מיסוי בין-לאומי: נאמנויות - דגשים בהוראת הביצוע בנושא

לקראת הגשת דוחות לשנת המס 2009 ראינו לנכון לחדד כמה נקודות באשר לחובות הדיווח החלות בנאמנויות. נקדים ונאמר שההארכה להגשת הדוחות השנתיים תחול גם על נאמנויות
חשבים מידע עסקי |

הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 1/2010, שפורסמה לאחרונה, דנה בין היתר בחובות הדיווח של נאמנים יוצרים ונהנים בנאמנויות. הוראת הביצוע היא מבורכת, ואף שהיא טכנית במהותה, נכללו בה הוראות לפנים משורת הדין.

פטור מהגשת דוח שנתי לנאמנות "מוטבת"

על פי תיקון 147 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") נקבעו חובות דיווח נרחבות בנושא הנאמנויות, הן ליוצרים והן לנהנים. בהמשך נעשו תיקונים נוספים שמטרתם להקל על חובות הדיווח, ואף להעניק פטור במקרים מיוחדים. בין השאר ניתן פטור מחובת דיווח ליוצרים ונהנים, שהם יחידים מוטבים, זאת במסגרת תיקון 168 לפקודה, המעניק פטור מחובת הדיווח ליחיד המוטב.

ואולם, נראה כי "שכחו" בתיקונים אלו להעניק פטור מקביל לנאמן בנאמנות זרה, שהפכה להיות לנאמנות תושבי ישראל בעקבות היותו של היוצר או הנהנה בה, לפי העניין, יחיד מוטב. הוראת הביצוע קובעת מפורשות שנאמן כאמור יהיה פטור מהגשת דוח שנתי על הכנסות הנאמנות או על הון ונכסי הנאמנות, במשך תקופת ההטבה, לגבי הכנסות ונכסים מחוץ לישראל בלבד.

החלת תקנה 5 על נאמנויות זרות

תקנה 5 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988 קובעת שתושב חוץ יהא פטור מהגשת דוח על אף שהפיק הכנסות בישראל, אם עמד בתנאים הקבועים בתקנה. בתקנה לא הוגדר מפורשות מיהו תושב חוץ, ולכן קיים ספק אם הפטור חל גם על נאמנות זרה. הוראת הביצוע קובעת מפורשות כי במקרים של נאמנות יוצר תושב חוץ, נאמנות נהנה תושב חוץ ונאמנות צוואה זרה, יש להחיל את תקנה 5 ולהעניק פטור מחובת דיווח. זאת ועוד, בהוראת הביצוע נאמר כי רשות המסים פועלת לתיקון התקנות בהתאם.

פטור ממתן הודעה במקרה של חלוקת נכס שאינו כסף

הוראת הביצוע קובעת עוד, לפנים משורת הדין ולאור תיקון 168 לפקודה, כי יחיד מוטב לא יהיה חייב במתן הודעה לפי סעיף 75טז3 לפקודה, בעת שקיבל מנאמן נכס שאינו כסף, במשך כל תקופת ההטבה, אם אותו נכס אינו נכס בישראל.

שינוי סיווג בנאמנות

על הגורם המדווח לגבי נאמנות שסיווגה שונה (בדרך כלל - הנאמן) להודיע על שינוי הסיווג האמור במועד שנקבע לכך. הוראת הביצוע קובעת כי על אף זאת ובעקבות תיקון 168 לפקודה, הגורם המדווח לא יהיה חייב להודיע על שינוי סיווג הנאמנות לנאמנות תושבי ישראל, אם השינוי נבע מהפיכתו של יוצר או נהנה בנאמנות, לפי העניין, מתושב חוץ ליחיד מוטב. זאת, בתנאי שבעת שינוי הסיווג האמור לנאמנות קיימים רק נכסים מחוץ לישראל או הכנסה מנכסים מחוץ לישראל.

הכותבים - מפירמת הייעוץ ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ www.artzi-hiba.co.il

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.