הציבור קונה מניות? בדקנו עד כמה הוא באמת 'הגדיל חשיפה'

מה היו התהליכים והגורמים לכך שחלק מהציבור נכנס לשוק המניות
סיון ליימן |

בשבועות האחרונים זועקות כותרות העיתונות הכלכלית בארץ בדבר הגיוסים המרשימים בקרנות הנאמנות המנייתיות. אם כאלה הם פני הדברים אזי:

א) אנו עדים לחזרת הציבור בישראל לבורסה;

ב) אם אכן חוזר הציבור להשקיע במדדי הבורסה בזמן שמדד המעוף שובר שיא אחר שיא - הדבר עשוי להוות דווקא תמרור אזהרה שכן הציבור, על-פי רוב, נכנס לבורסה בנקודת השיא ויוצא בנקודת השפל.

ואילו אני תוהה:

1) עד כמה באמת חזר הציבור לבורסה לאחר משבר 2008?

2) עד כמה באמת גדולים גיוסים לקרנות הנאמנות המנייתיות?

3) עד כמה מדויקות הכותרות המרעישות בדבר הגיוסים העצומים?

בכדי לבדוק את הנושא לעומקו בחנתי את הנתונים מתחילת 2010 ולהלן העיקריים והחשובים שבהם: במהלך חודש אוקטובר 2010 גייסו הקרנות המנייתיות מעל ל-750 מיליון שקלים - ואכן מדובר בסכום שיא חודשי בהשוואה ל-4 השנים האחרונות, ואולם בחודש ספטמבר 2010 - שהיה חודש חיובי יותר בשוק המניות הישראלי בהשוואה לאוקטובר (עלייה של 7.9% במדד ת"א 100) - גייסו הקרנות המנייתיות 255 מיליון שקלים בלבד.

החודש השלילי ביותר השנה (עד כה) היה חודש מאי, אז נרשם שיא המשבר באירופה שיצר חשש מפני חזרה למיתון וגרם לירידות שערים חדות בכל רחבי העולם. באותו חודש פדה הציבור הישראלי סכום גדול של כ- 682 מיליון שקלים.

החלטתי שלא להסתפק בנתוני שנת 2010 בלבד ובדקתי את כמות הגיוסים בקרנות הנאמנות המנייתיות במהלך השנתיים האחרונות, ולהלן הנתונים:

הנתונים מראים כי במשך עשרת החודשים הראשונים של 2010 גייסו הקרנות המנייתיות סכום כולל של קרוב ל- 1.3 מיליארד שקלים לעומת גיוס כולל של כ-1.9 מיליארד שקלים בכל שנת 2009; והמשמעות היא כי גם לאחר הגיוס החריג בגודלו באוקטובר 2010, איננו עדים לנהירה מאסיבית של הציבור לשוק המניות כפי שזועקות הכותרות.

הסיבות העיקריות לכך שחלק מן הציבור רכש לאחרונה מניות הן:

סביבת ריבית נמוכה - ריבית בנק ישראל הינה 2% והבנקים ממשיכים להעניק ריבית זעומה על הפיקדונות; מה-גם שלציבור נמאס לראות כיצד מדדי המניות עולים כל העת בשעה שאפיקי ההשקעה הסולידיים מניבים תשואה אפסית.

עליות חדות במדדי אג"ח מתחילת 2010 - מדדי אג"ח הממשלתיות הארוכות בריבית קבועה והקונצרניות הניבו תשואות דו-ספרתיות מתחילת השנה, וכעת - כאשר התשואות באג"חים אלו נמוכות - מעדיף הציבור להסיט כספים לאפיק המנייתי.

ירידה במפלס הפחד של הציבור - ברבעון השני של 2010 פרץ משבר האשראי באירופה אשר הביא למכירת מניות. הטיפול המהיר של מנהיגי האיחוד האירופי הרגיע את השווקים שחזרו מאז לעליות שערים. לציבור לקח מספר חודשים להירגע וכעת הוא חוזר למניות.

"ראלי סוף שנה" - בכל אמצעי התקשורת עוסקים בעליית שערי המניות לקראת סוף השנה האזרחית - והדבר כשלעצמו מוביל לרכישת מניות.

אופטימיות - חלק מסוים מהציבור נסחף לאווירת האופטימיות שמשדרים הבנקים ובתי ההשקעות; מאידך, חלק גדול מן הציבור חושש ממחירי השיא של המניות ואינו ממהר לרכוש מניות.

מה אנו צפויים לראות בטווח הקרוב?

למרות הגיוסים המשמעותיים בחודש אוקטובר 2010 בקרנות המנייתיות עדיין נמצא רובו של הציבור בישראל מחוץ לשוק המניות; מה-גם שלא ניתן לקבוע על-סמך חודש חריג אחד כי מדובר במגמה שונה. המשך מהלך העליות בבורסה עשוי לגרום לציבור לחזור בהדרגה לאפיק זה, ואם נוסיף לכך את העובדה כי מחירי המניות סבירים בהחלט - כמו-גם היעדרן של אלטרנטיבות השקעה ראויות בתקופה הנוכחית - עשוי שוק המניות להמשיך במסעו צפונה.

* מקור: הרשות לני"ע.

** מקור: הבורסה לני"ע.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ואובייקטיבי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.