נסיבות של פירוק חברה והקמת חברה חדשה אינן בגדר עסקה מלאכותית
תקציר ע"מ 1023/04
בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
לפני כב' השופט מגן אלטוביה
ניתן ב-20.9.2010 המערער: דורון זלינגר
המשיב: פקיד שומה תל-אביב-יפו 1
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו קבע כי בנסיבות העניין פירוק חברה אחת והקמת חברה אחרת תחתיה אינם מהווים עסקה מלאכותית.
רקע עובדתי
חברת מסטר דר בע"מ (להלן: "החברה"), שעסקה בתחום שירותי הדפוס, הוקמה בשנת 1989 על ידי מר דורון זלינגר (להלן: "המערער") ומר יורם קדוש (להלן: "יורם"). החל משנת 1997 החזיק המערער ב-95% מהון מניותיה של החברה, ויורם החזיק ב-5% הנותרים. בשנת 1996 הצטרפה לחברה הגב' לימור כהן (להלן: "גב' כהן"), אחייניתו של יורם, כעובדת שכירה, בתחילה כעובדת מן המניין ובהמשך כגרפיקאית בכירה.
ביום 29.11.2000 התאגדה חברת היי מסטר טק בע"מ (להלן: "החברה החדשה"), העוסקת אף היא בתחום הדפוס, ובסמוך לכך פורקה החברה הישנה. ממסמכי החברה החדשה עולה כי המערער וגב' כהן מחזיקים בהון מניותיה בחלקים שווים.
החברה הישנה מכרה את פריטי הרכוש הקבוע (ציוד מחשוב ודפוס, כלי רכב וציוד משרדי) לחברה החדשה לפי שווי השוק. החברה הישנה חילקה לבעלי מניותיה כדיווידנד בפירוק את הרווחים הבלתי מחולקים בסך 2,320,423 ש"ח שנצברו בחברה עד ליום 31.12.2000.
טענות הצדדים
המשיב סבור כי אין הצדקה של ממש לסגירתה של החברה הישנה ולהקמתה של חברה חדשה תחתיה, מלבד הרצון להימנע מתשלום מס בגין משיכות הכספים מהחברה. לטענת המשיב, מדובר בעסקה מלאכותית, שבמהלכה פורקה חברה והוקמה חברה חדשה בסמיכות זמנים, באותו השם והמען, בזהות בדרכי יצירת הקשר במקביל לזהות בבעלות באחזקות, בנכסי החברות, בקרבה רבה של תחומי העיסוק, ובחפיפה גבוהה בזהות כוח האדם, בספקים ובלקוחות.
בנסיבות אלה, לטענת המשיב, יש כדי להעביר אל כתפי הנישום את נטל השכנוע כי אין מדובר במהלך שאחת ממטרותיו העיקריות היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה.
המשיב מודע לשוני שבין בעלי המניות בחברות השונות, אך לשיטתו שוני זה הוא "על הנייר" בלבד. עוד לטענת המשיב, לא ייתכן כי גב' כהן היא בעלת מחצית מהון מניותיה של החברה החדשה, בין היתר בשל חוסר השכלתה הפורמלית בתחום פעילות החברה החדשה בעת הקמתה, ראיה שממנה עולה כי גב' כהן לא הפעילה סמכויות ניהול, אלא עסקה במישור הגרפי בלבד.
כמו כן, לשיטת המשיב, הגב' כהן לא השקיעה משאבים כספיים בחברה החדשה בתמורה למניות. את טענותיו בעניין הבעלות בחברה החדשה מבסס המשיב גם על שיחת טלפון שקיים נציגו עם גב' כהן, שבמהלכה השיבה בחיוב לשאלתו האם היא מחזיקה את מניות החברה החדשה בנאמנות בעבור המערער.
לחלופין קבע המשיב כשומה חלופית כי יש למסות את החברה הישנה בגין העברת פעילותה לחברה החדשה כמכירת נכס הוני.
מנגד, המערער אינו מכחיש כי שינוי המבנה והקמתה של החברה החדשה הביאו לחיסכון במס, אך זה לא עמד בבסיס ההחלטה לנקוט צעד כלכלי זה. המערער הדגיש כי אופן העברת הרכוש והמוניטין גרמו לאירועי הכנסה הונית בחברה הישנה, ויצרו נכס שאינו בר-פחת ונכס קבוע בחברה החדשה.
לדברי המערער, עקב משבר אישי ביקש לשמר את העסק כמניב רווחים, תוך הקטנת מעורבותו ונוכחותו. הפתרון שנמצא, לאחר כשלון הניסיונות למכירת העסק או חלק ממנו, היה צירופה של הגב' כהן לבעלות בחברה חדשה, בהתאם לדרישתה.
נוסף על כך הצדדים חלוקים בנוגע למיסוי יתרות חו"ז שליליות של המערער בחברה הישנה.
דיון
בית המשפט פסק כי במקרה דנן לא התקיימו הנסיבות שבהן מועבר נטל השכנוע אל כתפי הנישום, להוכיח כי אין מדובר במהלך שאחת ממטרותיו העיקריות היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה.
את הקביעה שלפיה המערער הוא בעל המניות היחיד בחברה החדשה - אין המשיב יכול לבסס אך ורק על שיחת הטלפון הקצרה שקיים המפקח עם גב' כהן. מסמכי התאגדות החברה החדשה, אשר נתמכו גם בעדויות המערער וגב' כהן, סותרים את השערת המשיב. גם התנהלות החברה החדשה מלמדת כי היא ראתה גם את גב' כהן כבעלים בה.
כך, מעורבותה של הגב' כהן בנטילת ההלוואה על ידי החברה החדשה, והמשך עבודתה לצד המערער, מלמדים כי אין מדובר בהעברה של מניות ללא תמורה. אף שאת שיקול דעתו של המשיב יש לבחון בעת הוצאת הצו, הרי אין להתעלם מתוצאותיו של שינוי המבנה וממה שאירע בחברה בשנות מס מאוחרות יותר.
ממרחק הזמן, ההתנהלות בחברה החדשה מלמדת כי יש אמת בדברי המערער כי העביר את עסקו לניהולה של גב' כהן, שהיא שותפתו המלאה. כך למשל, על תוקפו של רישום בעלי המניות בחברה החדשה ניתן ללמוד גם מחלוקת הדיווידנד ביום 31.12.2006, אשר חולק בסכום שווה לבעלי המניות. כמו כן, תחומי האחריות שהוענקו לגב' כהן, ומנגד הקטנת פעילותו של המערער בחברה החדשה, מלמדים על אותנטיות מבנה החזקת המניות.
זאת ועוד, לא עלה בידי המשיב לסתור את גרסתה של הגב' כהן כי העמידה כתנאי להצטרפותה כשותפה למערער פתיחתה של חברה חדשה. מדובר בתנאי לגיטימי של המעוניין בהצטרפות לפעילות עסקית קיימת.
חלק הערעור בנוגע למיסוי משיכות המערער - נדחה, ויש לראות ביתרות אלה דיווידנד "רגיל".
תוצאה
הערעור התקבל ברובו.
מאת: עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
