה את הסיכון הכרוך בהחזקה באג"ח ולכן גופים אלו נמנעים מכניסה להנפקות. הדבר מוביל לביקושים נמוכים יותר להנפקות וסגירת המכרז הציבורי בריבית המקסימום;
- קיימת ציפייה בשוק ההון למימוש בשוק אג"ח הקונצרניות. מימוש זה עשוי להגיע בתקופה הקרובה על רקע עליית תשואת אג"ח הממשלתיות בארה"ב וכן עליית הריבית במשק הישראלי.
כמו כן, אנו שומעים בזמן האחרון מנהלי השקעות בגופים מוסדיים המגדילים את יתרת המזומן על חשבון אג"ח הקונצרניות וכן מצהירים על מניעה מהשתתפות בהנפקות של אג"ח קונצרניות חדשות.
זו עשויה להיות, במידה רבה, נבואה המגשימה את עצמה. עם זאת יש להבין כי אותם גופים מעדיפים לקנות אג"ח לאחר התיקון המתבקש.
כיצד כדאי לפעול כרגע?
בחודשים האחרונים שבתי וציינתי שלהערכתי מדדי אגרות-החוב הקונצרניות והממשלתיות עומדים בפני מימוש רווחים. החולשה הפוקדת את שוק הנפקות האג"ח בהחלט מהווה איתות שאנו בפתחה של מגמת מימוש רווחים באג"ח הקונצרניות, ולכן אני שב וממליץ להגדיל את מרכיב המזומן בתיק או לחלופין לרכוש קרן כספית וזאת על-ידי הקטנת החשיפה לאג"ח הקונצרניות. כמו-כן אני ממליץ להימנע מכניסה להנפקות אג"ח עד אשר התמונה תתבהר.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ואובייקטיבי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית-אונו
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
