קבוצות רכישה - איך תמכור אם לא קנית? (הילכת עמוס גולן)

חשבים מידע עסקי |

בימים אלו ניתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון בעניינו של עמוס גולן ואחרים (להלן: "המשתכנים") (ע"א 5332/08), שהפך את החלטת ועדת הערר.

תמצית העובדות:

המשתכנים התקשרו בשני הסכמים: האחד לרכישת קרקע בהרחבה של מושב רגבה, והשני לקבלת שירותי בנייה מקבלן אשר חתם על הסכמים עם המושב לביצוע התכנון, הבנייה והשיווק של הדירות בפרויקט ההרחבה באופן מרוכז, לפי החלטה 737 של המינהל. לטענת המשיב, מדובר בעסקה אחת של רכישת דירת מגורים מוגמרת של המשתכנים מהקבלן.

נציין כי פסק הדין של ביהמ"ש העליון ניתן לאחר שמנהל מיסוי מקרקעין חזר בו מטענתו הבסיסית כי הקבלן רכש זכות במקרקעין מהמושב. זאת, על רקע הילכת מפלסים (ע"א 4071/02) אשר נקבעה בביהמ"ש העליון זמן קצר לאחר הגשת הערעור על ידי הקבלן על קביעת המנהל כי הקבלן רכש זכויות כאמור. בהילכת מפלסים נקבע כי בהסכמים מכוח החלטה 737 אין מועברות זכויות במקרקעין מהמושב לקבלן.

הסוגיה המשפטית שנידונה בהילכת גולן היא - האם המערערים רכשו מידי הקבלן זכות במקרקעין, או שירותי בנייה בלבד?

בוועדת הערר נפסק כאמור כי מדובר בעסקה אחת של רכישת דירת מגורים מוגמרת מהקבלן, ועל המערערים לשלם מס רכישה בהתאם.

כפי שפירטנו בעבר, תמוהה הייתה הקביעה שלפיה הקבלן מכר את הזכויות במקרקעין, אשר המשיב עצמו (לאור הילכת מפלסים) קיבל באותו מקרה, כי הקבלן לא רכש זכויות במקרקעין מהמושב מעולם, ואיך יכול הקבלן למכור זכות במקרקעין אם לא רכש אותה מלכתחילה?

ואמנם כך קבע ביהמ"ש העליון: "...מסקנתה זו של הוועדה בטעות יסודה... עסקת מכר מקרקעין ועסקת רכישת מקרקעין הן שתי פעולות היונקות את חיותן זו מזו... כשם שאין רכישה של זכות במקרקעין ללא מכירתה, כך אין מכירה של זכות ללא רכישתה".

אמנם פסיקה זו דנה במקרה ספציפי מאוד, אך יש לזכור כי אחד העוגנים להצדקת הגישה של רשות המסים, שלפיה במסגרת התארגנות קבוצת רכישה רואים בדייר כרוכש של דירת מגורים מוגמרת, הוא פסיקת ועדת הערר אשר נדחתה בפסיקה זו. גם דוח הוועדה לבחינת היבטי המס בקבוצות רכישה נשען בין היתר (ראו פסקאות 68-66 להמלצות) על פסיקת ועדת הערר וניזון ממנו במסקנותיו, וטוב תעשה רשות המסים אם תבחן בשנית את עמדתה לאור קביעה זו של ביהמ"ש העליון.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, רו"ח (משפטן) ישי כהן ורו"ח ענת דואני, ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ www.artzi-hiba.co.il

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.