עולם שלם במשבר והפיתרון יכאב לכולנו

רן קבין מנתח את מצב השוק הנוכחי ומנסה למצוא פתרונות למשבר
רן קבין |

המתיחות הגוברת בגזרה הביטחונית והגיאופוליטית תמשיך ככל הנראה לבלוט בהשפעתה על הבורסה בתל אביב, לפחות בשבועות הקרובים. ניתן לחוש את הדאגה של המשקיעים מהמצב וכדאי מאד לעקוב אחר ההתפתחויות, כיוון שלאירועים כעת יכולה להיות השפעה משמעותית.

אם עד לפני כמה שבועות, מניות הגז היו מנותקות מהבורסה, הרי שהפעם כמה מניות גז רלוונטיות (בעיקר אלו שקשורות למבנה לווייתן ובניהן: רציו, אבנר ודלק קידוחים) עלולות לסבול אף הן כתוצאה מדרישות לבנון לקבלת זכויות בגז הישראלי, גם תחת ההנחה שהדרישות הללו מופרכות לחלוטין. על המשבר באירופה כבר דיברנו. אמנם הוא קצת ירד מן הכותרות, אבל אל תטעו - הוא עדיין רחוק מלהסתיים. ואם כל זה לא מספיק, הנה מתחילים כמה סימנים לא כל כך טובים מכלכלת ארה"ב ומכלכלות נוספות בעולם. עולם שלם נמצא במשבר, אבל יש גם פיתרון. רק שאיך שלא מסתכלים על זה. הפיתרון יכאב - לפחות קצת.

מה גרם לעליות במחצית הראשונה של חודש יוני?

המחצית הראשונה של חודש יוני התאפיינה בעליות שערים בבורסות השונות, אבל הבעיה העיקרית של העליות הללו הייתה שלא היה להם שוב בסיס או אחיזה בנתונים כלכליים אמיתיים. גם מחזורי המסחר הנמוכים בימי העליות חיזקו את ההערכה הזו. כמה התבטאויות חיוביות של אנשי כלכלה בעלי שם, בניהם, נגידי בנקים מרכזיים חשובים וראשי מדינות באירופה, הצליחו לעורר סנטימנט חיובי בקרב המשקיעים. אבל, הנתונים שבאו לאחר מכן אומרים אחרת. הנתונים בארה"ב מאכזבים, הגירעונות באירופה לא נעלמו, עומק הבור עדיין לא ידוע והעולם עדיין לא מוכן עם תוכנית מגובשת לפיתרון המשבר.

ביטחון בבורסה? אצלנו הבורסה מודאגת מהביטחון...

נראה שהמשקיעים בבורסה המקומית חוששים מן ההסלמה הביטחונית, הידרדרות היחסים עם תורכיה והחרמת מוצרים וחברות ישראליות בעולם. המציאות הביטחונית בישראל מטרידה את המשקיעים הפעם ללא ספק יותר מבעבר. לא מדובר בעוד אירוע ביטחוני חד פעמי. לכן, במקביל להתפתחויות המשבר בעולם, כדאי מאד בשבועות הקרובים לעקוב בדריכות אחר המתרחש בגזרה הביטחונית והגיאופוליטית שלנו.

המשבר מתרחב - כבר לא רק אירופה

אם עד לאחרונה היה נדמה כי אירופה קלקלה את מגמת ההתאוששות בארה"ב ובעולם, כעת נראה שארה"ב מצליחה לעשות את העבודה יפה מאד גם בעצמה. הנתונים שהתפרסמו בימים האחרונים בארה"ב היו מאד מאכזבים ומעידים למעשה, על כך שארה"ב עדיין לא מתאוששת מן המשבר בקצב מהיר מספיק. מה שעוד מטריד את האמריקאים זה שנתוני הדיור הגרועים שפורסמו היו למרות תוכניות העידוד של הממשל והתוכניות הללו עומדות להסתיים, כך שבפועל המצב אפילו יותר גרוע. גם מי שמחפש את הישועה בסין לא קיבל הבוקר חדשות טובות.

הפיתרון למשבר

לפני שתאשימו אותי בדיכוי מצב הרוח ובפסימיות יתר, רק אזכיר שהחל ממאי 2009 ועד לפני כחודשיים - לאורך כל תקופת העליות הייתי מהאופטימיים ביותר לגבי כיוון השוק, שאכן זינק בעשרות רבות של אחוזים בתקופה הזו, אבל לצערי המצב מאז פשוט השתנה לרעה. יחד עם זאת, העולם לא נחרב וגם למשבר הזה קיים פיתרון הולם. הבעיה היא, שלצערי (שוב...) הפיתרון למשבר הנוכחי יכאב הרבה יותר מזה של המשבר הקודם. אין פיתרון קסם. הדפסת כספים אינסופית לא תפתור את הבעיה לבדה, נשק הריבית הנמוכה כבר נוצל עד תום, האינטגריטי של הכלכלות החשובות בעולם כבר לא יספיק למשקיעים, שיבחנו כל מדינה לגופה לפני שילוו לה כסף.

אז מה בכל זאת הפיתרון?

הפיתרון ביסודו פשוט מאד וצריך להתחיל מכמה צעדים עיקריים שתכליתם למזער את החובות הכבדים במדינות הבעייתיות מבלי לגרום לזעזועים. איך עושים זאת? תיאורטית זה פשוט:

1. יש לקצץ בתקציבי המדינות.

2. יש לדאוג להלוואות גישור נוחות למדינות הבעייתיות, על מנת שהריבית על החוב לא תחסל את ניסיונות ההתאוששות (למשל, הקרן שהוקמה בגוש האירו תוכל לענות על הצורך הזה בגוש האירו).

3. יש להגדיל הכנסות באמצעות הפרטה. מדינות בעלות נכסים יוכלו בדרך הזו להקטין חובות במהירות גדולה יותר (ביוון כבר עלו רעיונות כגון הפרטת איים).

4. העלאות מיסים מסוגים מסוימים בחלק מן המדינות על מנת להגדיל הכנסות.

5. קיצוץ בקצבאות - הן על מנת להקטין הוצאות והן על מנת לעודד אוכלוסיות מסוימות לעבוד במקום לקבל קצבאות.

6. עידוד האוכלוסייה ללכת לעבוד.

7. תאומים שונים בין מדינות העולם, שיוכלו להקל על ביצוע המהלכים.

אם הצעדים הללו נשמעים לכם מוכרים, אולי זה בגלל שמדינה אחת כבר מימשה אותם (או לפחות את חלקם) בהצלחה בעבר - מדינת ישראל בשנים 2003-2004. רק שכדאי להוסיף כאן הסתייגות מוסרית אחת מהניסיון שלנו כאן בארץ: לקצץ קצת פחות על חשבון החלשים וקצת יותר על חשבון החזקים. האם העולם ילמד הפעם מאיתנו?

חשוב להבין שלפתרון הזה יש גם תופעות לוואי. ראשית, מדובר בצעדים מאד לא פופולאריים מבחינה פוליטית ולא כל מנהיג יוכל להעביר אותם. הבעיה השנייה היא שבטווח הקצר, הצמיחה העולמית תיפגע, רמת החיים תרד, החברות ירוויחו פחות והשווקים עשויים להיחלש.

אבל מה האלטרנטיבה? להדפיס עוד כסף? להגדיל חובות ולתמרץ את הצרכנים לבזבז יותר כסף? לשמור על ריבית נמוכה ולנפח עוד בועות? העולם ניסה הכל כדי לחמוק מן המיתון, אבל נגמרו השפנים והפיתרון הפעם חייב להיות יסודי ואמיתי.

לסיכום, בשבועות הקרובים כדאי לעקוב גם אחר ההתפתחויות במצב הביטחוני והגיאופוליטי. אין ספק שלהתפתחויות בגזרה זו תהיינה השפעות על השוק המקומי. אבל זו רק תמונה חלקית מאד. המשבר בעולם ממשיך להתרחב וכדי לפתור אותו נדרשים צעדים קשים ואמיתיים, מתוך הסתכלות על הטווח הארוך, גם אם המשמעות שלהם בטווח הקצר הינה ירידה ברמת החיים, פגיעה בצמיחה וחולשה בשווקים. לכן, נראה שכל עוד לא ידוע לנו מה עומק הבור האמיתי באירופה ובארה"ב וכל עוד אין תוכנית מספיק משכנעת ונחושה לפתרון הבעיות הללו, הסיכוי להמשך הירידות בשווקים או לחילופין, לדשדוש במקרה הטוב, גדול יותר מן הסיכוי לעליות.

בהצלחה!

הנכם מוזמנים לקרוא סקירות נוספות באתר האינטרנט של קבין בית השקעות בכתובת www.kabin-invest.co.il.

***גילוי נאות - חברת קבין בית השקעות בע"מ מנהלת תיקי השקעות ללקוחות. ניירות ערך המוזכרים בדו"ח זה לרבות תעודות שורט על מדד יתר 50, מדד ת"א 100, מדד תל בונד 60, מדד תל בונד 40, מניות אבנר מוחזקים ו/או עשויים להיות מוחזקים בחלק מן התיקים הנ"ל וקבין בית השקעות בע"מ עשויה לרכוש ו/או למכור את ניירות הערך האמורים ללא כל הודעה. הכותב הינו מנכ"ל ובעלים בחברת קבין בית השקעות בע"מ. הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר (29/6/2010) ומבוססים על מידע שהתפרסם באתר הבורסה ובעיתונות הכלכלית. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות או המלצה לקנות או למכור את ניירות הערך המוזכרים במסמך זה ו/או ניירות ערך אחרים או מטבעות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. האמור לעיל מוגש כאינפורמציה בלבד. מסמך זה מתבסס אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור ועל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. מסמך זה אינו מהווה יעוץ או הזמנה לרכוש או למכור את ניירות הערך הנזכרים בו ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל משקיע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".