על שיקולי ההשתתפות בהנפקת קבוצת עזריאלי

אמנם החברה היא אחת מחברות הנדל"ן המניב הבולטות בשוק, אבל קודם כל צריך להתחשב במחיר שלה
שי לוי |

בבואנו לבחון את החברה, אין ספק שמדובר באחת מחברות הנדל"ן המניב היציבות והטובות בשוק, בעלת מוניטין ויכולת מוכחת להשבחת נכסיה, חברה שעשויה להיחשב כעוגן בתיק ההשקעות.

עם זאת, בבחינת שיקולי ההשקעה במניה יש להתחשב קודם כל במחיר. קבוצת עזריאלי מתכננת לגייס לפי שווי חברה שגבוה מההון העצמי שלה ב-3% ביום שני הקרוב.

מקובל להעריך את שוויה של חברת נדל"ן מניב סביב הונה העצמי, זאת מכיוון שעל פי כללי ה-IFRS על החברה לשערך באופן שוטף את נכסיה בדוחות הכספיים. לכן, במידה שהנכסים משוערכים במידה ראויה, ומהם נפחית את התחייבויות החברה, נגיע לשווי חברה סביב הונה העצמי. מרבית נכסי קבוצת עזריאלי משוערכים בדוחות הכספיים לפי שוויים ההוגן, כאשר שיעורי ההיוון שהשמאים השתמשו בהם בדוחות (כ-7.5%-8.5%) בהחלט ריאליים.

לחברה קיימים נכסים נוספים בפיתוח שמשוערכים לפי עלות ההשקעה ואין ספק שבהשלמתם נקבל שווי גבוה יותר לנכסים אלו. עם זאת כרגע נכסים אלו מהווים חלק קטן יחסית משווי החברה, ולכן ביחס לגודל החברה, האפסייד שבגינם מוגבל בשלב הנוכחי.

על מנת להעריך נכונה את החברה, השתמשנו במודל NAV שכולל את שווי נכסי החברה, וממנו הפחתנו את החוב הפיננסי, את עלויות המטה ודמי הניהול לשנים הקרובות, וכן את המס העתידי הגלום. גם בניתוח זה קיבלנו שווי חברה לפני הכסף של 7.32 מיליארד ש'.

עם זאת יש לזכור שאם לפני כחודשיים מניות דומות לקבוצת עזריאלי נסחרו בפרמיה מעל שוויין, כיום בעקבות הירידות האחרונות בשווקים, מניות אלו נסחרות במחיר אטרקטיבי יותר ומהוות אלטרנטיבה טובה במחירן.

כמו כן, גודל ההנפקה עשוי להוות מכשול, שכן לא בטוח שהשוק יכול לקלוט הנפקה בסדר גודל של כ-2.7 מיליארד ש' בתקופה זו של עצבנות בשווקים. בנוסף, מרכז עזריאלי, ששוויו מוערך בכ-3.7 מיליארד ש' מהווה משקל גדול מאוד של כשליש מסה"כ הנכסים.

שיקול מהותי נוסף הוא התשואה שהחברה מייצרת על ההון העצמי שלה. החברה מתנהלת בשמרנות רבה בנוגע למינוף, כאשר ההלוואות מהוות לאורך השנים כ-35% בלבד מסך המאזן. נתון זה חשוב מאוד ליציבות החברה מצד אחד, וההוכחה היא במשבר האחרון כאשר חברות נדל"ן (בעיקר יזמיות) במינוף גבוה היו בבעיה קשה. מנגד, מינוף נמוך מדי גורם לתשואה נמוכה על ההון. אם ניקח את הרווח המייצג (או ה-FFO שמדויק יותר עקב נטרול לא מיצגים), נקבל תשואה על ההון העצמי של כ 7% לאחר הכסף המתקבל מההנפקה- תשואה שקרובה לתשואת אג"ח, אך נמוכה מהתשואה המצופה ממניה. לשם השוואה, התשואה על ההון המתקבלת במניית בריטיש ישראל שגם היא פועלת בתחום הקניונים בארץ היא כ 18%, וזאת כתוצאה משימוש ברמת מינוף של כ 80%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.