הדולר נחלש הכי הרבה ב-14 חודשים נגד האירו
הדולר נפל הכי הרבה כנגד האירו ב- 14 החודשים האחרונים וגם נפל לרמה הכי נמוכה השנה נגד הין, כאשר נתונים כלכליים הוסיפו הוכחות לכך שההתאוששות בארה"ב מאבדת מומנטום. הדולר הגיע לרמה הנמוכה יותר מ- 1.30 $ מול האירו בעיקר בגלל שבנוסף לנתונים המאכזבים הפדרל ריזרב הנמיך את התחזית שלו לצמיחת הכלכלה. האירו מתחזק שלושה שבועות ברציפות נגד הדולר לפניי התוצאות של מבחני העמידות של הבנקים באיחוד האירופאי שאמורים להתפרסם ב- 23 ביולי.
הגוש האירופאי חוזר לגירעון מסחרי
בשנה שעברה רשם גוש האירו עודף של 2.2 מיליארד יורו ואילו השנה גוש האירו רשם בחודש מאי גירעון מסחרי של 3.4 מיליארד יורו, הגירעון בחודש מאי נחשב למעבר חד מהעודף של 2.2 מיליארד בשנה שעברה. העודף המסחרי שנמשך 3 חודשים רצופים נגרם בעיקר הודות לירידה בערך היורו שעודדה את הייצוא בעקבות ירידה במחירי הסחורות.
האיחוד האירופאי שכולל מדינות נוספות מלבד גוש היורו רשם גירעון מסחרי של 15.1 מילארד יורו, לעומת חודש אפריל ששם נרשם גירעון של 11 מיליארד יורו ובחודש מאי הגירעון המסחרי עמד על 7.0 מיליארד דולר.
קצב הגדילה בבריטניה ברבעון השני כנראה הכפיל את עצמו
כלכלה בריטניה כנראה הכפילה את קצב הגדילה ברבעון השני, הודות לסקטור הייצור שצבר כוח בתקופה האחרונה. התוצר המקומי הגולמי עלה ב- 0.6% בהשוואה ל- 0.3% בשלושת החודשים הקודמים, על פי סקר של 32 כלכלנים שנערך על ידי חדשות בלומברג והתפרסם אתמול. הצפי הגבוה ביותר היה 0.9% והנמוך ביתר היה 0.1%.
רוביני צופה האצה בהאטה הכלכלית
נוריאל רוביני צופה התאוששות איטית בצורת U במקרה הטוב ולא בצורת V כפי שנראה בתחילת היציאה מהמשבר הפיננסי. אחת הסיבות להאטה בהתאוששות אשר כבר משתקפת בנתוני הרבעון השני של 2010 היא שהתמריצים שהעניקו המדינות השונות כדי לעודד את הכלכלות שלהן בתקופת המשבר נעלמים ובמקומן הממשלות מעדיפות לנקוט בצעדי צנע. גם החולשה בשוק העבודה פוגעת בהתאוששות הכלכלית. לדעתו של רובינו לקובעי המדיניות לא נשארו כבר כלים שבעזרתם הם יכולים לעזור לכלכלות. בנוסף טוען רוביני שתקיפה ישראלית על מתקני הגרעין באיראן בשנה הקרובה, יכולה לגרום לעלייה במחירי הנפט וכתוצאה מכך לגרום למיתון העולמי.
האמון יורד בארה"ב ומעצים את הסיכון להאטה
האמון אצל הצרכנים בארה"ב גלש בחודש יולי לרמה הכי נמוכה שלו מזה שנה, והוא מדגיש את הסכנה בהאטה של צמיחת הכלכלה. סנטימנט הצרכנים ירד ל- 66.5 הכי נמוך מאז אוגוסט ופחות מהציפיות הכי פסימיסטיות של סקר הכלכלנים של חדשות בלומברג. דו"ח נוסף מראה שהאינפלציה התקררה בחודש שעבר. נתוני הסנטימנט של הצרכנים מראה שיא נמוך של ציפיות הצרכנים שההכנסה שלהם תעלה ב- 12 חודשים הבאים, הדבר מדגיש את גדילת הפסימיות על פני שגשוג בתעסוקה. הירידה באמון יכולה לרסן את הוצאות הצרכנים, אשר מהוות 70 אחוז מהכלכלה האמריקאית, דבר אשר יעכב את ההתאוששות הכלכלית בחודש הבא. "זה מרגיש כמו חורבן לפתע פתאום" אומר ג'ונתן בסיל, הכלכלן אשר הייתה לו התחזית הנמוכה ביותר. "באופן עקרוני אנחנו מחקנו את כל הרווחים שהיו לנו מזה תקופת מה, זה בונה את התרחיש של גדילה מתונה בהוצאות הצרכנים בחצי השני".
הנתונים המרכזיים שיתפרסמו בשבוע הקרוב:
אירו/דולר - ניתוח השבוע שחלף
לאחר אתנחתא קלה, צמד האירו/דולר המשיך גם השבוע במהלך העליות הנמרץ שלו, מהנמוך במחיר 1.2520 הצמד הגיע עד לגבוה במחיר 1.3005 אבל לא הצליח להישאר מעל ההתנגדות המשמעותית במחיר העגול של 1.3000. הצמד הגיע גם לתיקון של 61.8% ממהלך הירידות שהתחיל בתאריך ה- 11.4 והסתיים ב- 7.6. ניתוח טכני של גרף 4 שעות מעלה אפשרות להמשך מהלך העליות קודם כל עד לאזור מחיר 1.3123. מצד שני ההתנגדות החזקה של 1.3000 יכולה לגרום להיפוך בצמד כאשר פריצה של התמיכה במחיר 1.2865 תאשר זאת.
בגרף 4 שעות רצועות בולינגר מורחבות כשהמחיר קרוב לקו העליון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI במצב של קנייה לאחר שהוא יצא מאזור קניית יתר.
על פי ניתוח שבועי המגמה היא שורית עם צפי להמשך העליות.
הצפי שלנו להמשך השבוע; אפשר לחפש הזדמנות קנייה בסגירה ודאית מעל מחיר 1.3000. תרחיש חילופי: אפשר לחפש הזדמנות מכירה זהירה בסגירה ודאית מתחת למחיר 1.2865.
שטרלינג/דולר - ניתוח השבוע שחלף
צמד הפאונד/דולר עלה במהלך השבוע שעבר מהנמוך במחיר 1.4959 עד לגבוה במחיר 1.5466. בגרף יומי ניתן לראות בבירור כיצד המפגש עם ממוצע 200 פשוט גרם לצמד לעצור ממהלך העליות שלו ולהנמיך מעט עד למחיר 1.5298. התרחיש הצפוי בצמד הפאונד/דולר הוא המשך העליות, אבל זאת בתאי שהתמיכה במחיר 1.4947 לא תיפרץ במהלך השבוע הבא. פריצה של ההתנגדות במחיר 1.5521 תאשר תרחיש זה ותוכל לגרום למהלך של עליות עד לאזור מחיר 1.5968.
רצועות בולינגר בגרף שעה מורחבות כשהמחיר עבר מהחלק העליון שלהן למרכזן, אינידיקאטור ה- RSI יצא מאזור קניית יתר.
המגמה השבועית היא שורית עם צפי להמשך העליות.
הצפי שלנו לשבוע הקרוב; חיפוש הזדמנות קנייה בסגירה ודאית מעל למחיר 1.5466. תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות מכירה זהירה מתחת למחיר 1.4947.
דולר/ין - ניתוח השבוע שחלף
לאחר שצמד הדולר/ין לא הצליח לפרוץ מעל ההתנגדות במחיר 89.11 הצמד יצר תבנית של פסגה כפולה שהתממשה בחוזקה כלפי מטה והביאה את הצמד עד לנמוך במחיר
86.26. הפריצה החזקה של התמיכה במחיר 86.96 מאשרת את חזרתה של המגמה הדובית וישנה אפשרות להמשך הירידות עד למחיר 84.81. מצד שני פריצה מעל ההתנגדות במחיר 87.36 תהפוך את המגמה היומית לניטרלית ואולי אף תביא למהלך של תיקונים.
בגרף 4 שעות ניתן לראות שרצועות בולינגר מורחבות כשהמחיר נוגע בקו התחתון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI במצב של מכירת יתר.
המגמה הנוכחית בצמד היא דובית עם צפי להמשך הירידות, אבל כדאי להמתין לתיקון בריא בצמד לפניי כניסה לעסקה.
התרחיש שלנו לשבוע הקרוב; חיפוש אפשרות מכירה בסגירה ודאית מתחת למחיר 86.00. תרחיש חילופי, חיפוש אפשרות קנייה בסגירה ודאית מעל למחיר 87.36.
זהב - ניתוח השבוע שחלף
בשבוע החולף ראינו שמחיר הזהב נכלא בדשדוש באזור תיקון של בין 38.2% פיבונאצ'י לבין 23.6% פיבונאצ'י, ממהלך הירידות שהתחיל בגבוה במחיר 1281.48 לבין הנמוך במחיר 1184.48. ביום שישי הזהב פרץ כלפי מטה את הדשדוש ונפל בחדות עד לסגירה הסופית במחיר 1188.2. מהלך ירידות זה מצביע על כך שהמגמה הדובית ממשיכה כאשר אישור סופי להנחה זו נקבל בפריצה ודאית של התמיכה במחיר 1185 אשר יכולה להוביל מהלך של ירידות עד לאזור מחיר 1166. אם הזהב יעלה מעל 1218.8 הזהב יכול להיכנס לדשדוש.
המגמה בזהב לשבוע הבא היא דובית עם צפי להמשך הירידות
התרחיש שלנו; חיפוש הזדמנות מכירה בסגירה ודאית מתחת למחיר 1188. תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות קניה זהירה מעל למחיר 1218.8
דולר/שקל - ניתוח השבוע שחלף
השבוע החולף בדולר שקל אופיין במהלך של ירידות שהביא את הצמד עד לרמות מחיר של 3.8395. הצמד נמצא על תיקון של 50% ממהלך העליות שהתחיל בנמוך במחיר 3.7948 והסתיים בגבוה במחיר 3.8985. ביום שישי הצמד נגע בקו התחתון של תעלה יומית עולה שהתחילה להיבנות מהנמוך במחיר 3.6730, אם הצמד יצליח לפרוץ את התעלה בוודאות הוא ימשיך למטה, אם הקו התחתון של התעלה יעצור אותו, המגמה תחזור להיות שורית.
רצועות בולינגר בגרף 4 שעות בינוניות כשהמחיר עבר את הקו התחתון שלהן , אינדיקאטור ה- RSI קרוב למכירת יתר.
המגמה הנוכחית היא דובית עם צפי להמשך הירידות.
התרחיש שלנו, חיפוש אפשרות מכירה בסגירה ודאית מתחת למחיר 3.8400. תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות קנייה זהירה מעל למחיר 3.8800.
* חדשות הסקירה הכלכלית תורגמו מאתרי החדשות בלומברג, טיימס ורוייטרס.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.28% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקהלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
הנתונים המעודכנים חושפים פער הולך מתרחב בין הכסף שהמדינה משקיעה בשירותי הבריאות ובין הצרכים בשטח, ולמרות שההוצאה הלאומית לבריאות עלתה מעט בשנת 2024 היא עדיין נמוכה ביחס לעולם
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום כי ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הגיעה בשנת 2024 לכמעט 7.3% מהתמ"ג. זהו גידול ריאלי של כ-1.7% לעומת 2023, אם כי ההוצאה לנפש עלתה בשיעור מתון במיוחד של כ-0.4% בלבד. בסך הכל הסתכמה ההוצאה בכ-146 מיליארד שקלים, לרבות שירותי אשפוז, מרפאות, פעילות רפואה פרטית, ציוד רפואי, תרופות ותחומי מחקר. עם זאת, במקביל לעלייה בהוצאה הכוללת, נרשמה ירידה קלה במימון הציבורי מ-4.8% ל-4.7% מהתוצר בין 2023 ל-2024.
הנתונים של הלמ"ס מלמדים לצד העלייה הקלה במימון המדינה לשירותי בריאות, נראה כי שיעור המימון הפרטי שאנחנו מממנים מכיסנו נותר גבוה יחסית והגיע ל 2.5% מהתוצר. מדובר בתזכורת לכך שמימון הבריאות בישראל נשען במידה רבה על הציבור. למעשה שליש (כ-33.6%) מההוצאה הלאומית מגיעה מהציבור, בין אם דרך ביטוחים פרטיים או הוצאות ישירות של משקי בית. שיעור זה גבוה באופן משמעותי מהממוצע במדינות ה-OECD שבהן חלקו של המימון הציבורי רחב יותר.
בהשוואה בין לאומית רחבה יותר, ישראל נמצאת בחלק התחתון של דירוג ה OECD מבחינת היקף ההוצאה לבריאות. כאשר שיעור ההוצאה השוטפת, נמוך בהרבה מארצות הברית שבה שיעור ההוצאה מתקרב ל-17%. גם בגרמניה, צרפת וקנדה הרמות גבוהות משמעותית ונעות בין 10% ל-12%. מדינות שמשקיעות פחות מישראל הן טורקיה ומקסיקו שמציגות הוצאה מצומצמת יותר, בין 4.7% ל-5.9%. ישראל נמצאת באמצע הדרך, אך קרובה יחסית לקבוצת המדינות שלהן רמת השקעה נמוכה. מבנה המימון משפיע גם על התוצאות: במדינות אירופה המערבית הממשלה מממנת בין 70%-80% מההוצאה הלאומית, לעומת כ 66% בישראל. זה גורר עומסים על התשתיות וזמני המתנה ארוכים יותר, בעיקר על רקע הגידול המהיר באוכלוסייה, שישראל מאופיינת בה.
אם בוחנים את ההוצאה לנפש במונחי שווי כוח הקנייה, הפערים גדולים אף יותר. בישראל ההוצאה לנפש עומדת על כ 3,900 דולר לשנה, דומה לליטא אך נמוכה משמעותית מהמדינות המובילות. בארצות הברית ההוצאה חוצה את רף 14,000 דולר לנפש, ובמדינות מערביות כמו גרמניה, צרפת וקנדה היא נעה סביב 6,000 עד 7,000 דולר. אומנם האוכלוסייה בישראל צעירה יותר, מה שמקטין לכאורה את הצורך בהוצאה גבוהה, אבל גם לאחר התאמה לגילאים ישראל נותרת ברבע התחתון של המדינות המפותחות. העלייה בביקוש לשירותים ובצורכי כוח אדם ורפואה מתקדמת מתרחש בקצב מהיר יותר מקצב התוספת התקציבית, כך שנוצרים עומסים מתמשכים על בתי החולים, על המרפאות ועל שירותי הבריאות הקהילתיים.
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי נתוני הלמ"ס, המגזר הפרטי הוא גורם מרכזי בהיקף השירותים. בעוד גורמים פרטיים מספקים יותר ממחצית היקף השירותים, קופות החולים מספקות כשליש מההוצאה על שירותי בריאות, ומוסדות ממשלתיים מספקים רק כ-5.7% מהשירותים, אך נציין כי היקף שירותי הבריאות נמצאים בירידה מאז השנים המורכבות של הקורונה שבהן הזרימה הממשלה משאבים מוגברים למערכת. הלמ"ס מפרט כי משקי הבית ממשיכים לשלם סכומי כסף גדולים על טיפולי שיניים, תרופות, בדיקות ורפואה פרטית. מערכת הבריאות בישראל אמנם נחשבת ליעילה, אבל עם עומס כלכלי גובר על הציבור. ישראל אמנם נהנית מתוצאות בריאות טובות כמו תוחלת חיים גבוהה ושיעורי תמותה נמוכים יחסית, אבל מנגד יש עדיין זמני המתנה ארוכים לתורים ומספר המיטות בבתי חולים לאלף נפש, עודנו הנמוך בהרבה מהממוצע באירופה.
