הציבור קונה מניות? בדקנו עד כמה הוא באמת 'הגדיל חשיפה'
בשבועות האחרונים זועקות כותרות העיתונות הכלכלית בארץ בדבר הגיוסים המרשימים בקרנות הנאמנות המנייתיות. אם כאלה הם פני הדברים אזי:
א) אנו עדים לחזרת הציבור בישראל לבורסה;
ב) אם אכן חוזר הציבור להשקיע במדדי הבורסה בזמן שמדד המעוף שובר שיא אחר שיא - הדבר עשוי להוות דווקא תמרור אזהרה שכן הציבור, על-פי רוב, נכנס לבורסה בנקודת השיא ויוצא בנקודת השפל.
ואילו אני תוהה:
1) עד כמה באמת חזר הציבור לבורסה לאחר משבר 2008?
2) עד כמה באמת גדולים גיוסים לקרנות הנאמנות המנייתיות?
3) עד כמה מדויקות הכותרות המרעישות בדבר הגיוסים העצומים?
בכדי לבדוק את הנושא לעומקו בחנתי את הנתונים מתחילת 2010 ולהלן העיקריים והחשובים שבהם: במהלך חודש אוקטובר 2010 גייסו הקרנות המנייתיות מעל ל-750 מיליון שקלים - ואכן מדובר בסכום שיא חודשי בהשוואה ל-4 השנים האחרונות, ואולם בחודש ספטמבר 2010 - שהיה חודש חיובי יותר בשוק המניות הישראלי בהשוואה לאוקטובר (עלייה של 7.9% במדד ת"א 100) - גייסו הקרנות המנייתיות 255 מיליון שקלים בלבד.
החודש השלילי ביותר השנה (עד כה) היה חודש מאי, אז נרשם שיא המשבר באירופה שיצר חשש מפני חזרה למיתון וגרם לירידות שערים חדות בכל רחבי העולם. באותו חודש פדה הציבור הישראלי סכום גדול של כ- 682 מיליון שקלים.
החלטתי שלא להסתפק בנתוני שנת 2010 בלבד ובדקתי את כמות הגיוסים בקרנות הנאמנות המנייתיות במהלך השנתיים האחרונות, ולהלן הנתונים:
הנתונים מראים כי במשך עשרת החודשים הראשונים של 2010 גייסו הקרנות המנייתיות סכום כולל של קרוב ל- 1.3 מיליארד שקלים לעומת גיוס כולל של כ-1.9 מיליארד שקלים בכל שנת 2009; והמשמעות היא כי גם לאחר הגיוס החריג בגודלו באוקטובר 2010, איננו עדים לנהירה מאסיבית של הציבור לשוק המניות כפי שזועקות הכותרות.
הסיבות העיקריות לכך שחלק מן הציבור רכש לאחרונה מניות הן:
סביבת ריבית נמוכה - ריבית בנק ישראל הינה 2% והבנקים ממשיכים להעניק ריבית זעומה על הפיקדונות; מה-גם שלציבור נמאס לראות כיצד מדדי המניות עולים כל העת בשעה שאפיקי ההשקעה הסולידיים מניבים תשואה אפסית.
עליות חדות במדדי אג"ח מתחילת 2010 - מדדי אג"ח הממשלתיות הארוכות בריבית קבועה והקונצרניות הניבו תשואות דו-ספרתיות מתחילת השנה, וכעת - כאשר התשואות באג"חים אלו נמוכות - מעדיף הציבור להסיט כספים לאפיק המנייתי.
ירידה במפלס הפחד של הציבור - ברבעון השני של 2010 פרץ משבר האשראי באירופה אשר הביא למכירת מניות. הטיפול המהיר של מנהיגי האיחוד האירופי הרגיע את השווקים שחזרו מאז לעליות שערים. לציבור לקח מספר חודשים להירגע וכעת הוא חוזר למניות.
"ראלי סוף שנה" - בכל אמצעי התקשורת עוסקים בעליית שערי המניות לקראת סוף השנה האזרחית - והדבר כשלעצמו מוביל לרכישת מניות.
אופטימיות - חלק מסוים מהציבור נסחף לאווירת האופטימיות שמשדרים הבנקים ובתי ההשקעות; מאידך, חלק גדול מן הציבור חושש ממחירי השיא של המניות ואינו ממהר לרכוש מניות.
מה אנו צפויים לראות בטווח הקרוב?
למרות הגיוסים המשמעותיים בחודש אוקטובר 2010 בקרנות המנייתיות עדיין נמצא רובו של הציבור בישראל מחוץ לשוק המניות; מה-גם שלא ניתן לקבוע על-סמך חודש חריג אחד כי מדובר במגמה שונה. המשך מהלך העליות בבורסה עשוי לגרום לציבור לחזור בהדרגה לאפיק זה, ואם נוסיף לכך את העובדה כי מחירי המניות סבירים בהחלט - כמו-גם היעדרן של אלטרנטיבות השקעה ראויות בתקופה הנוכחית - עשוי שוק המניות להמשיך במסעו צפונה.
* מקור: הרשות לני"ע.
** מקור: הבורסה לני"ע.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ואובייקטיבי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.