חודש ספטמבר "השחור" נפתח בשליטה מוחלטת של השוורים

מתחילת החודש נרשמו 3 ימי עליות רצופים על רקע נתוני מקרו המעידים על התאוששות כלכלית. קברניטי הכלכלה הגדולה בעולם מעריכים כי למרות הצמיחה האיטית, הכלכלה העולמית לא צפויה לגלוש למיתון נוסף

נתון מדד מנהלי הרכש במגזר היצור בארה"ב הצית את ראלי העליות בתחילת החודש. הנתון רשם קריאה של 56.3 נקודות לעומת 55.5 נקודות שנרשמו בחודש קודם. הנתון מעיד על התרחבות משמעותית במגזר היצור בכלכלה הגדולה בעולם זאת בניגוד לתחזיותיהם של נביאי הזעם אשר מצפים לנסיגה מתחת ל-50 נקודות אשר עשויה להוביל את המשק לקריסה מוחלטת.

שוק התעסוקה מאבד 54 אלף משרות בחודש אוגוסט לעומת צפי האנליסטים אשר ניבאו גריעה של כ- 105 אלף משרות. לעומת זאת האבטלה עלתה כצפוי לרמה של 9.6% לעומת 9.5% בחודש יולי.

נתונים נוספים שרכזו עניין בשבוע שעבר:

מדד מחירי הבתים של קייס שילר העוקב אחר השינוי החודשי במחירי הדירות ב-20 ערים הגדולות של ארה"ב, הצביע על עליה של 4.2% במחירי הדירות בחודש יוני, לעומת עליה של 3.8% אשר נרשמה בחודש הקודם.

מדד מנהלי הרכש בשיקגו הצביע על התרחבות במגזר היצור והציג קריאה של 56.7 נקודות בחודש אוגוסט. זו הפעם הרביעית שנרשמת נסיגה בפעילות היצרנית. בחודש יולי הנתון הציג קריאה של 62.3 נקודות.

נתון אמון הצרכנים - הנתון הפתיע לטובה והציג קריאה של 53.5 נקודות, לעומת הצפי שעמד על 50.7 נקודות. תוצאה מפתיע זו מעידה על כך שהצרכן האמריקני עדיין מאמין בכלכלה של ארה"ב וביכולתם של מנהיגיה למצוא פתרונות יצירתיים למניעת התדרדרות נוספת.

מפרוטוקולים של ישיבת הריבית האחרונה עולה כי, חלק מחברי הפד התנגדו לחידוש התוכנית לרכישות אג"ח, ביניהם נציג השלוחה של קנזס סיטי מר תומס הונינג אשר טען כי מהלך שכזה לא יעזור לכלכלת ארה"ב, והוסיף כי חייבים להתחיל לחשוב על דרך ליציאה ממדיניות התמיכה בשווקים הפיננסים. חברי הפד צופים כי ההתאוששות תמשיך להיות הדרגתית וכי רק במהלך שנת 2011 ההתאוששות תצבור תאוצה.

תמ"ג באוסטרליה: הכלכלה האוסטרלית צמחה בקצב של 1.2% במהלך הרבעון ה-2 של השנה. נתון התמ"ג של הרבעון ה-1 עודכן כלפי מעלה ל-0.7% מ-0.5%. העלייה החדה בביקושים לחומרי גלם כגון ברזל ופחם מצידה של סין, הינה הסיבה העיקרית לעלייה המפתיעה בתמ"ג האוסטרלי.

נתונים מרכזיים של השבוע

שבוע המסחר בארה"ב יפתח ביום שלישי לרגל חג העבודה שיערך מחר לכן מחזורי המסחר צפויים להיות דלילים. בהעדר נתוני מקרו משמעותיים, הסנטימנט החיובי צפוי להימשך. ביום רביעי הקרוב נשיא ארה"ב צפוי להכריז על סדרת צעדים חדשים לחיזוק הכלכלה האמריקנית.

יומן כלכלי - אירועי השבוע

החלטת הריבית באוסטרליה - הצפי עומד על הותרת הריבית על כנה ברמה של 4.5%. לאור הנתונים המעודדים שהתפרסמו לאחרונה, ייתכן כי הנגיד האוסטרלי יחזור למדיניותו הניצית בתקופה הקרובה. התחזקותו של הדולר האוסטרלי לאחרונה מעידה על כך שהסוחרים מתחילים לתמחר שינוי במדיניות בעתיד הנראה לעין.

החלטת הריבית בקנדה ונתוני התעסוקה - הבנק המרכזי של קנדה צפוי לעלות את הריבית ב-0.25% בפעם השלישית ברציפות וצפויה לעמוד ברמה של 1%. הנגיד הקנדי ימשיך במדיניותו הניצית למרות האטה הכלכלית המורגשת היטב אצל השכנה - ארה"ב. חשוב לציין שהכלכלה הקנדית תלויה מאוד ביצוא לארה"ב.

נתוני התעסוקה שהתפרסמו לאחרונה העידו על כך ששוק התעסוקה בקנדה עדיין חלש. רמת האבטלה לא צפויה להשתנות וככל הנראה תעמוד על 8%. בנוסף, מספר המועסקים צפוי לעלות ביותר מ-20000 לעומת הנסיגה של 9000 משרות שנשמו בחודש קודם. נתונים חלשים עשויים לעצור את תהליך העלאות הריבית של הבנק המרכזי עד לסוף השנה.

החלטת ריבית באנגליה - נתונים חלשים שהתפרסמו בבריטניה לאחרונה מעידים על כך שהכלכלה הבריטית לא במיטבה. מדד מנהלי הרכש במגזרים השונים הצביעו על התרחבות קטנה מהצפוי. קיים חשש גדול כי בחודשים הקרובים תהייה התכווצות בחלק מהמגזרים.

האינפלציה עומדת על 3%, ממש על גבול העליון של טווח היעד אותו קבע הבנק המרכזי. בנוגע לריבית, הצפי עומד על הותרת הריבית על כנה ברמה של 0.5%. לא צפויים שינויים בנוגע לגובה הריבית במהלך השנה הנוכחית. התפרצות אינפלציונית עשויה לשנות את פני הדברים.

שוק המט"ח

התחזקותם של מטבעות הנושאים על גבם תשואות גבוהות, צפויה להימשך גם השבוע. הסנטימנט החיובי בשווקים החזיר את הסוחרים אוהבי הסיכון אשר מעדיפים לנטוש את מטבעות חוף המבטחים לטובת נכסים מסוכנים יותר. היחלשותו של הין היפני צברה תאוצה לקראת סופ"ש ברקע לסנטימנט החיובי השורר בשווקים. במידה והסנטימנט החיובי ימשך, הבנק המרכזי ביפן יוכל לשמור על עמדתו הניטראלית ולא יהיה צורך בהתערבות. הדולר ימשיך להיסחר במגמה מעורבת על רקע חוסר הוודאות המרחפת מעל כלכלת ארה"ב. גם השבוע, לא מומלץ לחפש עסקאות הקשורות לשטר הירוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.